ההחלטה לעבור ניתוח בריאטרי מלווה בהרבה חששות וחוסר ודאות. לצד התקווה לרדת במשקל ולהרגיש ולהראות טוב יותר, קיים חשש שהניתוח לא ישיג את מטרתו ומפני הסיכונים הכרוכים בניתוח.

מעיין, אבשלום, רז ומירי, שעברו ניתוח בריאטרי לפני יותר משנה, הסכימו לשתף אותנו במה שעברו – החל מהלבטים וקבלת ההחלטה לעבור את הניתוח ועד היום – ולתת עצות פרי ניסיונם, העשויות לסייע לאנשים השוקלים לעבור את הניתוח.

כדי לקבל תמונה מלאה פנינו גם לפרופ' אנדרי קידר, מנהל המרפאה לכירורגיה בריאטרית בבית החולים בילינסון, וללימור מרדי טילבור דיאטנית קלינית, מנהלת היחידה לתזונה בבית החולים אסותא ומחברי הצוות המקצועי של קבוצת קיצורי קיבה בכמוני.

לפני הניתוח

הכנה נפשית וגופנית לניתוח

חשבו טוב - האם אתם באמת מוכנים להיות מגויסים לתהליך? חשוב להבין כי הניתוח הוא כלי עזר, אך אינו מטה קסמים. הטיפול האמיתי - הירידה במשקל - מתחיל עם יציאת המנותח מבית החולים ולהצלחתו נדרשת השקעה להקפדה על שינויים תזונתיים והתנהגותיים. בנוסף, כמו כל ניתוח אחר - הוא כרוך בסיכונים.

"הדבר הכי חשוב הוא שחייבים לשנות הרגלים. מי שלא מבין את זה שלא יעשה את הניתוח" אומרת מירי. "אני אישית ממליצה על הניתוח כי הסיכונים בלהיות שמן הם יותר גדולים מהסיכונים של הניתוח".

מעיין מוסיפה כי אנשים שעוברים ניתוח לקיצור קיבה נהנים מהשנה הראשונה - בגלל שהם לא יכולים לאכול, הירידה במשקל מאוד מהירה. המאבק האמיתי מתחיל אחר כך, כשהיכולת לאכול חוזרת וכדי לשמור על המשקל צריך לעבוד קשה. "מי שלא מבין את זה חבל לו לעבור את הניתוח".

לימור הדיאטנית, מסבירה כי הסיבה שבהתחלה לא מרגישים רעבים היא הירידה בהורמון גרלין, המכונה גם 'הורמון הרעב'. לכן קל יותר לשמור על צריכת כמויות קטנות של מזון. לאחר כשנה-שנה וחצי השפעה זו יכולה לחלוף. "מי ששינה הרגלים בשנה זו יוכל להתמודד ולהמשיך בתהליך הירידה במשקל או בשמירה על המשקל. מי שלא שינה הרגלים, לאחר שתפוג ההשפעה של הירידה בהורמון, יהיה לו קשה להתמודד עם המצב והוא עלול לעלות במשקל".

כדי להבין במה הניתוח כרוך ולהחליט אם מוכנים להשלכות, ממליצים המרואיינים לדבר עם אנשים שנותחו. "קבוצת קיצורי הקיבה בכמוני לדוגמה מסייעת בקבלת מידע והבנה מה המסע הזה מצריך בכל הרבדים ועוזרת בגיבוש החלטה האם אני בכלל בשל לעבור את הניתוח" אומר רז. "הקבוצה מסייעת לקבל כלים ותמיכה מאנשי מקצוע וגם ממנותחים שמספרים מניסיונם ותורמים נקודות מבט חדשות".

אל תמהרו. ההחלטה לעבור ניתוח, ועוד כזה שלהצלחתו דרושים שינויים מרחיקי לכת באורח החיים, היא החלטה חשובה שאין למהר לעשותה. גם ההכנה לניתוח - הגופנית והנפשית - דורשת זמן.

מעיין: "אדם שמן שמחליט לעשות ניתוח רוצה כמה שיותר מהר להיות אחרי. הניתוח שלי נקבע מועד קצר לאחר ההחלטה. לא היה לי זמן לעשות דיאטת פחמימות של שלושה שבועות לפני ושילמתי על זה מחיר. הכבד שלי היה שומני והניתוח הלך קשה. גם לטיפול נפשי לפני יש תפקיד מרכזי. כדאי להגיע מוכנים מבחינה רגשית. אדם שהולך לניתוח חי לפעמים באשליות שאחרי שהוא ירזה החיים ישתנו מקצה לקצה, אבל בסוף החיים נשארים אותו הדבר וזה יכול לגרום לנפילה רגשית קשה".

