בשיתוף Peace Naturals

כשחיה נ'פת-לי (גודיאנו), 80, סובלת מכאבים, היא שואפת מהקנאביס הרפואי שלה באמצעות מכשיר אידוי. "יש לי שני סוגים: אחד ליום נגד כאבים, והשני ללילה שעוזר לי להירדם במקרה הצורך" היא מסבירה. נ'פת-לי, אחות מוסמכת ואדריכלית גימלאית, מרפאה בסוג'וק ואמנית, מטופלת בקנאביס רפואי זו השנה התשיעית, לאחר שנים שסבלה מכאבים קשים בגלל פיברומיאלגיה וכאבי גב.

"טופלתי במרפאת כאב תקופה ארוכה. קיבלתי זריקות ועוד זריקות. כל אלה בנוסף להמון תרופות נגד כאבים שנרשמו לי גם על ידי רופאי המשפחה. היו הרבה תופעות לוואי לא נעימות. לפעמים מרוב תרופות הרגשתי מסוממת. בשלב מסוים, הרופא במרפאת הכאב המליץ לי על קנאביס רפואי. אבל הדעה על קנאביס רפואי הייתה שונה מהיום. שנתיים הוא ניסה לשכנע אותי ומשכתי את זה - עד שלא יכולתי יותר... בסוף השתכנעתי והסכמתי. מאז את רוב התרופות לכאבים הפסקתי לקחת. הורדתי אותן לאט ובזהירות בהתייעצות עם הרופא. הקנאביס בשילוב של כרית חמה אם צריך - אבל זהו. אני לא הולכת למרפאת כאב - לא צריכה אותם יותר. הקנאביס הרפואי לא מסמם כמו שימוש בתרופות ׳חזקות׳. הכאב עובר ואני מתפקדת כרגיל. החיים הרבה יותר טובים״.

בשנים האחרונות מונפקים יותר ויותר רישיונות לשימוש בקנאביס רפואי לבני הגיל השלישי. לפי נתונים של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, נכון לדצמבר 2021 בישראל למעלה מ-24,000 בני 65 ומעלה שמחזיקים ברישיונות: 8,438 בני 70-66 – כמעט 8% מהרישיונות הפעילים, וכן 15,589 בני 70 ומעלה – כ-14% מהרישיונות הפעילים.

המינון הנפוץ ביותר בגילים אלה הוא 20 גרם קנאביס רפואי לחודש, מינון שמקבלים 6,995 בני 70 ומעלה ו-2,330 בני 70-65.

עלייה בשימוש בקנאביס בגיל השלישי מדווחת במדינות מערביות רבות. כך, לפי נתונים שפורסמו בפברואר 2020 בכתב העת JAMA Intern Med, השימוש בקנאביס בקרב בני 65 ומעלה בארה״ב נמצא בעלייה וכמעט הוכפל בין השנים 2015 ל-2018 – מ-2.4% עד 4.2%.

״את רוב התרופות לכאבים הפסקתי לקחת״. נ'פת-לי​ (צילום: גל אורן)

הסטיגמה נחלשת

מספר גורמים עשויים להסביר את המגמה, ובהם החלשות הסטיגמה הקשורה לשימוש בקנאביס והעניין הגובר בשימוש בקנאביס רפואי על ידי מטופלים מבוגרים יותר.

״חד משמעית - יש היום פחות סטיגמה ופחות דעות קדומות מאשר בעבר - ובכל הרמות״ אומר ד״ר מיקי דור - רופא משפחה ובעבר יועץ רפואי ראשי של הנהלת משרד הבריאות לתחום הקנאביס. ״בקרב המטופלים - הקהל המבוגר אומנם נוטה לגישה השמרנית, אך הסטיגמה הולכת ופוחתת ככל שהוא נחשף יותר לנושא במדיה ובחיים – מה שקורה סביבו. גם באוכלוסיות של מטפלים היום יותר פתוחים לשמוע על זה. עם זאת, יש כמה דברים שעוצרים את ההתפתחות: יש עדיין רופאים שנטוע בהם פחד מקנאביס - לפעמים אפילו רופאים בתפקידי מפתח - בין אם בגלל הדעות הקדומות, החשש בגלל המחקר שעדיין אינו מספיק מבוסס בקנאביס, ויש שנרתעים בגלל התהליך החוקי שעדיין לא גמר עם ההגדרות האנכרוניסטיות של חומר מסוכן ושם את הקנאביס בשורה אחת עם הרואין ואופיאטים״.

