מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותקופים משותקים הצליחו ללכת בזכות ממשק מוח-חוט שדרה

קופים משותקים הצליחו ללכת בזכות ממשק מוח-חוט שדרה

בעקבות התקנת שתלים אלקטרוניים אלחוטיים המאפשרים תקשורת בין המוח לחוט השדרה, קופים משותקים קיבלו מחדש שליטה על רגליהם


(A. Jackson Nature 539)
(A. Jackson Nature 539)

התקדמות בטיפול בנפגעי חוט שדרה: צוות בינלאומי של חוקרים, בראשו מדענים מאוניברסיטת בראון ומאוניברסיטת לוזאן, הצליח להחזיר את יכולת ההליכה של קופים משותקים, בעזרת שתלים אלקטרוניים אלחוטיים שקישרו מחדש בין המוח לחוט השדרה הפגוע.

 

ההליכה מתאפשרת בזכות תקשורת מורכבת בין הנוירונים (מוליכים עצביים) במוח ובחוט השדרה. אותות חשמליים שמקורם בקורטקס המוטורי במוח נעים מטה לעבר אזור המותן בחוט השדרה התחתון, שם הם מפעילים נוירונים מוטוריים המתאמים את תנועת השרירים האחראים על תנועות ההליכה בתגובה לפקודות מהמוח.

 

פגיעה בחלק העליון של חוט השדרה עלולה לנתק את התקשורת בין המוח והחלק התחתון של חוט השדרה. במצב זה, גם הקורטקס המוטורי וגם הנוירונים בחוט השדרה עשויים לתפקד באופן מלא, אך הם לא יכולים לתאם זה עם זה את הפעילות שלהם. המטרה של המדענים הייתה לחדש חלק מהתקשורת ביניהם.

 

איך זה עובד? 

 

המערכת שנבחנה משתמשת באותות מהקורטקס המוטורי על מנת לעורר גירוי חשמלי בעצבים בחוט השדרה האחראים על תנועות ההליכה.

 

ממשק המוח-חוט שדרה מורכב ממספר חלקים. הראשון הוא מערך אלקטרודות קטן (בגודל גלולה) המושתל במוח ומתעד את האותות החשמליים שמתקבלים מהקורטקס המוטורי. שתל זה כבר נבחן במחקרים בבני אדם משותקים, שהצליחו בעזרתו להפעיל יד רובוטית בכוח המחשבה.

 

האותות שתועדו בשתל המוחי נשלחים באופן אלחוטי למחשב שמפענח אותם ושולח אותם באופן אלחוטי לסטימולטור המושתל בחוט השדרה, מתחת למקום הפגיעה. הסטימולטור מעביר גירוי חשמלי, בדפוסים המתואמים לאותות המוחיים שפוענחו, וכך מעורר עצבים בחוט השדרה השולטים בשרירים האחראים לתנועות ההליכה.

 

המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature בחן את הממשק בשני קופי רזוס להם נגרמה פציעה בחוט השדרה שהובילה לשיתוק זמני. החוקרים מדווחים שכאשר המערכת הופעלה, הקופים החלו להזיז את רגליהם באופן ספונטאני בעודם צועדים על מסילת הליכה והצליחו להפיק דפוסים כמעט רגילים של תנועת הליכה.

 

החוקרים מבהירים כי קיימים עוד אתגרים רבים ועשויות לחלוף שנים לפני שניתן יהיה לבדוק את השימוש בממשק המוח-חוט שדרה בבני אדם. עם זאת, המחקר, יחד מחקרים רבים שבוחנים טיפולים מבטיחים אחרים לנפגעי חוט שדרה, מספק תקווה רבה לטיפולים עתידיים שיסייעו להשיב יכולות שאבדו עקב פגיעות בחוט השדרה. 

 


(Nature http://dx.doi.org/10.1038/nature20118 (2016