המרואיינים כולם מסכימים שנדרשת תמיכה של פסיכולוג, תזונאית ושל אנשים שנמצאים באותו תהליך. לימור מוסיפה כי "הירידה במשקל בחודשים הראשונים לניתוח היא גדולה, השינוי החיצוני נראה לעין מהר וגם לזה צריך להתכונן - אנשים שמים לב, מפרגנים, מעירים על המראה החדש. מצד שני השלת השומן כה מהר יכולה ליצור מצב נפשי לא קל - צריך להתמודד עם מראה חיצוני אחר בעוד שבלב עדיין מרגישים 'שמן' - ולכן יש חשיבות לליווי של התהליך הנפשי".

אבשלום מוסיף כי חלק מהאנשים שסובלים מבעית השמנה סובלים מהפרעות אכילה. "צריך להבין שזה עניין פסיכולוגי שמחייב טיפול נפשי. בלי טיפול נפשי אין סיכוי שהניתוח יצליח" הוא אומר. "שמתי גם לב בקבוצת התמיכה שהרבה אנשים לא מבינים מה זה פחמימות, מה זה חלבונים. הבורות זו אחת הבעיות המרכזיות שצריך לתת לה מענה כבר בתחילת התהליך".

שנו הרגלים. פרופ' קידר מוסיף כי ככל שמגיעים יותר מוכנים לתהליך, יותר קל אחריו. זה כולל אכילה של מזונות בריאים, של סיבים וחלבונים. חשוב גם להתחיל להתרגל לעסוק בספורט. לימור מוסיפה: "מהניסיון אפשר להגיד שאדם שלא מגיע מוכן עלול להתקשות לשנות הרגלים בבת אחת לאחר הניתוח וזה עלול להשפיע על הצלחת הניתוח. לכן ההכנה מראש היא חשובה. למשל לאחר הניתוח צריך לאכול ארוחות קטנות כל כמה שעות. אדם שמתקשה לעשות זאת לפני הניתוח, כנראה יתקשה גם אחר כך. הסיבות יכולות להיות אורח החיים שלו שלא מאפשר לו. אדם כזה חשוב מאוד שיתחיל להכניס את הארוחות הקטנות לשגרת חייו כבר לפני הניתוח".

בחירת הניתוח והמנתח

קיימים מספר סוגים של ניתוחים בריאטריים. הניתוחים השכיחים כיום בישראל הם ניתוח טבעת, ניתוח שרוול וניתוח מעקף קיבה. כששוקלים איזה ניתוח לעבור, חשוב להתייעץ עם אנשים שכבר עברו את הניתוחים ולקרוא מידע ממקורות אובייקטיביים על הניתוחים השונים. אבל זכרו: ניתוח שמתאים לחבר לא בהכרח יתאים לכם.

"אימא שלי ואח שלי עברו ניתוח טבעת אבל הם חזרו למשקל שלפני הניתוח ולכן זה לא בא בחשבון מבחינתי. את הבירורים לגבי הניתוחים עשיתי בעיקר ברשת. שקלתי ניתוח מעקף אבל חששתי מהעובדה שצריך לקחת ויטמינים לכל החיים. בשיחה עם הרופא הבנתי שגם בניתוח שרוול צריך לקחת באופן קבוע ויטמינים. הרופא תמך בבחירה שלי בניתוח מעקף. אני גם כזאת שהולכת תמיד עד הסוף מוכנה לקחת סיכונים כדי שהתוצאות יהיו טובות", אומרת מירי.

גם מעיין ממליצה לבחור בניתוח עם הכי הרבה סיכויי הצלחה. "הרופא טען שהכי מתאים לי זה ניתוח שרוול ושאני לא מספיק שמנה בשביל ניתוח מעקף. עכשיו, שנתיים אחרי, הגישה שונה. כיום אני יודעת שבניתוח מעקף יש יותר סיכויי הצלחה לשמור על משקל תקין, ולמרות שמדובר בניתוח יותר מסוכן, אם כבר עולים על שולחן המנתחים עדיף ללכת על הדבר הכי בטוח מבחינת סיכויי הצלחה".

פרופ' קידר מוסיף כי חשוב לדעת שהבחירה בין הניתוחים השונים תלויה במחלות שיש לאדם, במידת ההשמנה שלו, בתרופות שהוא נוטל ובאילו ניתוחים הוא עבר. "זה נכון שבניתוחי מעקף סיכויי הצלחה הם גדולים יותר, אבל זה לא אומר שניתוח שרוול לא יכול להצליח ובכל מקרה חייבים את התגייסות מלאה של המטופל לתהליך". באשר לניתוחי טבעת, הוא מסביר כי כיום עושים פחות ניתוחים מסוג זה כי יש יותר כישלונות. אבל זה לא בגלל שהניתוח לא מוצלח, אלא בגלל שהוא דורש מאמץ יותר גדול של המנותח לשמור. "אולי עם הדרכה ותמיכה נכונה ניתוחי טבעת היו מצליחים יותר".

פרופ' קידר ממליץ לבחור מנתח שמכיר את כל סוגי הניתוחים הבריאטריים ושעשה מאות ניתוחים מכל סוג. "מנתח שיודע לנתח את כל סוגי הניתוחים - הסבירות היא שהוא יבחר בצורה אובייקטיבית בניתוח שהכי מתאים למנותח" הוא מסביר. "כדאי גם לשאול את המנתח כמה סיבוכים היו לו בכל אחד מהסוגים, כמה מקרים של דליפה וכמה מקרי תמותה. כדאי לשאוף לקבל מידע מלא מהרופא ולשאול את כל השאלות. אם רופא נמנע מלתת תשובות זו אולי הזדמנות לקום וללכת".

הניתוח והשבועות שאחרי

תדאגו שיחכה לכם אוכל מתאים בבית. "בתקופה הראשונה לא מרגישים רעב ויש קושי לאכול. בימים הראשונים ניזונים מנוזלים צלולים, אחרי זה עוברים לנוזלים חלביים ולאחר מכן אפשר לאכול דברים נמסים, מרוסקים או טחונים", מסבירה מירי. "אני לא טיפוס של מעדנים וזה לא היה קל, אבל כשעולים על המשקל ורואים את המשקל עף זה נותן מוטיבציה להמשיך". אבשלום מוסיף כי מומלץ להכין בבית לקראת החזרה מבית החולים אוכל מתאים. "הכנתי כמויות של מרק צח שהוא ממש תרופת קסם להחלמה מהירה".

אכלו נכון. "הדיאטה לאחר הניתוח כוללת אכילה במספר מרקמים, כאשר בכל שלב מתקדמים במרקם עד למרקם רגיל" מסבירה לימור הדיאטנית. היא מדגישה שבכל שלב חשוב להקפיד על: 

* כמויות קטנות בכל ארוחה

* אכילה כל כמה שעות

* הפרדה בין שתייה לאוכל

* לעיסה טובה ואכילה איטית

"אני יודע לבשל ואפשר להכין הרבה דברים טעימים ומזינים, גם בימים שצריך לאכול אוכל מרוסק. אנשים בורחים לבמבה, אבל עם קצת יצירתיות אפשר להכין משהו מזין. אני הייתי טוחן דג עם רסק עגבניות וזה ממש טעים", מספר אבשלום. לימור הדיאטנית מחזקת את דבריו ואומרת שחשוב מאוד לבחור מזון בריא במרקם הדרוש. "המטרה של הניתוח היא להקנות הרגלי אכילה נכונים, לא רק איך לאכול וכמה, אלא גם מה לאכול. לכן מאוד חשוב ללוות את התהליך עם דיאטנית בריאטרית" היא אומרת.

שנו הרגלים. 6 השבועות הראשונים לאחר הניתוח מהווים הזדמנות חד פעמית לשנות הרגלים. "העניין של הסדר וההקפדה על הזמנים הוא קריטי כדי להרגיל את הגוף לפתח רעב בזמנים קבועים. אני שמתי תזכורת בסלולרי" מספר אבשלום. "השינוי ההורמונלי והקיבה הקטנה יסייעו רבות לשינוי ההרגלים" מוסיפה לימור. "השינוי במשקל יתחיל מייד, כמו גם שיפור במדדים בריאותיים כגון רמות סוכר, לחץ דם, שינה ועוד".

