בעיתון transplantation תוארו שני מושתלי כליה שהחלו בעצמם טיפול ב-St. John's Wart (SJW. כזמן קצר להחר שהחלו ליטול את התכשיר, נמצאו אצלם באופן מתמיד רמות נמוכות של ציקלוספורין. חולה אחד אף פיתח דחייה חריפה של השתל.

הטיפול ב-SJW הופסק בשני החולים ומייד לאחר מכן חלה עליה חזרה של רמת הציקלוספורין לרמה הטיפולית הדרושה. הטיפול ב-SJW מוביל להפעלה של האנזים ציטוכרום P450, שהוא גם האנזים האחראי על פירוק התרופות נוגדות הדחייה, כמו ציקלוספורין ופרוגרף. הטיפול ב-SJW הפעיל את האנזים. הפעתה זו גרמה לפירוק מהיר את הציקלוספורין, עם ירידה ברמתו בדם, ודחייה חריפה באחד החולים.

אינטראקציות מסוג זה קיימות גם עם צמחי מרפא נוספים. מסיבה דומה גם חל איסור לשתות מיץ אשכוליות במושתלים, שגם גורם לשפעול אותו האנזים.

המסקנה היא כי כל מושתל המעוניין ליטול תכשירים טבעיים/צמחי מרפא וכדומה, צריך לעדכן את הנפרולוג המטפל על כך, על מנת שיהיה מעקב צמוד ותכוף של רמות התרופות נוגדות הדחייה בדם, בכדי להמנע מאינטראקציות בין-תרופתיות, שיסכנו את החולה בדחייה של השתל, או לחילופין יסכנו אותו ברעילות יתר של התרופות.

journals.lww.com/transplantjournal/Abstract/2001/01270/Herbal_Supplements__A_Potential_for_Drug.12.aspx

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה