טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
קנביס עשוי לפגוע ביכולות החשיבה באנשים עם טרשת נפוצה
חוקרים מזהירים: מריחואנה עלולה לפגוע ביכולות הקוגניטיביות של אנשים הסובלים מטרשת נפוצה
מחקר בחן בזמן אמת את היכולות הקוגניטיביות של אנשים עם טרשת נפוצה באמצעות מבחנים נוירו-פסיכולוגים והדמיות מוח ומצא כי לאנשים עם טרשת נפוצה המשתמשים בקנביס יכולות פחות טובות בהשוואה לאלה שאינם מעשנים.
המושג קוגניציה משמש כדי לתאר את "יכולות החשיבה" של האדם ומערב בין היתר את יכולות הזיכרון, קשב, מהירות עיבוד מידע, תכנון, למידה, פתרון בעיות וניווט. פגיעה קוגניטיבית מסוימת מתרחשת בקרב כ-50% מהאנשים עם טרשת נפוצה.
ממצאים ממחקרים קודמים הראו כי בקרב אנשים עם טרשת נפוצה אשר משתמשים בקנביס, הפגיעה הקוגניטיבית חמורה יותר בתחומי זיכרון עבודה, מהירות עיבוד המידע ויכולות ניהוליות.
המחקר החדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Neurology, בחן את הפערים ביכולות הקוגניטיביות בין אנשים עם טרשת נפוצה המעשנים קנביס לבין אלו שאינם מעשנים, תוך שימוש באמצעי הדמיה מתקדמים שבחנו את הפעילות המוחית בזמן ביצוע מטלות קוגניטיביות.
לטובת המחקר חוקרים קנדים מאוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת ווטרלו גייסו 20 אנשים עם טרשת נפוצה אשר משתמשים בקנביס באופן קבוע למטרות רפואיות ולא רפואיות. אלה הושוו ל- 19 נבדקים עם טרשת נפוצה שמעולם לא השתמשו בקנביס, אשר היו בעלי מאפייני מחלה ונתונים דמוגרפים דומים למשתמשי הקנביס. משתמשי הקנביס התבקשו לא לעשן 12 שעות טרם הבדיקות, כדי לנטרל את ההשפעה האקוטית של החומר על היכולות הקוגניטיביות.
כל הנבדקים עברו הערכה קוגניטיבית באמצעות סדרת מבחנים נוירו-פסיכולוגים הייעודיים לאנשים עם טרשת נפוצה. הם גם עברו סריקת MRI מבני וסריקת MRI פונקציונאלי (fMRI) בעת ביצוע מטלה קוגניטיבית הבוחנת את יכולת זיכרון העבודה. fMRI מתבסס על העובדה כי אזורים קטנים בקליפת המוח צורכים יותר אנרגיה וחמצן בעוברם למצב פעיל, מאשר אזורים הנמצאים במצב של מנוחה. הדרישה לאנרגיה מסופקת על ידי שינויים בזרימת הדם המחומצן לאותם אזורים, שמכשיר fMRI יכול למדוד וכך לשקף את פעילות המוח.
תוצאות ההערכה הקוגניטיבית הראו כי האנשים שהשתמשו בקנביס הצליחו פחות במטלות המודדות את יכולות הקשב ומהירות עיבוד המידע תחת לחץ ובמטלות המודדות את יכולת התפיסה הוויזואלית המרחבית.
לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בתחומים של זיכרון מילולי, שטף מילולי ויכולות הקשב ומהירות עיבוד המידע שנבחנו באמצעות תרגילים שכללו לחץ מתון בלבד. בנוסף, לא נמצא הבדל ברמות העייפות, דיכאון או חרדה בין הקבוצות. בסריקות ה-MRI לא נראו הבדלים בין הקבוצות בכמות הנגעים או בנפח החומר הלבן והאפור במוח.