היעזרו במשככי כאבים. "בהתאוששות ניסיתי להיות גיבור, אבל שניסיתי לקום הכאבים היו קשים, אז לקחתי כדורים והם הפכו את הכאב לנסבל. כל פעם שהרגשתי שכואב לקחתי כדור. חבל לסבול סתם", אומר אבשלום.

קומו מוקדם ככל הניתן. "כבר למחרת אחרי הניתוח קמתי על הרגליים" מספרת מעיין. "יש אנשים שאומרים 'עברתי ניתוח עכשיו אני נח', אבל אם קמים ולא מוותרים למרות הכאבים, השיקום הוא הרבה יותר מהיר. שבוע וחצי אחרי חזרתי לעבודה והייתי בתפקוד מלא".

היו סובלניים. לא כולם יחזרו לשגרה מיד. צריך הרבה סבלנות לאחר הניתוח, במיוחד כשהדברים מסתבכים. "ניתוח מעקף אמור לקחת כ-4 שעות, אצלי הוא ערך 8 שעות בגלל סיבוכים" מספר רז. "כשהתעוררתי בטיפול נמרץ מצאתי את עצמי מונשם ועם השגחה צמודה. רק אחרי שלושה ימים התחלתי ללכת. כל תהליך ההחלמה היה איטי. בהתחלה הייתי מקיא וכל שבועיים מתאשפז. חלק מהמנותחים סובלים גם מאבנים בכיס מרה וצריכים לעבור ניתוח. אבל גם אם קשה חייבים להאמין שזה שווה ושיש פתרונות. חשוב לקבל פרופורציות על הדברים ולהיות רגועים. אנשים שעוברים ניתוח שרוול בטוחים שהשרוול מתרחב בקלות וזה לא נכון. חייבים להבין איך הדברים עובדים".

לכו כדי לשחרר את הגזים מהקיבה. "בזמן ניתוח שרוול מחדירים גז כדי לנפח את הבטן" מסביר אבשלום. "זו הרגשה מאוד לא נוחה. הגזים יוצאים מכל מקום אפשרי וההליכות בבית עוזרות לשחרר. צריך ללכת המון".

הקפידו על פעילות ספורטיבית. מעבר לחשיבות הברורה של פעילות גופנית להרזיה, חשוב לבצע פעילות אינטנסיבית אחרי הניתוח כדי להקטין את עודפי העור. "אני ממש מצטערת שלא השקעתי בפעילות כזו חודשיים אחרי הניתוח", מספרת מעיין. "הלכתי הרבה אבל זה לא מספיק. אם הייתי מתאמצת יותר, הגוף היה מתכווץ כמו שצריך. תהליך הירידה במשקל היה מלווה בחיטוב הגוף והיו פחות עודפי עור. עכשיו זה כבר מאוחר מידי ואני בודקת לגבי ניתוח להסרת עודפי העור".

שמירה על המשקל אחרי שהירידה הגדולה נעצרת

הקפידו על משטר תזונה. "הניתוח זו נקודת פתיחה ומכאן צריך לקבל שליטה על החיים ולדעת ליהנות מהחיים לא רק בהקשר של האוכל - ללכת לחתונה לא בשביל האוכל אלא כדי ליהנות עם חברים, ללכת לטייל בשביל הטיול ולא בשביל החטיפים ובשביל זה צריך לעבוד קשה", אומר רז שאוכל 6 ארוחות ביום בזמנים קבועים - כל שלוש שעות ארוחה קטנה.

גם המרואיינים האחרים יודעים שהניתוח הוא רק הדחיפה הראשונית. מירי שינתה את הרגלי האכילה ומקפידה לאכול סלט וחלבונים בזמנים קבועים. מעיין אומרת על עצמה שהיא "כמו חייל סורי. יתהפך העולם אני כל שלוש שעות אוכלת משהו, אם אני רעבה וגם אם לא". גם אבשלום אוכל כל שלוש שעות אוכל מדוד - רק 300 גרם, מתרחק מפחמימות ואוכל בעיקר סלט ודגנים מלאים.

הקפיאו מנות מדודות של אוכל. אבשלום: "כל ארוחה שלי היא 300 גרם. אני מקפיא אוכל בכלים של 100 גרם ומוציא רק מה שצריך. גם אם אני לא מגיע לתחושה של שובע אני לא ממשיך לאכול. השיטה היא להקפיד גם אם יוצאים לאירוע או עם חברים. אם אני אוכל יותר מידי זה גם לוחץ".

