האם קיים קשר בין מיגרנות לטרשת נפוצה? המומחים חלוקים בנושא וממצאים סותרים התקבלו במחקרים שונים. מחקר חדש בא לפתור בעיה זו באמצעות מטא-אנליזה, שיטת מחקר בה נעזרים בנתונים של כל המחקרים הרלוונטיים שבוצעו עד כה, בכדי לבחון השערה תחת מדגם גדול ומשמעותי, ממנו קל יותר להסיק מסקנות אותן ניתן להכליל.

המחקר שפורסם בכתב העת PLoS ONE סינן את המחקרים שבחנו את הקשר בין מיגרנות לטרשת נפוצה ואיתר 8 מחקרים שהתאימו לקריטריונים מדעיים. המחקרים כללו יחד 1,864 אנשים עם טרשת נפוצה ו-261,563 נבדקים בריאים.

ניתוח הנתונים העלה כי באשר למיגרנות עם אאורה - בהן יש הפרעות ראייה והפרעות סנסוריות נוספות לפני ובמהלך ההתקף (כמו הבזקי אור, טעם מתכתי או ריח שרוף) - אין הבדל משמעותי בין אנשים עם טרשת נפוצה לנבדקים בריאים. אבל, כאשר נבחנה הסבירות של אנשים עם טרשת נפוצה לסבול ממיגרנות ללא אאורה, נמצא כי היא גבוהה פי 2.29 בהשוואה לנבדקים בריאים.

יש לציין כי למיגרנות וטרשת נפוצה ישנו מכנה דמוגרפי משותף - שני המצבים פוגעים יותר בנשים ונוטים להופיע בגילאים צעירים.

עדיין לא ברור מדוע בקרב אנשים עם טרשת נפוצה יש יותר הסובלים ממיגרנות, אך יש מספר השערות המנסות להסביר קשר זה.

הראשונה טוענת שמכיוון שלרוב המיגרנות פורצות לפני הטרשת הנפוצה, ייתכן והמיגרנות מהוות גורם סיכון - כלומר מגבירות את הסיכון של הסובלים מהן להיות מאובחנים גם עם טרשת נפוצה.

השערה שנייה טוענת, שייתכן והמיגרנה היא אחד הסימפטומים של טרשת נפוצה, מכיוון שמקורה יכול להיות בנגעים הנמצאים בגזע המוח. לפי הנחה זו מיגרנה אינה תופעה המגבירה את הסיכון לפתח טרשת נפוצה, אלא מהווה סימפטום ראשון ומוקדם של טרשת נפוצה.

השערה השלישית טוענת כי השפעת הטרשת הנפוצה על המצב הנפשי, המתח והחרדה שיכולה לעורר, מגבירים את תדירות ועוצמת המיגרנות.

PLoS ONE 7(9): e45295