מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמדריכיםרכיבה על אופניים ובריאות: מה שחשוב לדעת

רכיבה על אופניים ובריאות: מה שחשוב לדעת

הורדת גורמי סיכון למחלות לב, מניעת סוכרת וסרטן, חיזוק הכבד והכליות, שיפור מצב הרוח ואיכות השינה ואפילו השפעה מטיבה על בריאות העיניים – כל הפרטים איך רכיבה על אופניים מועילה לבריאות. וגם: ממה כדאי להיזהר?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

רכיבה על אופניים נפוצה ברבות ממדינות בעולם – הן כאמצעי תחבורה, בעיקר בערים, והן כספורט חובבני ותחרותי. בישראל נרשם גידול ברוכבי אופניים חובבנים בשנים האחרונות – לצד פיתוח מואץ של שבילי אופניים.

 

בהולנד, אשר בהיותה מדינה שטוחה – רכיבת אופניים בה פופולארית במיוחד, נתונים מראים כי תושבים נוהגים לרכוב על אופניים בממוצע מעל ל-10 ק"מ בשבוע, כשבשיא מחזיקים מתבגרים בגילי 18-12 (32.9 ק"מ לשבוע בממוצע), ואחריהם מבוגרים בגילי 75-65 (23.4 ק"מ לשבוע) ובוגרים בגילי 64-50 (19.1 ק"מ לשבוע).

 

גם בישראל, בסקר של עירית ירושלים שפורסם בשנת 2018, 40% מתושבי העיר דיווחו כי הם נוהגים לרכוב על אופניים, כמחציתם (48%) יותר מפעם בשבוע. בסקר של עירית תל אביב מדצמבר 2022 דיווחו שיעור דומה של 44% מהמשתתפים כי הם מורגלים ברכיבה על אופניים, וקרוב לחמישית מתושבי העיר (17%) ציינו כי הם רוכבים על אופניים לעבודה ולמטרות יומיומיות. בסקר הרגלי פעילות גופנית שנערך בקרב 11,602 בוגרים ישראלים מעל גיל 21 מטעם המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, שפורסם בשנת 2016, כ-3.1% דיווחו כי רכבו על אופניים בשבוע שקדם לסקר, והייתה זו הפעילות הגופנית העשירית בשכיחותה בקרב תושבי המדינה.

 

אופניים אינם רק אמצעי תחבורה ידידותי לסביבה שמסייע בהפחתת הפליטה של מזהמי אוויר מכלי רכב ממונעים. רכיבה על אופניים היא למעשה פעילות ספורטיבית שמשלבת יתרונות בריאותיים פיזיים ונפשיים כחלק מההמלצות להקפדה על פעילות גופנית סדירה ואורח חיים בריא. היא אמנם דורשת להצטייד באופניים, ובכך יקרה יותר מפעילויות ספורטיביות אחרות כמו ריצה, אך למתגוררים בערים – אופניים גם משתלמים כספית בהשוואה לאחזקת רכב ולאורך זמן גם זולים יותר מתחבורה ציבורית.

 

רכיבה על אופניים מוגדרת כ'פעילות גופנית אירובית', כלומר כזו שדורשת חמצן רב ומפעילה קבוצות שרירים גדולות בגוף וכן את הלב וכלי הדם ומערכת הנשימה, ובכך משפרת 'סיבולת לב-ריאה'. באופן זה, ביכולתה להשתלב בהמלצות הכלליות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) להיקף של 150 עד 300 דקות של פעילות אירובית בשבוע בעצימות מתונה או 75 עד 150 דקות בשבוע בעצימות גבוהה – בפיזור במרבית ימות השבוע.

 

אופניים הפכו לכלי תחבורה עוד במאה ה-19, אך עם השנים הופכת הפעילות ממסוכנת יותר לבריאה יותר. מאז התחרות הראשונה בעולם שתועדה בצרפת במאי 1868, רכיבה על אופניים התבססה כענף ספורטיבי שתורם משמעותית לבריאות האדם בהיבטים רבים. כענף ספורטיבי, רכיבה על אופניים מערבת יכולות כוח וסיבולת, ומלווה בחיזוק שרירים רבים ועצמות בגוף. בעשורים האחרונים התקבעו המלצות לרכיבה על אופניים לצמצום היקף תופעת ההשמנה שמצויה במגמת עלייה מדאיגה. מחקרים מזהים לאחרונה יתרונות של רכיבה על אופניים גם בצמצום גורמי סיכון למחלות לב, מניעת סרטן, הפחתת דלקתיות ומניעת מחלות כרוניות רבות, הפחתת מתח נפשי וטיפול בתסמינים של דיכאון וחרדה ועוד.

 

מטה אנליזה של חוקרים מארגון הבריאות העולמי (WHO), שפורסמה באוקטובר 2014 בכתב העת International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity, מצאה כי 11 שעות בשבוע של רכיבה על אופניים תורמת לירידה של 10% בסיכון הכולל לתמותה מכל הסיבות.

 

רכיבה על אופניים גם מדגימה עלייה בתוחלת החיים. במחקר מספרד שפורסם באוגוסט 2011 בכתב העת International Journal of Sports Medicine נמצא כי רוכבי אופניים מקצועיים שרכבו בתחרויות "טור דה פראנס" בשנות ה-30 עד שנות ה-60 מתו בגיל 81.5 בממוצע, וחיו בממוצע שמונה שנים יותר מהאוכלוסייה הכללית.