אכלו כשאתם רגועים. רז אומר שהלחץ סוגר את הקיבה ואי אפשר להכניס אוכל. המרואיינים גם מסבירים שכל העניין הוא לא להגיע למצב של רעב כבד שמאבדים שליטה על מה שנכנס לפה. לכן חייבים לאכול רגועים ובשעות קבועות.

היצמדו לחלבונים. מעיין: "לפני הניתוח חשבתי שהסוד להוריד במשקל זה לצום. אחרי הבנתי שהחוכמה זה לאכול נכון. התחלתי להיצמד לחלבונים. זה סוד ההצלחה שלי. חלבונים הם משביעים ולא משמינים כמו פחמימות".

שתו המון. "שתייה של מים זו הדרך של הגוף לסלק את השומנים. בהתחלה לא הצלחתי לשתות מים אז שתיתי מים בטעמים. גם כיום הבעיה המרכזית שלי זה השתייה. הבנתי שכדי לרזות אני חייבת לשתות המון מים וזה קשה שלי אז אני מחפשת פיתרונות שיעזרו. כך למשל בקבוצת התמיכה בוואטסאפ יש לנו את 'אתגר המים היומי' שכל אחד מדווח כמה הוא שתה", מספרת מירי. רז שעד היום לא יכול לשתות מים בגלל שלדבריו זה גורם לו כאבי בטן, לא מוותר על שתייה מרובה. "אני שותה במקום מים בטעמים, ואפילו ארטיק קרח הוא פיתרון טוב. העיקר להכניס נוזלים לגוף".

רשמו כל מה שאתם מכניסים לפה. "לאנשים שמנים יש נטייה לא לזכור מה הם אכלו ולחשוב 'איך זה יכול להיות שעליתי במשקל הרי לא אכלתי כלום'. כדי למנוע מצב כזה אני רושמת הכל ואז אני יודעת בדיוק מה אכלתי" אומרת מעיין.

מצאו ספורט שאתם אוהבים. מירי לדוגמה, רוקדת פעמיים בשבוע סלסה והיא כבר בקורס מדריכים. "זה ספורט שעושה לי טוב וקל לי להתמיד בו".

שקלו להעזר ביועצת לשינוי תדמית. "כשהבגדים מתחילים לנשור ממך לפעמים צריך עזרה כדי ליצור מראה חדש ויש אנשים שזו המומחיות שלהם" ממליץ רז.

זכרו שזה לכל החיים. "המאבק בשמירה על משקל תקין אף פעם לא נגמר וצריך להיות במעקב ולקבל תמיכה נפשית במידת הצורך כדי לא לחזור למצב של לפני הניתוח", אומר פרופ' קידר. לימור מוסיפה שהיא ראתה הרבה אנשים שעשו שינוי גדול הם נראים אחרת ומרגישים נהדר, מצבם הבריאותי השתפר ואיכות החיים שלהם גבוהה יותר. "יש לקחת בחשבון שעלולים לצוץ קשיים בדרך ולכן הליווי התזונתי והנפשי מאוד חשוב" היא אומרת. "אל תתביישו לבקש עזרה כשצריך! מדובר בתהליך של שינוי שלא תמיד פשוט לעבור אותו".

הכירו: מעיין, אבשלום, רז ומירי

מעיין (21), רווקה, עברה ניתוח שרוול לפני כשנתיים

לפני: 117 קילו   "כבר בגיל שנתיים הייתי ילדה שמנה ובגיל ההתבגרות הגעתי ל-117 קילו. בשנת השירות הגעתי למצב שהתביישתי לצאת מהבית. במשפחה שלי כולם סובלים מעודף משקל. כנראה עניין של גנטיקה. הנושא של ניתוח בכלל לא עלה על דעתי. לא האמנתי שניתוח זה פתרון. שני ההורים שלי עברו ניתוח טבעת וכעבור תקופה קצרה חזרו למשקל שלפני הניתוח. רק אחרי שראיתי חברה שעברה ניתוח והצליחה לשמור על משקל תקין הבנתי שגם אני רוצה לנסות".

אחרי: 69 קילו   כיום אני מבינה יותר את המשמעויות של הניתוח ואני נמצאת במאבק יומיומי לשמור על המשקל. אבל למרות הקושי אני לא מתחרטת לרגע".