"ללחוץ חזק יותר על דוושת הגז בכדי שהרכב ייסע"
משתמשי הקנביס ביצעו יותר טעויות במטלות הקשורות לזיכרון העבודה (Working memory). כאשר נבחנו ההבדלים בפעילות המוחית בין הקבוצות באמצעות ניתוח הדמיות ה-fMRI, נמצא שבמנוחה אין הבדל, אך בעת מאמץ קוגניטיבי משתמשי הקנביס הראו פעילות מוחית מפוזרת, בה הופעלו אזורי מוח נוספים אשר לא הופעלו בקרב האנשים עם טרשת נפוצה שלא השתמשו בקנביס.
השימוש באזורי מוח נוספים לטובת ביצוע מטלה קוגניטיבית מעיד על הפלסטיות של המוח. המוח, כאשר ישנה פגיעה ביכולותיו, משתמש באזורים מוחיים נוספים כדי לפצות על הקושי ולעמוד במטלה.
"המחקר מספק חיזוק לטענה כי עישון קנביס עלול לפגום ביכולת של המוח במהלך ביצוע מטלות קוגניטיביות" מסביר ד"ר יובל כרמון, נוירולוג בכיר במרכז לטרשת נפוצה בשיבא וממנהלי קהילת טרשת נפוצה באתר כמוני. "בעוד שלא הודגם במחקר כל שינוי מבני במוח אצל החולים המעשנים, הודגם כי פעולות קוגניטיביות - ובפרט זיכרון עבודה - שמצריכות הפעלה רק של אזור מסוים במוח אצל מטופל עם טרשת נפוצה שאינו מעשן קנביס, דורשות הפעלה של אזורים נרחבים יותר במוח אצל מי שכן מעשן קנביס. במילים אחרות - צריך ללחוץ חזק יותר על דוושת הגז בכדי שהרכב ייסע".
החוקרים הסיקו כי לאנשים עם טרשת נפוצה אשר משתמשים בקנביס ישנה פגיעה קוגניטיבית חמורה יותר בהשוואה לאלה שאינם מעשנים. הם קוראים לרופאים ולמטופלים להכיר בתופעת לוואי זו ולהיזהר ממנה.
קנביס לטרשת נפוצה
לבדיקה של השפעות הקנביס על אנשים עם טרשת נפוצה חשיבות רבה, מאחר וחלק מהמאובחנים מעשנים קנביס רפואי כדי להתמודד עם התסמינים. בישראל, לפי נוהל של משרד הבריאות, ניתן לרשום קנביס למאובחנים עם טרשת נפוצה במצבים ספסטיים שאינם מגיבים לטיפול המקובל.
במרץ השנה פורסמו בכתב העת Neurology הנחיות מקצועיות חדשות של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה בנוגע לטיפולים אלטרנטיביים ומשלימים לטרשת נפוצה – בהם קנביס רפואי ותכשירים המבוססים על החומרים הפעילים המרכזיים שבצמח.
ההנחיות נכתבו לאחר שפאנל של תשעה מומחים מהאקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה סקר יותר מ-40 שנות מחקר על רפואה אלטרנטיבית ומשלימה לטרשת נפוצה, כדי לבחון את העדויות הקיימות ליעילותם ובטיחותם של הטיפולים השונים.
מכל הטיפולים שנבחנו, המומחים נתנו את התמיכה הרבה ביותר לתמציות קנביס, כדורים עם קנביס סינטטי ותרסיס פה של קנביס. מהסקירה עולה כי קיימות עדויות המצביעות על כך שמוצרי הקנביס עשויים להקל על כאבים, הטלת שתן תכופה וספסטיות בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. עם זאת, החוקרים הדגישו כי אין מספיק עדויות כדי לקבוע אם עישון קנביס רפואי מסייע לטיפול בסימפטומים.