 

יש גם מחקרים שמדגישים את השפעות מיטיבות של מעבר לרכיבה על אופניים על איכות הסביבה. באפריל 2024 דיווחו חוקרים מצרפת בכתב העת Lancet Regional Health – Europe כי מצאו שמעבר של 25% מהנסיעות הקצרות בערים מהרכב פרטי לאופניים מלווה בירידה בזיהום אוויר שמתורגמת להפחתה של עד פי 2 בסיכון לתמותה באוכלוסייה.

 

רכיבה על אופניים אמנם כרוכה בסיכון לתאונות. לאחר מגפת הקורונה דווח על עלייה בהיקף רוכבי האופניים במדינות רבות בעולם. גם בישראל מצא מחקר שפורסם במארס 2024 בכתב העת Traffic Injury Prevention, כי בתקופת הקורונה עלה שיעור נפגעי תאונות האופניים בישראל מכלל תאונות הדרכים משיעור של פחות מעשירית (7.5%) לשיעור של חמישית מהתאונות (19%).

 

עם זאת, התועלת הבריאותית באופניים גוברת על החסרונות. מחקר שנערך בספרד, וממצאיו פורסמו באוגוסט 2011 בכתב העת British Medical Journal, מצא כי מעבר פוטנציאלי של תושבי העיר ברצלונה מנהיגה ברכב לרכיבה על אופניים יוכל לחסוך במקרי תמותה, ולמעשה ימנע מדי שנה 12 מקרי מוות של תושבי העיר מסיבוכים רפואיים של פליטת מזהמים מכלי רכב.

 

על העדויות המרכזיות ליעילותה של רכיבה על אופניים בשיפור מצב הבריאות – בכתבה הבאה.

 

 

מניעת מחלות לב וכלי דם

 

מחקרים רבים מדגישים את היתרונות של רכיבה על אופניים למניעת מחלות לב וכלי דם.

 

מחקר מעקב בבריטניה שנמשך 25 שנים, ובוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', שממצאיו פורסמו במאי 2020 בכתב העת Lancet Plantary Health, מצא כי רכיבה על אופניים למקום העבודה מפחיתה ב-24% את הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו וסקולריות.

 

מטה אנליזה מנורבגיה, שפורסמה ביולי 2019 בכתב העת British Journal of Sports Medicine מצאה כי רכיבה קבועה על אופניים מפחיתה ב-16% את הסיכון למחלות לב וכלי דם וב-17% את הסיכון לתמותה ממחלות אלה.

 

מחקר נרחב מדנמרק בהשתתפות 53,723 בוגרים בגילי 65-50, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2016 בכתב העת Circulation, מצא כי במעקב שנמשך עשרים שנה, הסיכון לפתח מחלת לב כלילית ירד ב-11% עד 18% אצל אלו שנהגו לרכוב על אופניים כדי להתנייד ממקום למקום בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. החוקרים מציינים כי ניתן היה למנוע 7.4% מכלל המקרים של מחלת לב כלילית שהתגלו בתקופת המעקב לו כל הנבדקים היו רוכבי אופניים.

 

עבודות רבות מזהות השפעה מיטיבה של רכיבה על אופניים על שיפור גורמי סיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית. מחקר משבדיה בהשתתפות 23,732 נבדקים בוגרים בגיל 43.5 בממוצע, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2016 בכתב העת JAHA של איגוד הלב האמריקאי, מצא כי במעקב של עשר שנים – רכיבה על אופניים למקום העבודה הייתה מלווה בירידה של 13% בסיכון ליתר לחץ דם, ירידה של 15% בסיכון לעודפי שומנים מסוג טריגליצרידים בדם וירידה של 12% בסבילות לסוכר בדם, בהשוואה לנסיעה לעבודה ברכב או בתחבורה ציבורית.

 

חוקרים בריטים מהיוניברסיטי קולג' בלונדון דיווחו באפריל 2015 בכתב העת Journal of Human Hypertension, כי רכיבה על אופניים משפיעה על ירידה בלחץ דם ומפחיתה את הסיכון ליתר לחץ דם, כשהשפעה זו גדלה ככל שמשך הרכיבה מתארך, וזאת עד ל-34% ירידה בסיכון ליתר לחץ דם אצל הרוכבים מעל ל-23 שעות בשבוע.

 

מחקרים גם מדגימים השפעות של רכיבה על אופניים, לצד פעילויות ספורט אירובי נוספות – בהפחתת רמות השומנים בדם. במחקר מתאילנד שפורסם בשנת 2007 נמצא כי אימונים של 12 שבועות על אופני כושר תרמו אצל נשים לירידה של 9% ברמות השומנים מסוג טריגליצרידים בדם ולירידה של 19% ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם.

 

רוכבי אופניים בתל אביב – נמצאו בסיכון נמוך יותר למחלת לב כלילית (צילום:Shutterstock )

 

מניעה וטיפול בסוכרת

 

מספר מחקרים מציגים את השפעותיה המיטיבות של רכיבה על אופניים במניעת סוכרת.

 

מחקר נרחב מדנמרק, שפורסם ביולי 2016 בכתב העת PLOS ONE, עקב אחר מדגם של 52,513 נבדקים ללא סוכרת בגילי 65-50 מסוף שנות התשעים. בחלוף 14.2 שנים בממוצע, תועדו 6,779 מקרי סוכרת במדגם, והתברר כי ככל שהנבדקים נהגו לרכוב על אופניים בקביעות לזמן ממושך יותר – כך ירד הסיכון למחלה: מי שנהגו לרכוב עד שעה על אופניים בשבוע היו בסיכון נמוך ב-13% לפתח סוכרת בהשוואה לאלו שלא נהגו לרכוב על אופניים; מי שרכבו שעה עד שעתיים וחצי בשבוע היו בסיכון נמוך ב-17% לסוכרת; ומי שרכבו שעתיים וחצי ומעלה בשבוע היו בסיכון נמוך ב-20% לפתח סוכרת – וזאת כאשר רכיבה על אופניים כללה גם רכיבה כאמצעי תחבורה וגם רכיבה כתחביב בשעות הפנאי. ככלל, מי שרכבו רק בקיץ או רק בחורף היו בסיכון נמוך ב-12% לסוכרת, ומי שרכבו כל השנה היו בסיכון נמוך ב-20% למחלה.

