כבד שומני שאינו נגרם כתוצאה מאלכוהול (NAFLD, קיצור של Non-alcoholic Fatty Liver Disease) מהווה את מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, שפוגעת בכ-20% עד 30% מהאוכלוסייה הבוגרת וב-60% מהאנשים עם השמנת יתר.

המחלה מאופיינת בהצטברות חריגה של שומנים בכבד, ועלולה להוביל לפגיעה בתפקודי כבד ולמחלות כבד, ובמקרים קשים במיוחד לצורך בהשתלת כבד. מחקרים חדשים קושרים בין כבד שומני לתסמונת המטבולית, הכוללת רשימת מצבים שמגדילים את הסיכון לאירועים לבביים, לרבות לחץ דם גבוה, עודף שומנים בדם ורמות חריגות של סוכר בדם. חוקרים מפינלנד מדווחים לאחרונה כי הצליחו לזהות קשר בין התופעה לבין צפייה ממושכת בטלוויזיה, יותר משלוש שעות ביום.

החוקרים מאוניברסיטאות טורקו, טמפרה והלסינקי שבפינלנד, ביצעו בדיקות לנוכחות כבד שומני בקרב 1,367 בוגרים צעירים בגילי 35 עד 50 שמשתתפים במחקר נרחב על גורמי סיכון לתחלואה לבבית שמתקיים במדינה. מהחוקרים נאסף מידע רפואי ואודות הרגלי צפייה בטלוויזיה בשלוש נקודות זמן – בשנים 2001, 2007 ו-2011. בדיקת הכבד השומני נעשתה על סמך בדיקת דם לרמות GGT, אנזים המצוי בכבד, דרכי המרה והכליות, שרמות גבוהות ממנו מעידות על שיבוש בתפקוד הכבד. בנוסף, בשנת 2011 עברו הנבדקים בדיקת אולטרה סאונד של הכבד לזיהוי ישיר של מצבי כבד שומני.

הנבדקים סווגו לחמש קבוצות בהתאם להרגלי הצפייה בטלוויזיה לאורך השנים: בקבוצה הראשונה 196 נבדקים שדיווחו על צפייה בטלוויזיה של עד שעה ליום; בקבוצה השנייה 233 שדיווחו על צפייה בין שעה לשלוש שעות ליום; בקבוצה השלישית 87 נבדקים שדיווחו על צפייה של מעל לשלוש שעות ליום; בקבוצה הרביעית 218 נבדקים שבין 2001 ל-2011 עלו בשעה בזמן הצפייה היומי בטלוויזיה; ובקבוצה החמישית 213 נבדקים שבשנים אלו ירדו בשעה בזמן הצפייה היומי.

ככלל, 19% מהנבדקים במחקר אובחנו עם כבד שומני, שיעור הדומה לזה שמדווח במרבית מדינות המערב. ניתוח סטטיסטי העלה כי צפייה ממושכת בטלוויזיה מעל לשלוש שעות ביום העלתה את הסיכון לכבד שומני פי 2.34 בהשוואה לצפייה של עד שעה ביום, וזאת בנטרול גורמים מתערבים שעלולים אף הם להשפיע על העלאת הסיכון לכבד שומני, לרבות גיל, מין, פעילויות פנאי נוספות מעבר לצפייה בטלוויזיה, פעילות גופנית במקום העבודה, עישון, שתיית אלכוהול, הרכב תזונה וצריכת קלוריות, הרגלי שינה ומצב סוציואקונומי. בקרב נשים העלתה צפייה ממושכת בטלוויזיה את הסיכון פי 2.15 ובקרב גברים פי 2.44.

כמו כן, צפייה של שעה עד שלוש שעות ביום העלתה ב-17% את הסיכון לכבד שומני, ועלייה של שעה במספר השעות היומיות מול מסך הטלוויזיה בין 2001 ל-2011 העלתה ב-41% את הסיכון לכבד שומני. המחקר נתמך על ידי האקדמיה של פינלנד והמוסד לביטוח לאומי במדינה, וממצאיו פורסמו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Annals of Medicine.

צמצום שעות מסך

החוקרים מעריכים כי המנגנון הביולוגי שעשוי להסביר את הממצאים קשור בישיבה ממושכת המובילה לירידה בצריכת האנרגיה של הגוף ולצבירת משקל ללא הוצאת אנרגיה מספקת, באופן המוביל לצבירת שומנים בכבד. מספר מחקרים בעבר התריעו מפני תופעה נוספת שמגבירה את הסיכון להשמנה ולכבד שומני – זלילה מול הטלוויזיה, אולם המחקר הנוכחי לא אמד את היקפה של תופעה זו. מחקר מפברואר 2011 שנערך באוניברסיטת חיפה העלה כי משתמשים בפייסבוק נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה, בין השאר על רקע ישיבה ממושכת מול מסך ונטייה לזלילה.

ממצאי המחקר הנוכחי מתיישבים עם עבודות נוספות שמצאו כי פעילות גופנית – המהווה את ההיפך לאורח החיים היושבני מול הטלוויזיה – תורמת להפחתת הסיכון לכבד שומני, בדומה למחקרים נוספים שמצאו כי פעילות גופנית יעילה כנגד מחלות לב וסיבוכי השמנה. כך, למשל, מחקר אמריקאי משנת 2010 מצא כי בקרב נשים, שנים של התמדה בפעילות גופנית מפחיתות את הסיכון להשמנה בגיל העמידה. מחקר מקנדה שפורסם באפריל 2011 מצא כי פעילות גופנית מועילה ללב גם בקרב אנשים שעברו אירועי לב, וכי נכון להתחיל בפעילות גופנית כבר שבוע לאחר אירוע לבבי.

כמו כן, עבודות נוספות מהשנים האחרונות העלו את הצורך לצמצום שעות מסך מול הטלוויזיה עקב הסכנות שבאימוץ אורח חיים יושבני. כך, למשל, מחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2014 התריע כי הצבת טלוויזיה בחדר הילדים מהווה גורם סיכון להשמנה. מחקר אמריקאי מדצמבר 2011 העלה כי צפייה בטלוויזיה שמובילה לירידה בפעילות גופנית מסוכנת יותר לבריאות הלב בהשוואה לישיבה ממושכת מול מחשב. ואילו מחקר אמריקאי שפורסם בנובמבר 2011 מצא כי צפייה ממושכת בטלוויזיה בקרב נשים, שבאה במקום פעילות גופנית כגון הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים, מעלה את הסיכון לסבול מדיכאון קליני.

Annals of Medicine, DOI: 10.3109/07853890.2015.1077989