אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
צעירים שגרים בסמוך לכביש ראשי – בסיכון לשבץ
מחקר ישראלי שבחן מאושפזים בסורוקה שבבאר שבע הראה כי זיהום האוויר גבוה, בחשיפה חריגה או מצטברת, מגדיל את הסיכון לשבץ מוחי בגיל צעיר
שבץ מוחי המהווה את סיבת המוות השלישית בישראל אחרי סרטן ומחלות לב, נקשר ברבות השנים לשורה ארוכה של גורמי סיכון סביבתיים, ובמרכזם לחץ דם גבוה, עישון, השמנה בטנית, תזונה לקויה, חוסר בפעילות גופנית, שומנים בדם, סוכרת, צריכה גבוהה של אלכוהול, לחץ ודיכאון ומחלות לב.
בשנים האחרונות גוברת המודעות לכך כי גם זיהום אוויר, שבעשור האחרון זוהה כגורם סיכון משמעותי למחלות לב, עלול להוות טריגר לשבץ מוחי. חוקרים ישראלים שבחנו את הנושא בקרב נפגעי שבץ מדרום הארץ מצא כי הסיכון לשבץ גדל בקרב אנשים שחשופים לרמות גבוהות של זיהום אוויר – הן בימים של חשיפות חריגות והן בעקבות חשיפה מצטברת.
החוקרים מהמחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי סורוקה ומבית הספר למדעי הבריאות והמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי שבאוניברסיטת בן גוריון בנגב חקרו את החשיפה לזיהום אוויר בקרב נפגעי שבץ מבוטחי קופת חולים כללית, שאושפזו בסורוקה בין השנים 2005 עד 2012. החוקרים השתמשו בניתוח סביבתי המבוסס על אלוגריתם שפותח בסוכנות החלל האמריקאית נאס"א ובנתוני מדידות של המשרד להגנת הסביבה בישראל במטרה להעריך את נתוני זיהום האוויר במרחק של 1 קילומטר ממקום מגוריהם של הנפגעים, כפי שנמדדו ביום בו פיתחו שבץ.
קשר חזק בקרב צעירים
נתוני זיהום האוויר כללו מידע אודות חלקיקי אוויר (PM, קיצור של Particulate Matters) אשר מהווים מדד לזיהום בדרגה חריגה, כשהספרות הרפואית מתייחסת לזיהום אוויר במצבים של ריכוז גבוה של חלקיקים שקוטרם נמוך מ-10 מיקרון, אשר עשויים מפאת גודלם לחדור את מערכת הנשימה, וספיגתם בגוף עלולה לסכן את הבריאות. מסוכנים במיוחד הם חלקיקי אוויר נשימים עדינים שקוטרם נמוך מ-2.5 מיקרון שעלולים לחדור לעומק דרכי הנשימה ונספגים בקלות רבה יותר. החוקרים מציינים כי המחקר בוצע בסביבה מדברית המאופיינת ברמה גבוהה יחסית של חלקיקי אוויר נשימים בגדלים שונים. מעבר לכך בוצעה בדיקה לגבי מקורות זיהום ספציפיים במרחק קטן ממקום מגוריהם של הנבדקים.
בשנים בהם התמקד המחקר זוהו 4,837 נפגעי שבץ מוחי שאושפזו בסורוקה, מרביתם (89.4%) עם שבץ מוחי איסכמי (שנוצר עקב חסימת זרימת הדם למוח), בגיל 70 בממוצע, כמחציתם (53.4%) גברים.
המחקר העלה כי על פי מדד פיזור חלקיקי האוויר הנשימים שנמדדו (interquartile range) – בקרב נפגעי שבץ צעירים מתחת לגיל 55, ריכוזי החלקיקים הקטנים מ-10 מיקרון גבוהים ביום שבו התפתח השבץ העלו ב-11% את הסיכון לשבץ. חלקיקי אוויר נשימים עדינים קטנים זוהו באותה מידת סיכון – והעלו ב-10% את הסיכון לשבץ מוחי כשנמדדו בריכוז גבוה. לא נמצא קשר בין זיהום אוויר לשבץ בקרב מבוגרים מעל גיל 55.