 

רכיבה על אופניים גם הוכחה כמועילה למי שאובחנו כסוכרתיים. מחקר אירופי בהשתתפות 7,459 נבדקים בוגרים בגיל 55 בממוצע שמאובחנים עם סוכרת (מחקר EPIC), שממצאיו פורסמו בספטמבר 2021 בכתב העת JAMA Internal Medicine, מצא כי רכיבה על אופניים של שעה בלבד לשבוע מפחיתה ב-22% את הסיכון לתמותה, ורכיבה 150 עד 300 דקות בשבוע מפחיתה כבר 32% מהסיכון לתמותה.

 

מחקר מהודו שפורסם ביולי 2017 מצא במדגם של בוגרים צעירים עד גיל 40 עם סוכרת סוג 2 כי רכיבה על אופניים במסלול באורך 25 ק"מ, חמישה פעמים בשבוע, הובילה כעבור חצי שנה לירידה ממוצעת של 1.18 יחידות בערכי ההמוגלובין המסוכרר HbA1c בדם, לצד ירידה בערכי לחץ הדם וכן ירידה ממוצעת של 5 ק"ג במשקל הגוף.

 

מספר מנגנונים ביולוגיים עשויים להסביר את הקשר שבין רכיבה על אופניים למניעת סוכרת, לרבות ירידה בסבילות לסוכר ועלייה ברגישות לאינסולין שנצפתה במחקרים מסוימים, וכן שיפור במטבוליזם הסוכר שמיוחס ככלל לפעילות גופנית. כמו כן, ירידה בעודפי שומנים בגוף שהודגמה אצל רוכבי אופניים משפיעה על ירידה בסיכון לצבירת משקל עודף והשמנה – אשר קשורים באופן הדוק לסיכון לסוכרת.

 

הורדת משקל עודף

 

רכיבה על אופניים היא כמובן פעילות גופנית שמלווה בשריפת קלוריות, וזאת באופן שתלוי בסוג הרכיבה, קצב הרכיבה, משך הרכיבה, המסלול, וכן גובה ומשקל הרוכבים, לצד משתנים נוספים. לפי מדידות, רכיבה על אופניים בעצימות מתונה למשך חצי שעה מלווה אצל אדם במשקל 57 קילו בשריפה של 240-210 קלוריות; אצל אדם במשקל 70 קילו בשריפה של 298-260 קלוריות; ואצל אדם במשקל של 84 קילו בשריפה של 355-311 קלוריות.

 

מחקרים רבים מזהים את יתרונותיה של רכיבה על אופניים כנגד תופעת ההשמנה.

 

במחקר מצרפת שפורסם במאי 2024 בכתב העת Medicine and Science in Sports & Exercise ובחן השפעות של פעילות גופנית על גברים עם משקל עודף, נמצא כי רכיבה על אופניים מלווה בירידה בסיכון לעודף משקל והשמנה בדומה לריצה, אולם היא משפיעה פחות על השמנה ביטנית בהשוואה לריצה.

 

במחקר נרחב משבדיה שפורסם באוקטובר 2016, מעקב של עשר שנים אחר נבדקים בוגרים זיהה כי רכיבה על אופניים למקום העבודה הייתה מלווה בירידה של 15% בהיקף של השמנת יתר. מחקר בריטי שפורסם בשנת 2014 בכתב העת British Medical Journal זיהה כי נסיעה לעבודה בתחבורה ציבורית או ברכיבה על אופניים מסייעת להורדה במשקל בהשוואה לנסיעה ברכב פרטי. במחקר בריטי שפורסם בספטמבר 2013 בכתב העת American Journal of Preventive Medicine נמצא כי הליכה ורכיבה על אופניים למקום העבודה מפחיתים את הסיכוי לעודף משקל, בהשוואה למי שנוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית, כאשר רכיבה על אופניים מפחיתה ב-20% את הסיכון למשקל עודף, לצד ירידה של 17% בסיכון לסוכרת הקשורה באופן הדוק להשמנה.

 

במחקר בריטי נוסף שפורסם בשנת 2013 בכתב העת PLOS Medicine נמצא כי שיעור המתמודדים עם עודף משקל והשמנה יורדים ממחצית (50%) מאלה שמורגלים לנסוע לעבודה ברכבם הפרטי, כשליש (37.6%) ממי שנוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית, וכרבע ממי שנוהגים לרכוב על אופניים לעבודה (24.2%) או ללכת ברגל לעבודה (24.9%). רכיבה למקום העבודה הפחיתה במחקר זה ב-34% את הסיכוי לפתח עודף משקל.

                                              

מניעת סרטן

 

רבות העבודות שמציגות יתרונות של רכיבה על אופניים במניעת סרטן, כחלק מההשפעות המיטיבות הכלליות של פעילות גופנית בהפחתת הסיכון למחלה ממארת.

 

במחקר המעקב מבריטניה שבחן נתונים לאורך 25 שנים וממצאיו פורסמו במאי 2020, נמצא כי רכיבה על אופניים השפיעה על ירידה של 11% בסיכון לתחלואה בסרטן וירידה של 16% בתמותה מסרטן.

 

מחקרים רבים מצביעים על יעילותה של רכיבה על אופניים כנגד סוגי סרטן ספציפיים: במטה אנליזה של חוקרים מניו זילנד שפורסמה באפריל 2024 בכתב העת Environmental Health נמצא כי רכיבה קבועה על אופניים מפחיתה ב-10% את הסיכון לסרטן השד, אם כי ברמת מובהקות גבולית (בהשוואה לירידה של 12% בסיכון לסרטן השד בהליכות קבועות, ברמת מובהקות חזקה יותר); ואילו שילוב של רכיבה על אופניים והליכה מלווה ירידה של 11% בסיכון לסרטן המעי הגס; ושילוב רכיבה והליכה אצל נשים מלווה בירידה של 30% בסיכון לסרטן הרחם, אך ללא השפעה על סרטן השחלות. מחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2023 בכתב העת British Journal of Cancer מצא כי רכיבה קבועה על אופני כושר במטרה לרדת במשקל בעצימות בינונית מלווה לאורך מעקב של 22 שנים בירידה של 18% בסיכון לפתח סרטן המעי הגס. מחקר אירופי שפורסם בנובמבר 2006 בכתב העת International Journal of Cancer מצא כי רכיבה על אופניים מפחיתה ב-27% את הסיכון לסרטן הריאות אצל נשים, אולם אינה משפיעה על הסיכון למחלה בקרב גברים.

 

רכיבה על אופניים עשויה להשתלב גם בהמלצות לשמירה על אורח חיים בריא אצל המאובחנים עם סרטן. במארס 2023 דיווחו חוקרים בריטיים בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health כי רכיבה על אופניים חשמליים מועילה למתמודדות עם סרטן השד בשיפור הכושר הגופני והפחתת תסמינים כמו עייפות מוגברת.

 

חיזוק העצמות והשרירים

 

רכיבה על אופניים נחשבת לבריאה לחיזוק העצמות והשרירים בגוף ולמניעת מחלות שלד-שריר. עם זאת, אצל רוכבי אופניים מקצועיים מחקרים רבים זיהו סיכון לירידה בצפיפות העצם ואוסטאופורוזיס (קראו בהמשך הכתבה). סקירה בנושא מעלה כי יש מחסור במחקרים על השפעות של רכיבה חובבנית על אופניים כאמצעי תחבורה או כתחביב על בריאות העצמות והסיכון לשברים.

 

מחקרים מדגימים כי רכיבה על אופניים מחזקת את שרירי הגוף ותורמת לחיזוק שרירי הרגליים באוכלוסייה המבוגרת – הן ברכיבה בחוץ והן ברכיבה על מתקני אופניים במכון הכושר.

 

שיפור בריאות הכליות

 

לאור המחקרים על שיפור בריאות הלב של רוכבי אופניים והירידה בלחץ הדם, ההנחה כי רכיבה על אופניים תורמת גם לבריאות הכליות.

 

מספר עבודות ראשוניות מדגימות זאת. סקירה מספרד שפורסמה בקיץ 2020 מציגה ראיות כי רכיבה על אופניים בשילוב עם פעילויות גופניות נוספות כמו ריצה – תורמות לשיפור מצבם של אנשים עם מחלת כליות כרונית. מחקרים שבוצעו על אנשים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת זיהו כי רכיבה על אופניים תורמת להורדת לחץ דם ולשיפור מדדי בריאות הלב, אך אינה משפיעה באופן מובהק על קצב סינון הכליות (מדד GFR).

 

מחקר מברזיל שפורסם בנובמבר 2022 ומצא כי מטופלי דיאליזה שרכבו על אופני כושר בזמן הדיאליזה שיפרו את בריאות הלב ואיכות החיים וכן זכו לשיפור במדדים שמעריכים את איכות הדיאליזה. יש לציין כי הממצאים בנושא אינם חד משמעיים – ויש מחקרים שאינם מזהים יתרונות בהתאמת תוכנית לשיפור הכושר של מטופלי דיאליזה באמצעות רכיבה על מתקני אופניים.

 

שיפור בריאות הכבד

 

ההשפעות המיטיבות של רכיבה על אופניים על פרופיל השומנים בדם מלוות גם בשיפור בבריאות הכבד.

 

מספר מועט של מחקרים מזהים יתרונות לרכיבה על אופניים כפעילות גופנית מומלצת להורדת הסיכון לכבד שומני. כך, בינואר 2017 דיווחו חוקרים מבריטניה בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology כי במחקר מצומצם שבו הותאמו תרגילי רכיבה על אופניים לאנשים עם כבד שומני מודלק (NASH) – אלה תרמו להורדת רמות השומנים ולירידה בשומן הביטני, אך לא  השפיעו באופן משמעותי על שיפור רמות אנזימי הכבד בדם, באופן שמצביע על תרומה חלקית לבריאות הכבד.

 

הפחתת דלקתיות

 

רכיבה על אופניים מציגה במחקרים השפעות מיטיבות גם על הפחתה בפעילות דלקתית.

 

במחקר מפינלנד שפורסם באפריל 2024 בכתב העת European Journal of Public Health, הודגם כיצד רכיבה על אופניים או הליכה למקום העבודה מלווה בירידה ממוצעת של 16.8% בערכי החלבון CRP המהווה סמן לפעילות דלקתית מוגברת בבדיקות דם.

 

מחקר מקרואטיה שפורסם ביוני 2019 מדגים את ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית על התלקחויות של מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, ומזהה ההשפעות מיטיבות גם לרכיבה על אופניים, אשר סווגה במחקר כפעילות גופנית בעצימות בינונית.

 

שיכוך כאבים

 

למרות שיש רוכבי אופניים שמתלוננים על כאבים, בעיקר כשהאופניים אינם מותאמים בצורה ראויה לרוכבים – רכיבה מבוקרת על אופניים הוכחה מפחיתה את הסיכון לכאבים כרוניים.

 

כך, מחקר אמריקאי בהשתתפות 2,607 נבדקים שממצאיו פורסמו באפריל 2024 בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise, מצא כי רכיבה על אופניים לאורך החיים מפחיתה בגיל המבוגר ב-17% את הסיכון לכאבים בברכיים וב-21% את הסיכון למחלת מפרקים ניוונית בברכיים המתבטאת בכאבים.

 

עם זאת, יש גם מחקרים שמזהים שיעור גבוה של כאבים כרוניים אצל רוכבי אופניים.

 

הפחתת מתח נפשי

 

רכיבה על אופניים מדגימה במחקרים שיפור בבריאות הנפשית, בדומה לפעילויות ספורטיביות אירוביות נוספות שמבוצעות באופן קבוע.

 

כך, חוקרים בריטיים מאוניברסיטת אדינבורו דיווחו בינואר 2024 בכתב העת International Journal of Epidemiology על סמך מחקר נרחב בהשתתפות 378,253 נבדקים בגילי 74-16, כי לאנשים שנוהגים לרכוב על אופניים למקום העבודה יש סיכויים נמוכים ב-15.1% להידרש לתרופות לטיפול בדיכאון וחרדה, ביחס לסיכויים באוכלוסייה הכללית.

 

מספר מחקרים ממליצים על שילוב רכיבה על אופניים במכון כושר או כתחביב לשיפור הרווחה הנפשית של אוכלוסיות בסיכון לדיכאון וחרדה, למשל מבוגרים.

 

באופן דומה, חוקרים אמריקאים דיווחו באוקטובר 2023 בכתב העת Frontiers in Sports and Active Living כי רכיבה על אופניים של תלמידי חטיבות ביניים לבית הספר בתקופת הקורונה תרמה לשיפור רווחתם הנפשית של המתבגרים.

 

מטה אנליזה של חוקרים מטאיוואן שפורסמה בשנת 2022 בכנס מקצועי מצאה עדויות כי רכיבה קבועה על אופניים מפחיתה את הסיכון לסבול מתסמיני חרדה, ויתרונה בכך שהיא אינה כרוכה בסיכון לתופעות לוואי כמו תרופות נוגדות חרדה.

 

בינואר 2018 דיווחו חוקרים בריטיים על תוכנית קבוצתית לרכיבה על אופניים בקהילה שהפחיתה תסמיני פוסט טראומה אצל צעירים.

 

רכיבה על אופניים בדרך לבית הספר – תורמת גם בהפחתת מתח נפשי בגיל ההתבגרות (צילום: Shutterstock)

 

שיפור איכות השינה

 

רכיבה על אופניים מלווה גם בשיפור איכות השינה – בדומה לפעילויות ספורטיביות נוספות.

 

חוקרים אמריקאים דיווחו במאי 2017 בכתב העת Frontiers in Neuroscience כי סטודנטים שרכבו על אופני כושר בזמן שלמדו לבחינות שיפרו את איכות השינה שלהם בלילה. במטה אנליזה של חוקרים מקנדה, שפורסמה בדצמבר 2021 בכתב העת Sleep Medicine Reviews, נמצא כי רכיבה על אופניים תורמת לשינה עמוקה יותר בלילה.

 

יש לציין כי אצל רוכבי אופניים מקצועיים יש עבודות שמצביעות על הפרעות שינה שמתפתחות כתוצאה מלחץ נפשי ותחרותיות מוגברת.

 

בריאות העיניים

 

מספר מצומצם של מחקרים מזהה השפעות מיטיבות של רכיבה על אופניים גם על בריאות העיניים. כך, חוקרים משבדיה דיווחו בפברואר 2015 בכתב העת Ophthalmology כי מצאו שהליכה או רכיבה עד שעה ליום מפחיתות את הסיכון להתפתחות עכירות בעדשה – קטרקט.

 

מחקרים מציינים כי רכיבה על אופניים מסייעת לשמר יכולות ניידות עבור מטופלים עם פגיעה בראייה שאינם יכולים לנהוג ברכב – אם כי לעתים נדרשות התאמות שונות ברכיבה על אופניים של אנשים עם לקויות ראייה.

 

סיכונים ברכיבה על אופניים

 

רכיבה על אופניים היא פעילות גופנית משפרת בריאות, אך מלווה בסיכונים שונים, ובין השאר סיכון לחבלה בתאונות וכן סיכון להתפתחות מצבי תחלואה שנקשרו לאופניים לאורך השנים.

 

לאחרונה גם מתפרסמות עדויות על הבעייתיות ברכיבה תכופה על מתקני אופניים בחדרי כושר שנעשית באופן לא מבוקר ותוך העמסת משקל רב על הרגליים.

 

תאונות אופניים

 

רכיבה על אופניים היא ספורט מסוכן בראש ובראשונה בעקבות הסיכון לפגיעות טראומה כתוצאה מתאונות אופניים.

 

לפי דו"ח ארגון בטרם לבטיחות ילדים, כעשירית (9%) ממקרי התמותה של ילדים ומתבגרים עד גיל 17 בישראל בשנת 2023 אירעו על רקע תאונות אופניים, סקייטבורדים וגלגליות. בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2024 נמצא כי בשנים האחרונות חלה עלייה בפגיעת ילדים מתאונות אופניים, ובעיקר אופניים חשמליים וקורקינטים, וזאת למרות שהרכיבה עליהם עד גיל 16 אסורה. בין השנים 2022-2013 נמצא כי מתו מרכיבה על אופניים בממוצע בכל שנה שמונה ילדים בגילי 9-5 (7.8%) ו-15 ילדים בגילי 14-10 (15%).

 

לפי דו"ח רשם הטראומה של מכון גרטנר, בעשור האחרון, בין השנים 2019-2010 מתועדת בבתי החולים הכלליים בישראל מגמה עקבית של עליה ניכרת בהיקף של פי 50 במספר הנפגעים מבין רוכבי אופניים וקורקינט חשמליים שחלקם נדרשים לאשפוז ממושך בעקבות הפגיעה. במחקר שמבוסס על נתוני המאגר שממצאיו פורסמו בדצמבר 2020 בכתב העת Dental Traumatology נמצא נכון לשנים 2008 עד 2018, כ-5% מפגיעות הטראומה שמובילות לאשפוז בבתי חולים במדינה הם פגיעות בפנים – לרבות חבלות בלסת ובשיניים, כאשר אחוז הנפגעים עם חבלות בפנים מבין רוכבי אופניים (7.2%) ורוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים (10.1%) גבוה פי 3-2 משיעור הנפגעים בפנים מבין נהגי רכבים (3.2%). כמחצית מנפגעי תאונות אופניים הם ילדים עד גיל 14. בארה"ב דיווחו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בשנת 2015 בכתב העת Injury Prevention כי הסיכון לתאונות אופניים אף גבוה מההערכות, כיוון שבמרבית המקרים תאונות אלה אינן מדווחות במסודר למשטרה ולרשויות. 

 

ברכיבה על אופניים חשוב להקפיד על כללי זהירות מפני תאונות – כפי שממליץ משרד התחבורה:

 

  • רכיבה על קסדה בכל מקום והתקנת אמצעי נראות וזהירות, בהם מחזירי אור, פנסים ופעמון.
  • משתמשים רק בקסדה עם תו תקן, ולא להשתמש בקסדה שהייתה מעורבת בתאונה. יש להחליף קסדה כל שלוש עד חמש שנים.
  • יש להצמיד הקסדה לראש באמצעות רצועות הסנטר ולוודא שאנה קשורה לראש באופן רופף.
  • מומלץ להשתמש ברכיבה באמצעי זהירות נוספים כמו מגיני ברכיים.
  • יש לרכוש אופניים עם תו תקן בלבד ולוודא את תקינותם בחנות.
  • יש להשתמש ברכיבה בשעות הלילה במחזירי אור על הגוף, בפנסים ובביגוד בהיר.
  • יש לרכוב על אופניים בשבילים המיועדים לכך היכן וככל שמתאפשר.
  • רכיבה על כביש מומלצת בהצמדות לצד הימני בכבישים לא סואנים, מבלי לעקוף מכוניות, ובעדיפות בשול דרך ימני סלול.
  • רכיבה בקבוצות יש לרכוב בטור עם רווח בין רוכב לרוכב. ברכיבה בדרך לא עירונית של עשרה רוכבים ומעלה נדרש רכב ליווי לפי החוק.
  • יש להקפיד על כללי התנועה ולציית לרמזורים ותמרורים גם ברכיבה על אופניים, לרבות איתות לפני פנייה ומתן זכות קדימה להולכי רגל.
  • אין להשתמש בטלפון נייד ומסיחי דעת שונים בעת רכיבה על אופניים.
  • לפני סטייה מנתיב – יש לוודא כי הוא פנוי ולהיצמד במהירות לימין.
  • בחצייה של מעבר חצייה יש לרדת מהאופניים ולחצות בהליכה.
  • אין לרכוב על אופניים בדרכים מהירות.

 

חבלות וכאבים ברכיבה על האופניים

 

אופניים אינם מלווים רק בסיכון לפגיעה בתאונות דרכים, אלא שהרוכבים חשופים גם לסיכון לפגיעות וכאבים שמקורם אינו בתאונה.

 

לפי מחקר אמריקאי שפורסם עוד בשנת 1990 בכתב העת American Journal of Public Heath, פגיעות כתוצאה מרכיבה על אופניים מתרחשות בשיעור של 163 לכל מאה אלף פגיעות באוכלוסייה הכללית.

 

פגיעות האופניים הרווחות ביותר כוללות כאבי צוואר, כאבי ידיים, כאב ועומס על שרירי הזרוע (Arm Pump), כאבי גב תחתון, כאבי ירך, כאבי ברכיים, כאבי קרסול, נמלול ברגל, כאבים במפשעה (קראו בהרחבה בהמשך) וכאבי כתפיים.

 

רוכבי אופניים עשויים לפתח כאבים על רקע התאמה שאינה הולמת של גובה הכיסא והכידון או סוג הכיסא. מחקר מפקיסטן שפורסם באוקטובר 2022 מצא במדגם של רוכבי אופניים כי כמחית (52.5%) התמודדו עם כאבי גב תחתון.

 

דום לב

 

ברקע לעדויות על שיפור בריאות הלב כתוצאה מרכיבה על אופניים – כפעילות שמשפרת סיבולת לב-ריאה, יש לציין כי ככל פעילות גופנית עצימה – גם רכיבה עשויה לסכן את הלב ולהוביל להפרעות קצב, ובספרות הרפואית תועדו מקרים של אנשים שחוו אירועים פתאומיים וקטלניים של דום לב במהלך פעילות ספורטיבית, ובין השאר גם ברכיבה על אופניים. לרוב, אירועים אלה קשורים לנטייה גנטית מוגברת לתחלואה לבבית ונחשבים לנדירים במיוחד.

