מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותקנביס רפואי עשוי למנוע מקרי מוות מיותרים

קנביס רפואי עשוי למנוע מקרי מוות מיותרים

במדינות בארה"ב בהן החוק מתיר שימוש במריחואנה רפואית יש פחות מקרי מוות הקשורים למשככי כאבים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בארה"ב חלק מהמדינות מתירות בחוק שימוש בקנביס לצרכים רפואיים ואחרות לא. מחקר חדש שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine מראה כי מדינות בהן הייתה לגליזציה של קנביס רפואי נטו לחוות הטבה לא צפויה – פחות מקרי מוות כתוצאה ממנת יתר של משככי כאבים נרקוטיים.

 

התמכרות למשככי כאבים היא בעיה חמורה הנפוצה מאוד בחברה האמריקאית. לפי דו"ח שפרסם המרכז האמריקני למניעת ובקרת מחלות (CDC) בשנת 2011, מספר מקרי המוות שנגרמו ממנת יתר של משככי כאב חזקים גדל במהלך עשור פי יותר משלושה. תרופות מרשם נגד כאב ממשפחת האופיאטים כמו אוקסיקונטין (OxyContin) ויקודין (Vicodin) ומתדון (methadone) תרמו למותם של כמעט 15,000 איש בארה"ב ב-2008 – פי יותר מ-3 מאשר 4,000 מקרי המוות ב-1999. ב-2008 מספר מקרי המוות ממשככי כאבים היה גדול ממקרי המוות הקשורים להרואין וקוקאין יחד.

 

המחקר החדש שנערך על ידי חוקרים מהמרכז הרפואי Philadelphia Veterans Affairs Medical Center ומאוניברסיטת פנסילבניה, התבסס על נתונים שאסף ה-CDC על מקרי המוות הקשורים לשימוש במשככי כאב נרקוטיים בכל אחת מ-50 המדינות בארה"ב בשנים 1999 ו-2010. בשנת 2009 כבר היו בתוקף חוקים המאפשרים שימוש בקנביס לצרכים רפואיים בשלוש מדינות ובין 2009 ל- 2010 מספר המדינות שהתירו שימוש בקנביס רפואי עלה ל-13.

 

ניתוח הנתונים חשף כי הממוצע השנתי של מקרי המוות שנגרמו מאופיאטים היה נמוך כמעט ב-25% במדינות שהחוק בהן התיר שימוש בקנביס לצרכים רפואיים בהשוואה למדינות שהחוקים שלהן לא אפשרו שימוש בקנביס.

 

שיעור התמותה ממנת יתר של משככי כאבים במדינות ירד ב-20% בממוצע בשנה הראשונה לאחר שנכנס לתוקף החוק המתיר שימוש בקנביס רפואי. בשנה השנייה שיעור מקרי המוות היה נמוך ב-25% בממוצע ולאחר 5 שנים מהלגליזציה הוא היה נמוך ב-33% בממוצע.

 

האם לגליזציה של קנביס רפואי מצילה חיים? 

 

החוקרים מאמינים כי אנשים שסובלים מכאב כרוני נוטים להסתמך על קנביס רפואי כשהאפשרות הזו זמינה עבורם, מה שמפחית את הסיכון להתמכרות ונטילת מנת יתר המלווה את השימוש באופיאטים. אבל למחקר מספר מגבלות ומוקדם להסיק מסקנות על בסיס ממצאיו. המחקר הוא מחקר תצפיתי ומטבעו מחקר כזה לא יכול להוכיח קשר של סיבה ותוצאה. משמע שלא ניתן לקבוע כי הלגליזציה של קנביס מפחיתה באופן ישיר את שיעורי התמותה ממנת יתר של משככי כאבים. ייתכן שגורמים אחרים התערבו והשפיעו על התוצאות.

 

עם זאת, הממצאים תומכים במחקרים קודמים שהראו כי אנשים שמקבלים מרשם לקנביס רפואי נוטים להפחית את כמות משככי הכאבים האחרים בהם הם משתמשים. כמובן שיש חשש שאנשים יתמכרו גם לקנביס, אך לקנביס אין נטייה להרוג והוא לא מממכר פיזית כמו חלק ממשככי הכאב האחרים.

 

יש לציין כי המחקר לא בחן אם קנביס רפואי – גם הוא אינו נטול תופעות לוואי – גבה מחיר בריאותי כלשהו במדינות בהן הוא הותר לשימוש. נראה שיש צורך במחקרים נוספים שיבחנו את ההשפעות החיוביות והשליליות של מתן אישורים לשימוש בקנביס למטרות רפואיות.

 

כיום 23 מדינות בארה"ב מאפשרות שימוש בקנביס להקלה על כאב ומצבים רפואיים אחרים. בישראל כ-15,000 מטופלים מחזיקים ברישיון לשימוש בקנביס רפואי.

 

JAMA Intern Med. Published online August 25, 2014

 

 

העקרון של המחקר, "...פחות מקרי מוות כתוצאה ממנת יתר של משככי כאבים נרקוטיים...."

פירושו של דבר, שיש פחות מקרי מוות מנבלה, מאשר יש מטריפה...

לא צריך לא משככי כאבים ולא קנביס (רפואי או אחר).

טוב לשמור על הבריאות כשעדיין בריאים, לנקוט בדבר הטוב ביותר שמשמש רפואה מונעת.

ולשפר את הבריאות כשכבר הרסנו אותה.

 

עוד מחקר מעניין שהתפרסם עכשו מראה שזוגות שעישנו קנביס, רבו פחות והיתה בביתם פחות אלימות.