״הסטיגמה הזו נעלמה, היא כבר לא קיימת״ אומרת מתי קלדרון, אמנית פנסיונרית (68) שמטופלת בקנאביס רפואי מזה שנתיים. ״הקנאביס הרפואי מאוד שכיח. המון משתמשים בו. אני מתייחסת לזה כתרופה לכל דבר ואני לא מסתירה מאף אחד. גם הנכד שלי יודע שאני משתמשת בקנאביס רפואי – הסברנו לו שאני לוקחת תרופה״.

מקשיי שינה ועד תסמונת פוסט טראומה

קלדרון, שמתמודדת עם כאבים שנגרמים מפיברומיאלגיה קשה, מעולם לא נגעה בקנאביס בעבר. ״לא הייתה לי שום גישה לקנאביס״ היא מספרת. ״סבלתי מכאבים קשים והלכתי לרופא משפחה לעיתים קרובות. כל פעם ציינתי שכואב לי והכדורים לא עוזרים, החלפנו טיפול וזה לא הסתדר. הוא כבר ממש ריחם עליי והציע לנסות קנאביס רפואי. הוא שלח אותי לראומטולוג שישר אמר שהוא מסכים עם הרופא ושכדאי לנסות״.

מאז קלדרון מטופלת בקנאביס רפואי אותו היא צורכת באידוי. ״התפרחת מאוד עוזרת לי. כשהגוף נמצא בסטרס כתוצאה מפעילות, זה סוג של הרפיה שמאוד עוזרת לכאבים. אני לא יכולה לחיות בלעדיו״.

גם הנכד יודע. מתי קלדרון (צילום: אלבום פרטי)

״קנאביס רפואי במבוגרים ניתן לכל ההתוויות להן הוא ניתן מתחת לגיל הזה – כמו כאב בלתי נשלט, אונקולוגיה וגסטרולוגיה. בנוסף לכך, יש את הדברים הספציפיים לגיל המבוגר – מחלות כמו דמנציה, קשיי שינה ומחלות נוירולוגיות מתקדמות כמו פרקינסון ואחרות״ מסביר ד״ר דור.

״קנאביס רפואי גם ניתן כטיפול פליאטיבי - טיפול חמלה לאנשים שמגיעים לסוף המסלול״ מוסיף לירן מקסימוב, רוקח אחראי בעל הכשרה לייעוץ בקנאביס רפואי, בבית מרקחת מקס פארם. ״אנחנו גם רואים אנשים בגיל המבוגר עם PTSD ובהם ניצולי שואה שהגיעו לגיל מבוגר והתחילו להופיע אצלם פלאשבקים והקנאביס מצליח להרגיע אותם קצת״.

עוד על ההתוויות לטיפול בקנאביס רפואי

סיכונים ותופעות לוואי של טיפול בקנאביס רפואי בבני הגיל השלישי 

לא המון ידוע על הסיכונים שבשימוש בקנאביס רפואי בגיל המבוגר, מאחר שלא נערכו מחקרים שבחנו את הנושא על מספרים גדולים של אנשים מבוגרים, אך נראה שקנאביס רפואי לרוב מתקבל היטב אצל המטופלים בו, לרבות מבוגרים. עם זאת, בגיל מבוגר קיימות סוגיות מסוימות שיש לשים אליהן לב:

ריבוי תרופות ואינטראקציות

אנשים מבוגרים נוטים לסבול ממספר מחלות במקביל ולרוב לוקחים מספר תרופות במקביל. קנאביס רפואי עלול להתנגש עם תרופות אחרות, ביניהן תרופות נוגדות פרכוסים ומדללי דם, ולכן חשוב להתייעץ עם רופא מטפל שיסתכל על הטיפול הרפואי המלא ויסייע ביצירת רצף טיפולי כולל.

״ככל שהגיל מבוגר - כמות התרופות עולה ואז הסיכוי שתהיה אינטראקציה בין תרופה לקנאביס רפואי עולה. חשוב לבדוק אינטראקציות בין תרופות״ מדגיש מקסימוב.