באפריל פורסמה באותו כתב העת סקירה מדעית שערכה האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה שבחנה את העדויות הקיימות על יעילות מוצרי קנביס רפואי בטיפול במחלות נוירולוגיות שונות. פאנל המומחים בחן מחקרים רבים ולבסוף התרכז ב-34 מחקרים שעסקו בהפרעות הקשורות למוח. מממצאי הסקירה עולה כי תכשירי קנביס עשויים להיות יעילים לטיפול בחלק מהסימפטומים של מחלת הטרשת הנפוצה: ספסטיות, כאב ובעיות במתן שתן.
עם זאת המומחים ציינו כי תוצאות הסקירה לא מתייחסות לעישון של קנביס רפואי, אלא רק לתמצית קנביס הניטלת בגלולות או בתרסיס. לדברי המומחים, המרת קנביס לצורה של תרסיס או גלולה מאפשרת לרופאים לשלוט על המינון של שני החומרים הפעילים הרפואיים המרכזיים THC ו-CBD. בסקירה אומנם נכללו שני מחקרים שבחנו עישון של קנביס רפואי, אך לא ניתן היה להסיק מהם מסקנות חד משמעיות.
"קיימות עדויות לתועלת בנטילה של תרופות המכילות קנבינואידים - הרכיב הפעיל בצמח - בעיקר לספסטיות, כאבי גפיים וגב ודחיפות במתן שתן אצל מטופלי טרשת נפוצה" מסביר ד"ר כרמון "לעומת זאת העדויות לגבי תועלת בעישון צמח הקנביס הרבה פחות מבוססות אצל חולי טרשת נפוצה".
ד"ר כרמון אומר כי יש לבחון ולדעת היטב מה התועלת שעשויה לצמוח מהשימוש בקנביס לפני שמתחילים שימוש שכזה. "הנקודה המרכזית שיכולה להיות בעייתית היא התפקוד הקוגניטיבי" הוא אומר "השאיפה המרכזית של מומחה בטרשת נפוצה היא לשמר את המטופל כאדם מתפקד עובד פעיל ונייד באופן מלא - לשמר יכולת קוגניטיבית, יכולת תנועה וניידות ומינימום התקפים. לא ברורה לי ההשפעה בטווח הארוך על תפקודים אלו".
"לכן, אם ניתן להתרחק מעישון קנביס או לדחות כמה שניתן – עדיף כך, כמובן בתלות בתפקוד. כשהסבל מכאבים וספסטיות רב והמטופל מתקשה להתנייד ולתפקד וטיפולים משככי כאב אחרים נוסו בצורה מקיפה ויסודית ללא הצלחה, יש מקום לטיפול בקנביס באופן מקצועי בליווי נוירולוג".
מוג'ו
לא נרשם אם המחקר נעשה על אנשים תחת השפעת הקנאביס או על מעשנים אבל לא תחת השפעה.
השפעת הקנאביס, או ה"סוטול" אם תרצו, זאת התופעה הרצויה למעשה בעישון הקנאביס. שאתה מסטול, אז הכאבים נעלמים, התיאבון בריא, תחושת הרגיעה והאופוריה מתפשטת בגוף וזאת התוצאה הרצויה והמתבקשת. עם זאת, נכון שהיכולות הקוגנטיביות יורדות. לא צריך מחקר בשביל זה, מספיק ג'וינט אחד כדי לדעת. אבל, וזה אבל חשוב, השפעת המריחואנה מתפוגגת לאחר כמה שעות (בין שעה ל4, תלוי במעשן) ואז הכל חוזר לקדמותתו - היכולות הקוגנטיביות וגם הכאבים. לא חושב שיש השפעה מצטברת וטוב יעשו אם יבדקו חולים לפני שהחלו לעשן קנאביס ואחרי תקופת עישון, אבל לא תחת השפעה. למיטב הבנתי לא יהיה הבדל בין השניים.
המחקר הזה מגמתי, כחלק מהמגמה להשמיץ את השימוש בצמח הפלא הזה שנתן לנו הטבע. אם כחלק מהאינטרסים של חברות התרופות ושל אגודות למלחמה בשימוש בסמים שחוששים מלתת לגיטימציה לקנאביס.