פגיעה קוגניטיבית משמעותית נצפתה בקרב 20-30% מהמטופלים עם אבחנה של CIS, הכוונה לסימפטומים חד-פעמים המצביעים על טרשת נפוצה, אך אינם מספיקים בכדי לקבוע אבחנה מלאה.

המחקר הנוכחי בקש להעריך את המשמעות של קיומם של פגיעות קוגניטיביות לשם פרוגנזה עתידית, כלומר האם מטופלים עם CIS שיש להם פגיעה קוגניטיבית סביר יותר כי יקבלו בקרוב אבחנה מלאה של טרשת נפוצה. במחקר נבדקו מטופלים הנמצאים במעקב החל מ- 2002 ועוברים מידי שנה הערכות קוגניטיביות המקובלות בטרשת נפוצה (NSBMS ו- מבחן STROOP).

56 מטופלים (41 נשים) השתתפו במחקר. במהלך המעקב 26 מטופלים (46%) קיבלו אבחנה של טרשת נפוצה.  64% מהמטופלים שנכשלו בלמעלה מ- 2 מבחנים קוגניטיביים ו- 88% שנכשלו בלמעלה מ- 3 מבחנים קוגניטיביים הפכו מאבחנה של CIS לאבחנה של טרשת נפוצה.

מסקנת החוקרים היא שפגיעה קוגניטיבית נפוצה בשיעור רחב בקרב מטופלים עם CIS, אירוע קליני בודד (שאין די בו בכדי להגיע לאבחנה מלאה של טרשת נפוצה על-פי הקריטריונים המקובלים). בקרב מטופלים אלו, כלומר CIS שיש להם פגיעה קוגניטיבית, הפרוגנוזה מראה שסיכוייהם גבוהים מאוד לקבלת אבחנה של טרשת נפוצה ועל כן כדאי שקריטריון זה יילקח בחשבון בעת קבלת ההחלטות של הצוות המקצועי באשר להמלצות הטיפוליות.

מתוך ה- Multiple Sclerosis 16(1) 62-67

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.