חשוב לדווח על הטיפול בקנאביס רפואי אם מתוכנן ניתוח, מאחר שייתכן שידרשו שינויים בתרופות שיינתנו להרדמה ולשיכוך כאב לאחר הניתוח.

עוד על שילובים בעייתיים בין קנאביס לתרופות

שינויים בחשיבה

סוגיה נוספת היא ההשפעה הפסיכו-אקטיבית של הקנאביס הרפואי. אין ספק שצריך שבמצב של מטופלים עם בלבול, דמנציה או בעיות קוגניטיביות צריכים להיות זהירים במיוחד עם הטיפול בקנאביס רפואי. עם זאת, גם תרופות אחרות למצבים פסיכיאטריים, לניהול כאב ולהפרעות שינה עשויות לגרום לבעיות קוגניטיביות כגון טשטוש ולתופעות לוואי נוספות.

מעבר לכך, בימים אלה קנאביס רפואי נרכש בצורה מסודרת בבתי המרקחת, כאשר ניתן לבחור בין מבחר גדול של סוגים וזנים, לשלוט יותר על המינון ולהשתמש בזנים שמכילים פחות מרכיב ה-THC (הרכיב הפסיכואקטיבי – זה שגורם לתחושת ה״סוטול״) ויותרCBD  - שאין לו השפעה פסיכואקטיבית.

״במטופל שסובל מבעיות זיכרון עלול להיווצר מצב בו הוא לקח שתי טיפות – שכח וייקח שתי טיפות נוספות. וזה כבר עלול להיות מסוכן״ אומר מקסימוב, שמסביר כי כמו בכל טיפול תרופתי, במיוחד בקרב חולים הסובלים מבעיות זיכרון ובלבול, חשוב לנטר את השימוש ולהימנע מנטילת יתר.

מחלות רקע

״בטיפול בקשישים חשוב מאוד לבצע מיפוי של מחלות הרקע של אותו מטופל שעומד מולנו״ אומר מקסימוב.

״עם יתר לחץ דם וסוכרת חייבים זהירות מיוחדת״ מסביר ד״ר דור. ״אנשים שסובלים מסוכרת ויתר לחץ דם צריכים להיות מאוזנים. קנאביס יהפוך את המטופל ליותר רגוע, לכזה שישן יותר טוב – ואז לחץ הדם מתאזן – ואם ממשיכים לתת את אותו מינון של תרופה להורדת לחץ דם עלולות להיווצר בעיות. לכן צריך לעקוב ולהיות זהירים עם התרופה. אותו דבר בדיוק עם סוכרת – קנאביס מוריד את הסוכר בדם. במטופל שמשתמש בתרופות להורדת סוכר ונמצא ותחת איזון - אם אתה לא שם לב אתה יכול להגיע למצב שגרמת לו לרמות נמוכות מדי של סוכר״.

סכנה לנפילות

״תופעות לוואי עיקריות של קנאביס רפואי שיכולות להיות מסוכנות יותר לקשישים הן כל מה שקשור לסחרחורת ופגיעה בשיווי משקל - למשל בלילה, כשעוברים משכיבה לקימה, או סחרחורת לאחר מינון יתר״ מסביר מקסימוב.  

״חייבים להיות זהירים בגלל הנפילות – צריך להיזהר במינונים ולהדריך את המטופל שיהיה זהיר״ אומר ד״ר דור. במידת הצורך ניתן להתייעץ עם הרוקח או לפנות ליעוץ/מדריך קנאביס שילוו את המטופל בתחילת הדרך.

איך מוציאים רישיון?

כל רופא בעל תואר מומחה בתחום המחלה בגינה מומלץ הטיפול בקנאביס הרפואי רשאי להגיש בקשה למתן רישיון ליחידת היק"ר במשרד הבריאות, לרבות רופא בקופת חולים או במרפאת חוץ של בית חולים וכן רופא בקליניקה פרטית.

בנוסף, קיימים רופאים – ברפואה הציבורית וברפואה הפרטית – המורשים להנפיק רישיון לשימוש ועושים זאת במקום – ללא צורך באישור של יק״ר.

לרשימת הרופאים המוסמכים לרשום קנאביס רפואי באתר משרד הבריאות

בהגשת הבקשה ניתן להיעזר במספר עמותות וארגונים, ובכללן עמותת מעל"ה (מרכז עוז להחלמה ושיקום באמצעות קנאביס רפואי), העמותה לקידום הקנאביס הרפואי והמרכז לקנאביס רפואי "עץ הדעת".

