טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
צנתור לטרשת נפוצה
מחקרים חדשים תומכים ביעילות הצנתור המשחרר חסימות בכלי הדם, לשיפור סימפטומים של טרשת נפוצה
לא רק למחלות לב וכלי דם - מחקרים חדשים תומכים בצנתור כטיפול להפחתת הסימפטומים הכרוכים בטרשת נפוצה. למי הטיפול עשוי להועיל במיוחד?
שיטת הצנתור מבוססת על התיאוריה והניסויים של פאולו זאמבוני, אשר טען כי הטרשת הנפוצה נגרמת בשל הפרעה בזרימת הדם ולכן שחרור החסימה - צנתור, תביא לשיפור בסימפטומים. בזמנו הפרוצדורה שנקראה CCSVI עוררה מחלוקת רבה בקרב אנשי המקצוע והמטופלים.
שני מחקרים שהוצגו בכנס הרדיולוגיה ה- 37 שנערך השנה, תומכים בפרוצדורה טיפולית זו. המחקר הראשון נערך באוניברסיטת Rush בשיקגו. החוקרים סקרו 105 הליכים שנערכו ב- 94 מטופלים עם טרשת נפוצה בין התאריכים יוני 2010 עד ספטמבר 2011.
מתוך 94 המטופלים, 47 היו עם מהלך התקפי הפוגתי, 32 עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית, 6 עם פרוגרסיבית ראשונית ועוד 6 עם מהלך לא מוגדר.
ההערכות בחנו את הוורידים המנקזים את הדם מהמוח באמצעות בדיקת מיפוי ורידים (venography) ואולטרא-סאונד. הצנתור התבצע במידה ואובחנה היצרות של למעלה מ- 50% מנפחם של כלי הדם. במידת הצורך, לחלק מהמנותחים הוחדר סטנט (תומכן) לורידים החסומים.
ב-5 מהמטופלים הבדיקות היו תקינות, אך בקרב 89 (95%) היו עדויות להיצרות הוורידים. המנתחים ביצעו את הצנתור בכל הוורידים הפגועים והחדירו סטנט ל-5 מתוך 179 הורידים שטופלו.
מתוך 89 המטופלים שזוהו עם היצרות ונותחו, 48 (54%) דיווחו על שיפור בסימפטומים, 15 (17%) דיווחו על שיפור קטן שאינם בטוחים בו ו- 26 (17%) דיווחו שאינם חשים שיפור. שיפור דווח לרוב מידי מטופלים עם מהלך התקפי-הפגותי שעברו את הניתוח.
סיבוכים במהלך המחקר כללו שלושה מקרים של פקקת ורידים (thrombosis) ושלושה מקרי דימומים בנקודת החדירה. מטופל אחד נפטר 4 חודשים לאחר הניתוח מסיבה שאינה ידועה.
המחקר השני נערך בבית הספר לרפואה שבאלבני, ניו-יורק. שם טופלו 213 נבדקים בתקופה של 4 חודשים בלבד. 192 מתוכם ענו על שאלונים שבחנו את איכות חייהם במדדים שונים כגון שינוי ביכולת הפיסית, תפיסת הבריאות, עייפות, תפקוד מיני, מצב רגשי, קוגניציה וכאב. מניתוח התוצאות עלה שקיים שיפור בכל המדדים בעקבות הטיפול.
בדיקות המשך הראו כי אנשים עם טרשת נפוצה עם מהלך התקפי-הפוגתי מגיבים טוב יותר לטיפול בהשוואה לאלו עם המהלכים הפרוגרסיביים וכי מטופלים עם פחות מ-10 שנות מחלה משתפרים באופן משמעותי יותר בהשואה למטופלים הוותיקים.
שני מחקרים אלו אינם מחקרים קליניים מכיוון שלא נעשה שימוש בקבוצת ביקורת שתאושש את התוצאות. עם זאת נראה כי פרוצדורת ה- CCSVI מקבלת תמיכה מידי הרדיולוגים.
אומנם לא מדובר בטיפול שמשחרר ומרפא מטרשת נפוצה לחלוטין, אך לפי המחקרים התהליך מביא לרוב המטופלים הקלה מהסימפטומים.
בהמשך השנה עתידים להתפרסם גם מחקרים קליניים שבחנו את הטיפול, אז יהיו תוצאות ברורות ותקפות יותר ואולי תהיה גם הכוונה לאבחנות ומצבים להם הטיפול יהיה יעיל וכדאי.
תקצירים 47 ו- 48 Journal of Vascular and Interventional Radiology