הקשר שזוהה היה ספציפי לשבץ מוחי איסכמי, ולא נמצא קשר בין זיהום אוויר לשבץ שמתבטא בדימום תוך מוחי (שבץ המורגי). הקשר שזוהה גם היה חזק במיוחד בעונת האביב, ולדברי החוקרים לא הושפע מגורמים כגון מין, מוצא, מצב סוציואקונומי, עישון סיגריות, מחלות נלוות והרגלי נטילת תרופות. כמו כן לא תועד קשר בין שבץ מוחי לחשיפה לזיהום אוויר בין היום השני ליום הרביעי לפני התפתחות השבץ.
מעבר לכך, החישוב העלה כי צעירים עד גיל 55 שמתגוררים במרחק של עד 75 מטר מכביש ראשי, שהיוו כרבע מכלל נפגעי השבץ הצעירים ונמצאים בסיכון לחשיפה מצטברת של זיהום אוויר - הם בסיכון גבוה ב-22% לפתח שבץ מוחי, בהשוואה לצעירים שמתגוררים רחוק יותר מכביש ראשי.
במחקר השתתפו מעין יצחק שדה, פרופ' ויקטור נובק, ד"ר גל איפרגן, ד"ר ענת חורב וד"ר איתי קלוג. הממצאים מדווחים בגיליון נובמבר 2015 של כתב העת Stroke.
תהליכים דלקתיים
החוקרים מציינים כי ממצאי המחקר מזהים קשר שבין חשיפה לזיהום אוויר לשבץ מוחי בקרב בוגרים צעירים, ועליהם לעורר מודעות לצורך להפחית את רמות זיהום האוויר בסביבה, בין היתר על מנת למנוע שבץ, כמו גם מחלות נוספות שנקשרו לזיהום אוויר חריג.
החוקרים מעריכים כי הקשר בין זיהום אוויר לשבץ נתון בהשפעתו הדלקתית של זיהום האוויר וביצירת לחץ חמצוני המשפיעים מצדם על תפקוד הלב וכלי הדם – הן בהשפעה על תהליכי קרישה בדם (coagulation) והן בהשפעה פתולוגית על הלב ועלייה בסיכון להפרעה בקצב הלב מסוג 'פרפור פרוזדורים' (Atrial fibrillation).
המחקר משיק לעבודות נוספות שבמססות לאחרונה את הקשר שבין זיהום אוויר לשבץ מוחי. כך, למשל, מחקר ענק שניתח נתונים מ-103 מחקרים שונים וכלל מעל ל-6.2 מיליון אשפוזים ומקרי מוות בעקבות שבץ ב-28 מדינות, שפורסם באפריל 2015, מצא קשר ברור בין שבץ לחשיפה לזיהום אוויר ממקורות שונים, לרבות מהגזים תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ואוזון, פחמן חד חמצני וחלקיקי אוויר נשימים. מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2012 מצא אף הוא כי הסיכון לשבץ גבוה ב- 34% ביממה שלאחר מדידות רמות זיהום אוויר שמוגדרות "מתונות" על-ידי הרשויות בארה"ב, בהשוואה לימים לאחר שנמדדת איכות אוויר טובה.
המחקר הנוכחי לא בחן ספציפית את מקורם של חלקיקי אוויר נשימים שנמדדו אשר עלולים לחדור לדרכי הנשימה. ככלל, לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מקורות מוכרים לחלקיקים אלו כוללים פליטת עשן מכלי רכב, עשן שמקורו בחימום ביתי – הסקה באמצעות עץ או סולר, נסיעה בדרכים לא סלולות, קרבה למפחמות ולאתרי שריפה חלקאיים ופיראטיים, ארובות של תחנות כוח ומקורות תעשייתיים- ובייחוד מפעלי מלט, בטון ואספלט, מחצבות ומכרות ותעשיית דודי קיטור וכן אבקני צמחים.