איך צורכים את הקנאביס?

שאיפה: בשאיפה של פרחי הקנאביס בגלילית החומרים הפעילים חודרים ביעילות דרך הריאות ומתחילים להשפיע תוך מספר דקות. עם זאת, העישון מזיק לבריאות ועישון קנאביס עלול להוביל להחמרה בתפקודי ריאות ולכן אינו מומלץ לחולים הסובלים במקביל ממחלות ריאה.   

אידוי: האידוי נעשה באמצעות מכשירים שניתנים לרכישה בבתי מרקחת. יתרונות האידוי טמונים בהשפעה המהירה שיש לחומר ובמיצוי שלו בעקבות חימומו בלי שריפתו. מעבר לכך, לאידוי גם יתרונות רבים על עישון, לרבות העובדה שלא שואפים תוצרים של שריפה, שיותר קל להתחיל להשתמש בחומר בהדרגה, ושניתן להשתמש בכמויות חומר קטנות יותר. חסרונות השיטה הם בעיקר העלות הגבוהה של מכשיר האידוי. 

ברכישת מכשיר אידוי (וופורייזר) – יש לוודא כי המכשיר כולל אישור אמ"ר של משרד הבריאות (אישור לייבוא ומכירה של ציוד רפואי) ומכון התקנים.

שמן: שמן המכיל מיצוי של קנאביס הוא לרוב האפשרות המועדפת בבני הגיל השלישי. ״קיימת עדיפות מוחלטת למתן שמן תחת הלשון או משחות שמיוצרים בבקרת איכות. כמה שפחות עישון״. מבהיר ד״ר דור. ״אם אדם עישן כל חייו ומתעקש לצרוך קנאביס בעישון – נאשר. אבל אם אדם לא עישן בעבר – לא אתן לו קנאביס בעישון״.

מקסימוב מסכים. ״אם מביאים לאדם שלא עישן בחייו קנאביס - כנראה שהשאיפה לא תהיה אותה שאיפה בבן 80 של בן 20. מעבר לזה שקל יותר ליטול את הטיפול בטיפות שמן, המינון האחיד ולכן קל יותר לשלוט על המינון. בנוסף, בשמן משך ההשפעה יותר ארוך, ויש פחות תופעות לוואי של צריבה, שיעול ודברים מהסוג הזה. גם היכולת להשתמש בשמן בצורה עצמאית חשובה – לצרוך טיפות שמן יותר קל מהתפעול של עישון שדורש אביזרים ומיומנות. החיסרון של שמן הוא בעיקר שהוא פחות עוזר לכאב מתפרץ - פחות משפיע במיידי״.

מקסימוב גם מסביר שהשימוש בשמן קשור בפחות סטיגמות בקרב המטופלים ולכן לרוב מתקבל יותר טוב. ״להביא בן אדם לבית מרקחת ולהגיד לו לעשן – זה קשה לתפיסה מצד המטופל. בשמנים פחות נראה את הסטיגמות האלה. כשמביאים למטופלים את הבקבוק זה מבחינתם טיפול לגיטימי ומוכר״.

בהשוואה לאידוי ושאיפה, תחילת ההשפעה של השמן מאוחרת יותר, אך משך ההשפעה ארוך יותר: 4 עד 6 שעות, כאשר שיא ההשפעה החל מ-30 דקות עד 3 שעות.

״ההמלצה היא לטפטף בכפית את מספר הטיפות הנדרש ואז לשים את הכפית מתחת ללשון״ מסביר מקסימוב. ״למי שמפריע הטעם - היום יש חברות שיצרו שמנים בטעמים שיש להם פחות טעם מר, או שאפשר לקחת אחרי השמן משהו מתוק״.

* ד״ר מיקי דור הוא רופא משפחה ובעבר יועץ רפואי ראשי של הנהלת משרד הבריאות לתחום הקנאביס.

*  לירן מקסימוב הוא רוקח אחראי, בעל הכשרה לייעוץ בקנאביס רפואי, בית מרקחת מקס פארם.

בשיתוף Peace Naturals

עדכון אחרון: מארס 2022