פסוריאזיס (ספחת) הינה מחלת עור דלקתית כרונית, ששכיחותה נעה בין 1% ל-3% בקרב האוכלוסייה. 15%-20% מהסובלים מפסוריאזיס יפתחו דלקת מפרקים פסוריאטית (ארטריטיס פסוריאטית) – מחלה כרונית בה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את המפרקים בתהליך דלקתי. קיימים אף דיווחים מחמירים לפיהם עד 40% מחולי הפסוריאזיס יפתחו דלקת מפרקים.

ברוב המקרים (80% עד 85% מהחולים) דלקת המפרקים מתפתחת כמה שנים (בממוצע כ-10 שנים) לאחר התפתחות הפסוריאזיס. לכן לדרמטולוגים תפקיד חשוב באיתור דלקת מפרקים פסוריאטית בחולי פסוריאזיס. אך נראה שחולים רבים לא מאובחנים.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת של האקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה (Journal of the American Academy of Dermatology) ביקש לבחון כמה מחולי הפסוריאזיס חולים גם בדלקת מפרקים פסוריאטית שלא אובחנה ומצא כי מדובר בכ-15% מחולי הפסוריאזיס.

במסגרת המחקר חוקרים צרפתים ממספר מוסדות חיפשו מחקרים שהכילו נתונים בנושא ומצאו 12 מחקרים רלוונטיים: 7 מחקרים אפידמיולוגיים וחמישה מחקרים בהם נערכו בדיקות סקר לדלקת מפרקים פסוריאטית.

החוקרים מצאו כי הייתה שונות גדולה בין המחקרים מבחינת השיעור של חולי דלקת מפרקים פסוריאטית שאינם מאובחנים. כאשר כל המחקרים נכללו בניתוח הנתונים נמצא כי דלקת מפרקים פסוריאטית שאינה מאובחנת שכיחה ב-15.5% מחולי הפסוריאזיס. כאשר רק המחקרים האפידמיולוגיים נכללו בניתוח הנתונים, עלה כי דלקת מפרקים פסוריאטית שאינה מאובחנת שכיחה ב-10.1% מחולי הפסוריאזיס.

להכיר את התסמינים של דלקת מפרקים פסוריאטית 

המסר שעולה מממצאי המחקר הוא שחשוב להעלות את המודעות בקרב חולי פסוריאזיס ובקרב הרופאים המטפלים בהם, לכך שמטופלים עם פסוריאזיס עלולים בהמשך לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית. חשוב להכיר את התסמינים ולאבחן דלקת מפרקים פסוריאטית בזמן, מאחר וטיפול מוקדם יכול למנוע התפתחות של נזק בלתי הפיך למפרקים.

ד"ר דבי זיסמן, מנהלת היחידה לראומטולוגיה בבית חולים כרמל מחוז חיפה וגליל מערבי ומנהלת בקהילת מפרקים בכמוני, מסבירה כי המאפיינים המרכזיים של דלקת מפרקים פסוריאטית הם אותם מאפיינים של דלקות מפרקים אוטואימוניות אחרות: כאב מפרקי דלקתי שהוא חזק יותר במנוחה ומשתפר עם תנועה, נפיחות ואודם במפרקים הנגועים וקישיון בוקר - נוקשות משמעותית של המפרקים שנמשכת מעל לשעה ומקשה מאוד על התפקוד בשעות הבוקר במיוחד. תופעות ייחודיות לדלקת מפרקים פסוריאטית המופיעות בחלק מהמקרים הן אצבעות ידיים ורגליים המושפעות מהמחלה שעשויות להידמות לנקניקיות תפוחות (מה שמכונה בעגה המקצועית "אצבע נקניקייה") ולכאוב. בנוסף, הכאב עלול להופיע לא רק במפרקים, אלא גם בחיבור של הגיד למפרק. כמו מחלת הפסוריאזיס העורית, גם דלקת מפרקים פסוריאטית מאופיינת בתקופות של התלקחות של המחלה וביניהן תקופות של הפוגה.

מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה בכתב העת The Journal of Rheumatology מצא כי 33% מתוך מדגם ברזילאי של חולי פסוריאזיס חולים גם בדלקת מפרקים פסוריאטית, כאשר מחצית מהסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית אובחנו עם דלקת מפרקים לראשונה בבדיקות שנערכו מסגרת המחקר - כלומר הייתה להם דלקת מפרקים לא מאובחנת. 

כיום לא ניתן לדעת מי מחולי הפסוריאזיס יפתח דלקת מפרקים, אך מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications העלה את האפשרות שבעתיד בדיקות גנטיות יוכלו לזהות את אלה שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית. במסגרת המחקר חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר זיהו שינויים גנטיים המעלים את הסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית - אך לא לפסוריאזיס. החוקרים הסבירו כי הדעות חלוקות באשר לדלקת מפרקים פסוריאטית – האם היא מחלה בפני עצמה או שילוב של פסוריאזיס עם דלקת מפרקים שגרונית. לדבריהם, הממצאים מחזקים את ההשערה לפיה דלקת מפרקים פסוריאטית היא מחלה בפני עצמה.

ממחקר גדול שממצאיו הוצגו לאחרונה בקונגרס השנתי של הליגה האירופאית נגד ראומטיזם (EULAR 2015) מצא כי לחולי פסוריאזיס שנחשפים לטראומה גופנית סיכון מוגבר לפתח דלקת מפרקים פסוריאטית. פציעה המערבת עצמות הגבירה את הסיכון לדלקת מפרקים פסוריאטית ב-46% ופציעה המערבת מפרקים הגבירה את הסיכון ב-50%, בעוד שפציעות המערבות עצבים או עור לא נקשרו לסיכון מוגבר להתפתחות של דלקת מפרקים פסוריאטית.

Journal of the American Academy of Dermatology, online June 5, 2015