מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותקשר בין מערכת העצבים למערכת כלי הדם

קשר בין מערכת העצבים למערכת כלי הדם

חוקרים מצאו כי מולקולת מפתח במערכת כלי הדם מכוונת את האקסונים בזמן היווצרותם של מעגלים עצביים


תוצאות המחקר יעזרו להבין טוב יותר את תהליכי ההתפתחות של חוט השדרה (צילום: panthermedia)
תוצאות המחקר יעזרו להבין טוב יותר את תהליכי ההתפתחות של חוט השדרה (צילום: panthermedia)

 

חוקרים מצאו קשר בין מערכת העצבים למערכת כלי הדם, שעשוי להיות נקודת התחלה טובה לפיתוח טיפולים למחלות ניווניות ופגיעות חוט שדרה. על-פי המחקר שפורסם בכתב העת Neuron, מולקולת מפתח במערכת כלי הדם מכוונת את האקסונים (סיבי עצב) בזמן היווצרותם של מעגלים עצביים.

 

"כדי ליצור מעגלים עצביים, האקסונים המתפתחים זקוקים למולקולות כדי שאלו ינחו אותם לעבר המטרה שלהם, באותה דרך ששלטי דרכים מנחים אותנו כאשר אנו נוהגים" מסביר פייר פאבר, אחד החוקרים.

 

מערכת העצבים אינה המערכת היחידה שנוצרת במהלך התפתחותו של העובר האנושי. כלי הדם מאורגנים גם הם לתוך רשת מורכבת מאוד. עובדה זו הובילה לרעיון כי ניתן לעשות שימוש חוזר במולקולות מסוימות הן על ידי מערכת העצבים והן על ידי מערכת כלי הדם. למעשה, מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי נקודות ציון מסוימות המשמשות ל"הדרכת" האקסונים, מסייעות גם לכלי הדם להגיע ליעדם.

 

"אחת ממולקולות המפתח של מערכת כלי הדם היא פקטור גדילה אנדותלי של כלי הדם, הידוע יותר בשם VEGF" מוסיף פאבר "גילינו כי VEGF מסוגל למשוך את האקסונים של מערכת העצבים. ליתר דיוק, זיהינו את Flk-1 כקולטן האחראי לפעולה זו, עובדה שהופכת אותו ליעד מרכזי בפיתוח טיפולים שנועדו להביא לגידול מחודש של אקסונים לאחר פגיעה במערכת העצבים המרכזית או מחלות ניווניות".

 

החוקרים מסבירים כי למחקר זה חשיבות לטווח הארוך בתחום תיקון חוט השדרה, כיוון שהתוצאות יעזרו לנו להבין טוב יותר את התפתחות חוט השדרה. ככל שלומדים יותר על המולקולות הדרושות לכיוון נכון של האקסונים, כך יהיה אפשרי יותר לפתח טיפולים לפגיעות בחוט השדרה.

 

 

Neuron, Volume 70, Issue 5, 966-978, 9 June 2011

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן