מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותרוצים להחלים במהירות? הירגעו לפני הניתוח

רוצים להחלים במהירות? הירגעו לפני הניתוח

סדנאות להרגעות ועצות להקלת לחץ לפני ניתוח יכולות לסייע להתאוששות מהירה ולהישרדות לטווח ארוך


טכניקות לניהול לחץ כמו תרגילי נשימה יכולות לעזור בהחלמה מניתוח (צילום: panthermedia)
טכניקות לניהול לחץ כמו תרגילי נשימה יכולות לעזור בהחלמה מניתוח (צילום: panthermedia)

 

מחקר חדש מצא כי לאנשים שקיבלו כלים לטיפול במתח לפני ניתוח סרטן הערמונית הייתה מערכת חיסון פעילה יותר 48 שעות לאחר הניתוח, מה שחשוב להדיפת זיהומים. לאנשים אלה היו גם רמות גבוהות יותר של רכיבים שממריצים ריפוי פצעים. לדברי המומחים, הפעילות המחוזקת הזו של המערכת החיסונית יכולה להפחית את הסיכון להתפשטות הסרטן ולכן בסופו של דבר להעלות את הסיכויים להחלמה מהירה והישרדות לטווח ארוך.

 

המחקר שנערך באוניברסיטת טקסס כלל 160 גברים חולי סרטן הערמונית בשלב מוקדם, שעברו ניתוח לכריתת הערמונית. לפני הניתוח המטופלים חולקו ל- 3 קבוצות.

 

הקבוצה הראשונה עברה טיפול לניהול-לחץ, שכלל שני מפגשים אישיים עם פסיכולוג קליני, שבמסגרתם לימדו את המטופלים מיומנויות להרגעות והתמודדות עם לחץ כמו תרגילי נשימה ודמיון מודרך, כאשר המטפלים עודדו את הנחקרים להתמקד בסצנות או בתרחישים שהם מצאו כמרגיעים. הפגישות נערכו שבוע עד שבועיים לפני הניתוח. המטופלים בקבוצה זו גם קיבלו מידע על סרטן הערמונית וכריתת ערמונית, כולל מידע על תופעות הלוואי של הניתוח ודרכים להתמודד עמן. הגברים קיבלו גם דיסקים עם הטכניקות, כדי להתאמן בעצמם בבית. במפגש השני, המטופלים התבקשו לדמיין את יום הניתוח, כדי להכין אותם למה שצפוי להם בעת השהות בבית החולים. המטפלים עודדו אותם גם לדבר על הדאגות והפחדים שלהם לגבי הסרטן והניתוח. לבסוף, הם קיבלו "שיחת חיזוק" בבוקר הניתוח ו- 48 שעות אחריו.

 

הקבוצה השנייה עברה טיפול תומך. גם הטיפול הזה כלל שני מפגשים עם פסיכולוג שבוע-שבועיים לפני הניתוח כדי לדון בדאגות וחששות, אבל בניגוד לקבוצה הראשונה, המטופלים לא למדו טכניקות לניהול לחץ. גם קבוצה זו קיבלה "שיחת חיזוק" בבוקר הניתוח ואחריו. הקבוצה השלישית קיבלה טיפול סטנדרטי, שלא כלל עצות להקלת לחץ.

 

חודש לפני הניתוח ו- 48 שעות אחריו, נלקחו מהמטופלים בדיקות דם כדי לברר על רמות רכיבים שונים של מערכת החיסון.

 

על פי התוצאות שפורסמו בכתב העת Psychosomatic Medicine, יומיים לאחר הניתוח הגברים בקבוצה הראשונה היו בעלי רמות גבוהות יותר באופן משמעותי של חלבונים שמעודדים החלמה של פצעים. בקרב קבוצה זו, למטופלים הייתה גם פעילות מוגברת של תאי הרג טבעיים שעוזרים להגן על הגוף מפני זיהומים, שיש להם גם תפקיד בזיהוי והרס תאים סרטניים. לגברים בשתי הקבוצות האחרות לא היה שינוי כזה בפעילות מערכת החיסון.

 

בנוסף, הרופאים גם העריכו את מצב הרוח של המטופלים, ומצאו כי אלה שהיו חלק מהקבוצה הראשונה, היו החיוביים ביותר.

 

מומחים מאמינים כי הלחץ מפחית את פעילות מערכת החיסון, למרות שעדיין לא ברור מדוע. תיאוריה אחת היא שתגובת ה" הילחם או ברח" ( fight or flight) לאירועים מפחידים, גורמת לגוף להעביר משאבים לאיברים הגדולים ולשרירים, מה שמשאיר פחות תמיכה לתפקודי גוף אחרים.

 

החוקרים סבורים שהטיפול בלחץ יסייע בכל סוגי הניתוחים, לא רק בניתוחי כריתת ערמונית.

 


Psychosomatic Medicine, 2011; DOI: 10.1097/PSY.0b013e31820a1c26

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה