מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותקריאת מאמרים על מחלות יכולה לגרום לכם לחלות

קריאת מאמרים על מחלות יכולה לגרום לכם לחלות

אפקט הנוצבו: מחקר מצא כי דיווחים תקשורתיים מפחידים על בריאות ומחלות עלולים לעורר סימפטומים של מחלות


דיווחים סנסציוניים על סכנות פוטנציאליות עלולים להשפיע על בריאותם של רבים (צילום: Shutterstock)
דיווחים סנסציוניים על סכנות פוטנציאליות עלולים להשפיע על בריאותם של רבים (צילום: Shutterstock)

מחקר חדש מצא כי דיווחי התקשורת על חומרים מסוכנים לבריאות כביכול, עלולים לגרום לאנשים מסוימים לפתח תסמינים, זאת למרות שאין לכך סיבה אובייקטיבית.

 

רבים כבר מכירים את "אפקט הפלצבו", בגללו מטופלים חשים טוב יותר לאחר שנטלו תרופה, גם אם היא לא באמת עושה משהו לטיפול במצב שלהם. אבל לכוח הסוגסטיה יש גם צד נוסף - אנשים עשויים לפתח סימפטומים ותופעות לוואי, רק כי סיפרו להם עליהם. זה מכונה "אפקט הנוצבו".

 

במחקר הנוכחי חוקרים מאוניברסיטת Gutenberg בגרמניה בחנו את התופעה המוכרת כרגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית, כזו הנפלטת מטלפונים סלולאריים, קווי מתח ו-WiFi.

 

אנשים עם רגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית מדווחים שהם חווים סימפטומים מסוימים כשהם נחשפים לקרינה אלקטרומגנטית, כמו כאבי ראש, סחרחורות ותחושות בערה או נימול על עורם.

 

החוקרים מסבירים כי קיימות עדויות רבות לכך שרגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית עשויה למעשה להיות תוצאה של אפקט הנוצבו.

 

במסגרת המחקר, 147 נחקרים צפו בדיווח טלוויזיוני. קבוצה אחת של משתתפים צפתה בדוקומנטרי של ה-BBC שעסק בסכנות בריאותיות פוטנציאליות הקשורות לכאורה עם הקרינה האלקטרומגנטית מ-WiFi. הקבוצה השנייה צפתה בדיווח על סוגיות הקשורות לאבטחה של מידע בטלפונים ניידים ובאינטרנט.

 

בהמשך, כל המשתתפים בשתי הקבוצות נחשפו לאותות WiFi שלמעשה היו מזויפות, אך הם לא היו מודעים לכך.

 

למרות שלא נחשפו לקרינה, חלק מהמשתתפים פיתחו סימפטומים אופיינים לרגישות יתר לקרינה אלקטרומגנטית: 54% מהנבדקים דיווחו שחוו עצבנות וחרדה, איבוד ריכוז או תחושת נימול באצבעות הידיים, בזרועות, ברגליים ובכפות הרגליים.

 

שניים אפילו פרשו מהמחקר לפני שהסתיים, מכיוון שהסימפטומים שלהם היו כה חמורים שהם לא רצו להיחשף יותר לקרינה – שלא באמת הייתה קיימת.

 

הסימפטומים החמורים ביותר היו בקרב נחקרים שהייתה להם חרדה קודמת גבוהה, כתוצאה מצפייה בסרט הדוקומנטרי על הסכנות האפשריות של קרינה אלקטרומגנטית.

 

החוקרים מסבירים כי המחקר מדגים כיצד דיווחי התקשורת לגבי סכנות בריאותיות עלולים לעורר אפקט "נוצבו" בחלק מהאנשים וכיצד דיווחים סנסציוניים על סכנות פוטנציאליות – שפעמים רבות אין להם בסיס מדעי – עלולים להשפיע לרעה על בריאותם של רבים באוכלוסיה. הם מדגישים כי התקשורת צריכה להיות אחראית יותר כאשר היא מזהירה מפני סכנות בריאותיות.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת Gutenberg