אבשלום (73), אלמן, 4 ילדים, 10 נכדים, עבר ניתוח שרוול לפני כשנתיים

לפני: 122 קילו   "את שנות הרזון שלי סיימתי בגיל 40. אחרי זה הייתי מלא אבל זה לא הפריע לי. לפני כארבע שנים בת זוגי נפטרה מסרטן. אחרי שהיא נפטרה אבדתי שליטה על האוכל. הגעתי ל-122 קילו. אני מאוד אוהב לטייל ונוסע הרבה לחו"ל. באחד הטיולים לתאילנד הרגשתי שקשה לי ללכת בהתחלה חשבתי שמדרסים יפתרו את הבעיה. לקח זמן עד שהבנתי שהבעיה זה המשקל שלי. הייתי עם סוכרת ובעיות כולסטרול ולחץ דם. כשחזרתי הלכתי לבדיקת עיניים שגרתית. רופאת העיניים עברה בעצמה ניתוח לקיצור קיבה. היא נתנה לי הרצאה למה אני חייב לעבור ניתוח. כשיצאתי ממנה הרמתי טלפון לילדים שלי ואמרתי להם שאני הולך לעבור ניתוח לקיצור קיבה".

אחרי: 95 קילו   "אני מרגיש הרבה יותר טוב. הסוכר ירד, לחץ הדם התאזן הכולסטרול טוב ואני שוב יכול לטייל ברגל שזה הדבר הכי חשוב מבחינתי".

רז (36), נשוי + 2 ילדים, עבר ניתוח מעקף קיבה לפני כשבע שנים, מנהל את קבוצת קיצורי הקיבה באתר כמוני

לפני: 200 קילו   "בעיית ההשמנה החלה אצלי אחרי הצבא. לפני כן הייתי עושה ספורט באופן קבוע ובמשקל תקין. כשהתחתנתי בגיל 25 הייתי כבר 113 קילו וכעבור שלוש שנים הגעתי למשקל שיא של 200 קילו. מצבי הבריאותי היה ירוד. היו לי הפסקות נשימה בלילה, הכבד היה שומני והיה חשש מוגבר להתקף לב. אפילו פעולה פשוטה כמו לשרוך את הנעליים לא יכולתי לעשות. אשתי הייתה בהריון ראשון. אמרו לי שאם אני רוצה שלילד יהיה אבא אני צריך לעבור ניתוח לקיצור קיבה".

אחרי: 100 קילו   "רק שנתיים וחצי אחרי הניתוח הרגשתי שאני חוזר לעצמי. הדרך הייתה קשה ולמרות זאת אני לא מתחרט לרגע. הפכתי את העיסוק בשמירה על המשקל לדרך חיים. למדתי תזונה ואימון אישי ואני עובד בזה ".

מירי (33), נשואה + 2 ילדים, עברה ניתוח מעקף קיבה לפני יותר משנה

לפני: 117 קילו   "ההורים והאחים שלי סובלים מעודף משקל. לפני שנה וחצי פגשתי חברה שעברה ניתוח לקיצור קיבה. אחרי שראיתי אותה זרקתי בארוחת שישי שהחלטתי לעבור ניתוח. מרגע ההחלטה ועד לניתוח הכל קרה מאוד מהר. נותחתי אחרי חודשיים. גם ההחלמה עברה לי בקלות. בכלל לא הרגשתי כאבים אחרי הניתוח אולי כי עברתי שני קיסריים. אחרי שבועיים וחצי הגעתי לביקורת בבית חולים. המזכירה ראתה אותי ושאלה אם אני בטוחה שאני אחרי ניתוח".

אחרי: 73 קילו   "למרות שהשלתי 40 ק"ג, כשאני מסתכלת במראה אני לא רואה הבדל. אין לי הסבר לזה. אני רק יודעת שאני רוצה לרזות עוד, אבל לא מתחרטת לרגע. צריך לזכור שהמטרה העיקרית של הניתוח היא לשפר את המצב הבריאותי".

עדכון אחרון: מארס 2016 

ייעוץ מקצועי:

* פרופ' אנדרי קידר, מנהל המרפאה לכירורגיה בריאטרית בבית החולים בילינסון

* לימור מרדי טילבור, דיאטנית קלינית, מנהלת היחידה לתזונה בבית החולים אסותא ומחברי הצוות המקצועי של קבוצת קיצורי קיבה בכמוני