מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותרופאים צריכים להיזהר במילותיהם

רופאים צריכים להיזהר במילותיהם

רופאים עלולים לקדם ללא כוונה אפקט נוצבו – מצב בו מטופלים מפתחים תופעות לוואי רק כי סיפרו להם עליהן


אנשי הצוות הרפואי עלולים לעורר בעיות רק בגלל שהם מדגישים את השלילי (צילום: Shutterstock)
אנשי הצוות הרפואי עלולים לעורר בעיות רק בגלל שהם מדגישים את השלילי (צילום: Shutterstock)

כוחה של מילה: יש מטופלים שיחושו טוב יותר לאחר שנטלו תרופה, גם אם התרופה לא באמת עושה משהו לטיפול במצב שלהם – זה מכונה "אפקט הפלצבו". אבל לכוח הסוגסטיה יש גם צד נוסף: מטופלים עשויים לפתח סימפטומים ותופעות לוואי, רק כי סיפרו להם עליהם – זה מכונה "אפקט הנוצבו". דו"ח חדש שפורסם בכתב העת Deutsches Arzteblatt International מנתח את אפקט הנוצבו ומציע שרופאים ילמדו כיצד לנצל טוב יותר את כוחן של המילים לטובת המטופלים שלהם.

 

המומחים הגרמנים שחיברו את הדו"ח מסבירים כי גם למטופלים עצמם תפקיד חשוב באפקט הנוצבו. זה לא רק הכוח של המילים השליליות שנאמרות, לרוב לא בכוונה, על-ידי רופאים ואחיות, אלא גם הכוח של הציפיות השליליות, החוויות השליליות והפחד של המטופלים.

 

הדו"ח בחן את המחקרים הקיימים בנושא ומצא כי מדענים ורופאים בילו זמן מועט מאוד בניסיון להבין את אפקט הנוצבו. כ-2,200 מחקרים בחנו את אפקט הפלצבו, אך רק עשרות בחנו את אפקט הנוצבו. 

 

במחקר אחד, החוקרים חילקו 50 מטופלים עם כאב גב כרוני לשתי קבוצות: לקבוצה אחת נאמר שבדיקה של מתיחת וכיפוף הרגל עשויה להחמיר מעט את הכאב שלהם, בעוד שלשנייה נאמר כי הבדיקה לא תשפיע על הכאב שלהם. אלה שהוזהרו לגבי הכאב דיווחו על יותר כאב וביצועיהם בבדיקה היו פחות טובים.

 

מחקרים הראו גם כי אנשים שחושבים שהם מקבלים תרופה העשויה לגרום לתופעות לוואי, יכולים לפתח את תופעות הלוואי, גם אם למעשה לא קיבלו את התרופה.

 

גם המילים בהן משתמשים רופאות ואחיות יכולות להשפיע לרעה על החולים. המומחים מסבירים כי המטופלים קשובים לסוגסטיה שלילית, במיוחד במצבים הנתפשים כמאיימים כמו מחלה קשה. לדבריהם, אנשים במצבים קיצוניים פעמים רבות נמצאים במצב "טראנס", כפי שמתרחש בהיפנוזה, ולכן פגיעים מאוד לסוגסטיה ומושפעים מאוד ממה שהם שומעים. מצב הכרתי זה מותיר את האנשים פגיעים לחוסר הבנות שיכולות לנבוע מפירושים מילוליים לא נכונים וסיבות אחרות.

 

לדוגמא, אנשי הצוות הרפואי עלולים לעורר בעיות רק בגלל שהם מדגישים את השלילי ("אתה חולה בסיכון גבוה"), שהם לא בטוחים בהצלחת הטיפול ("התרופה הזו עשויה לעזור") או ממקדים קשב בדברים כמו כאב ובחילה ("סמן לי אם אתה מרגיש כאב").

 

חוקרים עדיין מנסים להבין מיהם סוגי אנשים הפגיעים יותר לכוח הסוגסטיה ולכן לאפקט הנוצבו ומדוע. בינתיים, כותבי הדו"ח ממליצים כי רופאים ואחיות יעברו הכשרות שילמדו אותם איך לתקשר בצורה טובה יותר עם המטופלים, כדי להימנע מלהכניס להם לראש רעיונות שליליים. גם המטופלים צריכים להיות מודעים לכוח הציפייה והאמונה שלהם בטיפול הרפואי.

 

הם גם מעלים הצעה שיש לה השלכות אתיות: ייתכן שמטופלים לא צריכים לקבל מידע רב לגבי הדברים השליליים העשויים להתרחש, כמו תופעות לוואי פוטנציאליות. אבל מומחים אחרים מבהירים כי עולות מכך בעיות אתיות, כמו העובדה שכאשר לא נותנים את כל המידע על תופעות הלוואי האפשרויות, זה מונע מהמטופל לתת הסכמה מודעת מלאה לטיפול.

 

 

Dtsch Arztebl Int 2012; 109(26): 459-65; DOI: 10.3238/arztebl.2012.0459

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

אין ספק שלרופא יש המון השפעה על מטופליו, כמו גם לבני משפחתו או למצב מדינתו. אנחנו מקבלים המון מידע שמכתיב את התנהלותנו וכדאי לכן לבחור רופאים אופטימיים וחכמים (לא בטוח שאפשר להכשיר רופאים לזה).