 

בשנת 1967 תועד מול עיני המצלמות מותו של רוכב האופניים הבריטי טום סימפסון בשלב ה-13 של תחרות הטור דה פראנס, לאחר שנפל מאופניו ואיבד את ההכרה, ככל הנראה משילוב של סמים ממריצים ומאמץ יתר. במאי 2016 מת מדום לב רוכב האופניים ההולנדי הצעיר חג' ורדיק בגיל 21 בלבד במהלך תחרות אופניים.

 

חוקרים מספרד בחנו דיווחים על מקרי מוות פתאומיים ברכיבה על אופניים בנובמבר 2016 בכתב העת International Journal of Cardiology, ומצאו כי הסיכון לדום לב פתאומי קטלני ברכיבה מאומצת על אופניים מזערי ביותר, ונאמד בשכיחות של 0.007 מקרים לכל מאה אלף שנות חיים. 

 

בתחילת השנה (2024) המליץ המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית לכלל הישראלים לבצע בבגרותם פעם אחת בדיקת דם לרמות החלבון 'ליפופורטאין a' שביכולתה להעריך את הסיכון הגנטי לתחלואה קרדיו וסקולארית.

 

סיכונים באופני כושר

 

מספר מחקרים בשנים האחרונות רומזים להשפעות מזיקות של רכיבה לא מבוקרת על אופני כושר, תוך העמסת משקל רב מדי על הרגליים.

 

מטה אנליזה של שפורסמה בנובמבר 2019 בכתב העת Frontiers in Endocrinology, שאספה נתונים אודות 441,199 נבדקים, מצאה כי אימונים באופני כושר שמעמיסים משקל על הרגליים משפיעים על עלייה של 35% סיכון ליתר לחץ דם ועלייה של 36% בסיכון למחלות לב וכלי דם ועלייה של 41% בסיכון לתמותה מכל הסיבות.

 

מטה אנליזה של חוקרים מסין, שפורסמה באפריל 2021 בכתב העת Journal of Diabetes Investigation, וניתחה ממצאים אודות 253,766 נבדקים, מצאה כי נבדקים שהתאמנו על אופני כושר היו בסיכון גבוה ב-23% לפתח סוכרת. מחקרים שמתריעים על התופעה מספקים מספר הסברים אפשריים ובהם ממצאים מפתיעים כי העמסת משקל יתר על הרגליים ברכיבה על אופניים מלווה בעלייה בתנגודת לאינסולין ובעלייה בהיקף השומן הביטני. כמו כן, יתכן ומי שמתאמנים באופני כושר הם מראש אנשים עם נטייה גבוהה יותר לסוכרת. עבודות בעבר כבר הצביעו על כך שאנשים עם דיכאון נוטים יותר להתאמן באופני כושר, כאשר תסמיני דיכאון שכיחים יותר בקרב אנשים בסיכון לסוכרת וטרום סוכרתיים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

 

אופני כושר – רכיבה לא מבוקרת מלווה בעלייה בסיכון למחלות לב וסוכרת (צילום: Shutterstock)

 

סיכון לבריאות הערמונית

 

בספרות הרפואית חלוקות כיום הדעות בדבר קשר בין רכיבה על אופניים לעלייה בסיכון לסרטן הערמונית, אם כי קיימות ראיות חזקות יחסית שקושרות בין רכיבה אינטנסיבית לבין סיכון מוגבר לסיבוכים שונים בערמונית.

 

בפברואר 2013 דיווחו חוקרים מאוסטרליה בכתב העת PLOS ONE כי דגימות דם שניטלו מרוכבי אופניים בגיל 55 בממוצע שרכבו למרחקים ארוכים וגמעו 55 עד 160 ק"מ, הצביעו על עלייה ממוצעת של 9.5% ברמות החלבון PSA – חלבון המשמש סמן להימצאות גידולים שפירים וממאירים בערמונית. מחקר מבריטניה שפורסם ביולי 2014 בכתב העת Journal of Men's Health ועורר הדים בעולם, מצא קשר בין משך הרכיבה על אופניים אצל גברים מעל גיל 50 לבין עלייה בסיכון לסרטן הערמונית, כאשר רכיבה בין 3.75 ל-5.75 שעות בשבוע, בהשוואה לרכיבה לפרק זמן קצר יותר, מלווה בעלייה של פי 2.94 לסרטן הערמונית, ורכיבה מעל 8.5 שעות בשבוע בהשוואה לרכיבות קצרות כבר מעלה פי 6.14 את הסיכון לסרטן הערמונית. יש לציין כי במחקר לא נמצא קשר בין רכיבה על אופניים לבין פגיעה בתפקוד המיני ובפוריות הגבר.

 

לעומת זאת, במטה אנליזה מקנדה שפורסמה בספטמבר 2015 לא נמצאה השפעה של רכיבה על אופניים על רמות החלבון PSA.

 

ההנחה הרווחת כי רכיבה על אופניים מגבירה אצל גברים את הנטייה לדלקתיות בערמונית אשר עשויה להוביל למצבי תחלואה שונים בערמונית כמו דלקת הערמונית (פרוסטטיטיס) וכן סרטן הערמונית. לפי מחקרים, דלקתיות באזור כתוצאה מגירוי יתר של הערמונית בישיבה ממושכת על אופניים עשויה להיות מלווה בכאב כרוני ברצפת האגן ובפרינאום (חיץ הנקבים) וכן בגירוי ואף כאבים במתן שתן. עם זאת, ניתן לבצע פעולות מניעתיות להפחתת הסיכון על ידי הפחתת משך הרכיבה, החלפת הכיסא והתאמת גובה הכידון.

 

יש לציין כי נכון להיום אין מחקרים מבוססים שקשרו בין רכיבה על אופניים לערמונית מוגדלת.

