ניוון מקולרי גילי מתבטא בפגיעה ניוונית מתקדמת בתאים במקולה שבמרכז הרשתית המלווה בירידה בראיה שמאפיינת את הגיל המבוגר והיא כיום הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.

בשנים האחרונות עם העלייה במודעות למחלה הודות לפיתוח הזרקות תוך עיניות שמסייעות לעכב את התקדמותה, מתגלים סיבוכים שנלווים למחלה, ובהם גם מחלות קרדיו-וסקולאריות, בין השאר על רקע קשר בין המחלה להפרעות בפרופיל השומנים בדם.

מחקרים מצאו כי השלב הראשוני היבש של המחלה שמתאפיין במשקעים אופייניים ברשתית המכונים 'דרוזן' הוא למעשה הצטברות משקעי חומר שומני חוץ תאי. התברר כי במצבים מסוימים הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית חמור במיוחד. כך, במחלת ניוון מקולרי גילי מסוג SDD-AMD כשנקודות הדרוזן מופיעות מעל הרשתית, הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית גבוה פי עשרה. גם בהמשך, בשלב הרטוב של המחלה שמתאפיין בהתפתחות כלי דם פתולוגיים ודורש טיפול בהזרקות תוך עיניות – זוהה בעבודות קשר לשומנים גבוהים בדם.

עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי רמות נמוכות מדי של כולסטרול טוב מסוג HDL, וכן רמות גבוהות מדי של סוג זה של כולסטרול, מלוות בעלייה בסיכון לאבחנה בניוון מקולרי גילי. המחקר גם זיהה שינוי גנטי ספציפי שמאפיין עלייה בסיכון למחלה.

סיגריות, סטטינים וסיכון גנטי

החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ביצעו מחקר רטרוספקטיבי בהתבסס על נתונים שנאספו בתוכנית המחקר All of Us לבחינת הקשר בין כולסטרול מסוגים שונים והסיכון לניוון מקולרי גילי. החוקרים בחנו נתונים אודות 2,328 מאובחנים בניוון מקולרי גילי בגיל 75.5 שנים בממוצע, כמחציתם (46.7%) נשים), לצד 5,028 נבדקים תואמים בפילוח הגיל והמגדר בקבוצת ביקורת.,

איסוף הנתונים כלל מידע אודות הרגלי עישון, היסטוריה של עודף שומנים בדם (היפרליפידמיה), טיפול בתרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול ובדיקות מעבדה שכללו רמות כולסטרול רע (LDL), כולסטרול טוב (HDL) וטריגליצרידים בדם. המחקר גם בחן שינויים גנטיים שמשפיעים על רמות הכולסטרול בדם אצל הנבדקים.

מהנתונים שנאספו עולה כי הן רמות גבוהות והן רמות נמוכות של כולסטרול טוב HDL נקשרו עם עליה של 28% בסיכון לניוון מקולרי גילי. מנגד, לא זוהה קשר בין רמות נמוכות וגבוהות של טריגליצרידים וכולסטרול רע LDL לבין הסיכון למחלת העיניים. עוד התברר כי היסטוריה של עישון סיגריות לוותה בעלייה של 30% בסיכון לניוון מקולרי גילי, וטיפול בסטטינים לווה בעליה של 36% בסיכון למחלה. 

בהמשך, המחקר זיהה שינויים בגנים הקשורים לחילוף חומרים של כולסטרול טוב (מטבוליזם של HDL) שמשפיעים על הסיכון לניוון מקולרי גילי, ובין השאר בגנים המסומנים באותיות ABCA1 ו-LIPC. עוד דווח כי שינוי בבדיקה הגנטית ל-Lipoprotein (a) שלאחרונה משמשת להערכת הסיכון הגנטי למחלות לב, אשר מומלצת כיום בקהילה הרפואית לכלל הישראלים הבוגרים פעם בחיים – נקשר לעלייה של 37% בסיכון לניוון מקולרי גילי.

המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות (NIH), המכון הלאומי לעיניים (NEI) והמכון הלאומי למחלות לב, ריאות וכלי דם (NHLBI), והממצאים מדווחים בגיליון ינואר 2025 של כתב העת Ophthalmology.

קשר U

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בצורת U בין רמות הכולסטרול הטוב HDL לבין הסיכון לניוון מקולרי גילי, כאשר הן רמות נמוכות והן רמות גבוהות של HDL מלוות בסיכון מוגבר למחלת העיניים.

כולסטרול טוב HDL מוכר בתפקידו החיוני בסילוק כולסטרול מתאי הגוף ובהעברת נוגדי חמצון מסוג קרוטנואידים ברשתית העין. כשרמתו נמוכה, הכולסטרול אינו מפונה מהתאים ברשתית באופן יעיל ועלולים להיווצר משקעים שמזוהים עם התקדמות תהליכים ניווניים במקולה. לפי החוקרים, לקשר הנוסף שזוהה במחקר בין רמות גבוהות מדי של HDL לבין ניוון מקולרי אין עדיין הסבר מספק שמניח את הדעת. אחת ההערכות מתייחסת לכך שמצבור של כולסטרול טוב מעבר לרמה שנחשבת תקינה מוביל לייצור משקעים בממברנה מתחת למקולה הקרויה 'הקרום על שם ברוך (Baruch)'. עוד התברר במחקר כי שינוי בגן LPA שנקשר לעלייה בסיכון הגנטי למחלות לב מאופיין גם בסיכון גבוה יותר לניוון מקולרי גילי – מה שמדגיש גם קשר גנטי בין שתי המחלות. בשנים האחרונות מתחדדת ההשפעה של גנטיקה על הסיכון לפתח ניוון מקולרי, לצד גורמים סביבתיים, כאשר לכ-15% עד 20% מהחולים יש לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה שאובחן במחלה.

ממצאי המחקר מחדדים את הקשרים בין ניוון מקולרי לתחלואה קרדיו וסקולארית. קשר זה הודגם בין השאר במטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2016, שמצאה כי ניוון מקולרי גילי מעלה ב-13% את הסיכון לשבץ מוחי, ב-17% את הסיכון למחלת לב כלילית וב-18% את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

Ophthalmology, doi: 10.1016/j.ophtha.2024.12.039