 

סיכונים נוספים ברכיבה על אופניים

 

  • התייבשות: רכיבה על אופניים דורשת הקפדה על שתייה מספקת כדי למנוע שיעה מרובה והתייבשות. מחקרים מדגימים כי אי הקפדה על שתיית נוזלים בכמות מספקת מורידה את הביצועים בקרב רוכבי אופניים מקצועיים.

 

  • ירידה בצפיפות עצם ואוסטיאופורוזיס: לצד ראיות כי רכיבה על אופניים משפרת את בריאות העצמות, מספר מחקרים מצביעים על קשר בין רכיבה ממושכת, בעיקר אצל ספורטאים מקצועיים – לבין פגיעה בצפיפות העצם ועלייה בסיכון לאוסטיאופורוזיס. סקירה של חוקרים מספרד שפורסמה בדצמבר 2012 בכתב העת BMC Medicine מצאה כי רוכבי אופניים עשויים לפתח ירידה בצפיפות העצם במספר אזורים, כמו עמוד השדרה המותני, אולם לטענת החוקרים שילוב של רכיבות באזורים שונים עשוי להפחית את הסיכון לתופעה, למשל בשילוב רכיבה במישור עם רכיבה על הרים. באוגוסט 2023 התריעו חוקרים מספרד בכתב העת Nutrients כי מספיקה עונה אחת של רכיבת אופניים מקצועית כדי לפגוע לרעה בצפיפות העצם.

 

  • חוסר נוחות וכאבים במפשעה: רכיבה על אופניים מלווה בסיכון לחוסר נוחות וככאבים עד כדי פציעות וחבלות במפשעה (Saddle sores), בעיקר כתוצאה מחיכוך יתר עם כיסא האופניים. מחקר אמריקאי שבחן מעל ל-324 אלף מקרים של פגיעה באיברי המין בקרב קטינים בשנים 2020-2011, שממצאיו פורסמו בספטמבר 2022 בכתב העת Urology, מצא כי אופניים היוו מקור לכעשירית (9.4%) מפגיעות אלה. למניעת התופעה מומלץ להתאים את כיסא האופניים ולרפד אותו כהלכה, להשתמש בתחתונים מותאמים לרכיבה על אופניים ובמקרה הצורך גם להשתמש בקרמים ומשחות שמשמרים עור לח ומונעים יובש.

 

  • תסמינים במערכת העיכול: רוכבי אופניים מקצועיים, כמו גם ספורטאים מקצועיים בענפי ספורט אחרים כמו ריצה – מדווחים במחקרים על תסמינים במערכת העיכול. במחקר מהולנד שפורסם ביוני 1999 בכתב העת American Journal of Gastroenterology דיווחו רוכבי אופניים רבים שהשתתפו בטריאתלון על תסמינים במערכת העיכול העליונה (67%), ובהם בחילות, הקאות, צרבת וכאבים בחזה, וכן על תסמינים במערכת העיכול התחתונה (64%), ובהם התכווצויות בבטן, כאבים בצד הבטן ושלשולים. המקור לתופעה זו הוא ככל הנראה בעצימות גבוהה מדי שאינה מותאמת ליכולות הגוף. רכיבה מתונה על אופניים שאינה כרוכה במאמץ גופני מרובה לא צפויה לגרום לתסמינים מסוג זה. 

 

טיפים לרכיבה בריאה על אופניים

 

כדי לשמור על הבריאות, מומלץ לרוכבי אופניים לשים דגש על ההמלצות הבאות:

 

  • להקפיד על כללי הבטיחות ברכיבה על אופניים – להקפיד על אמצעי רכיבה עם קסדה ועל ראייה בלילה ועל התאמת הציוד ולהימנע ממסיחי דעת ברכיבה כמו טלפונים סלולאריים.
  • לשתות כמות מספקת של מים ברכיבה על אופניים הן לפני הרכיבה והן במהלכה ואחריה. שתיית חסר של נוזלים עשויה להתבטא בהתכווצויות שרירים.  לפי המלצות של ארגוני רוכבי אופניים חשוב להקפיד על שתייה מספקת – כליטר לשעה או כ-3.5 ליטר נוזלים כל חמש שעות, כשהמומלץ במיוחד הוא שתיית מים.
  • להקפיד על שינה איכותית וכמות מספקת של שעות שינה בלילה – באופן שתורם לשיפור ביצועי הרכיבה על אופניים ולמיצוי תרומתה הבריאותית.
  • להקפיד על תזונה בריאה כחלק מאורח חיים בריא ותקין – לרבות צמצום שומן רווי והצמדות לעקרונות התזונה הים תיכונית – ריבוי ירקות ופירות ושומנים בריאים.
  • יש לדאוג לרכוב על אופניים תקניות. יש להתאים את גובה הכידון והכיסא לגובה הרוכב – ההתאמה חיונית בעיקר עבור ילדים שמוסיפים גובה במהירות.
  • למי שסובלים מכאבים שונים בעת רכיבה על אופניים – חשוב לבצע התאמות אישיות בגובה האופניים, גובה וסוג הכיסא וגובה הכידון – באופן שעשוי להקל בכאבים ולמנוע נזקים מצטברים לגוף.

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2024

tedi
22/08/24 16:22

היי תודה על המאמר. אני מתאמן בבית באופני כושר (אופני ספינינג ליתר דיוק) והאם ממצאי הבדיקות אמורות להיות זהות? יש כאן פרק הזוי שמוכיח שהאימונים שלי בכלל מסוכנים לבריאות...

זה לא רציני.  לפי העליה בתחלואת סוכרת, לחץ דם ומחלות כלי דם (אחרי אימונים קבועים של 17 שנה) אני כבר אמור להיות בר מינן?