מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותצבע מאכל כחול יכול להפחית נזק משני שנגרם לחוט השדרה

צבע מאכל כחול יכול להפחית נזק משני שנגרם לחוט השדרה

צבע מאכל כחול, הנותן את צבען לסוכריות ה-M&M's הידועות, יכול להפחית את הנזק המשני בעקבות פגיעה בחוט שדרה


במאמר שפורסם ב-Proceedings of the National Academy of Sciences נכתב כי מרכיב בשם BBG-Brilliant Blue G עוצר את ההרס התאי אשר מוביל לנזק משני בחוט השדרה במהלך שעות ראשונות לאחר הפציעה.המחקר הנוכחי בא לאחר גילוי ממצאים מעבדתיים אשר הראו ש-ATP- AdenosineTriphosphate, שזאת בעצם תרכובת בעלת חשיבות עליונה בכל יצור חי, מגיעה ומצטברת באזור הפגיעה בחוט השדרה ובאופן פרדוכסלי הורגת את כל התאים הבריאים והלא פגועים. הממצא הזה מהווה אבן דרך בהבנה כיצד נגרם נזק משני לאחר פגיעה בחוט השדרה ואולי פותח אפשרויות למציאת מרכיב אשר יחסום את הפגיעה על ידי ה-ATP. הזרקה ישירה של ATP מחומצן ישירות לחוט השדרה בעכברים הראתה התאוששות מהירה יותר והפחתה בדלקת שנוצרת במקום. המגבלה העיקרית של השיטה היא הסיכון שבהזרקת חומר כלשהו ישירות לחוט השדרה שרק עכשיו עבר פגיעה כל כך טראומתית ולכן ישנו צורך במציאת דרך חלופית להעברה של ATP מחומצן לגוף האדם שנפצע. המגבלה השנייה ולא פחות חשובה היא העובדה שלא ניתן להזריק ATP מחומצן ישירות לזרם הדם בגלל תופעות לוואי מסוכנות. החומר שנמצא כמחליף הוא BBG. הזרקה תוך ורידית של BBG אצל עכברים הראתה הפחתה משמעותית בשיעור הנזק המשני שנגרם בעקבות הפגיעה. תופעת לוואי עיקרית היא שעכברים אשר הוזרק להם החומר קיבלו באופן זמני גוון כחול לעורם. מגבלה נוספת היא שאצל עכברים החומר הוזרק כ-15 דקות לאחר פגיעה בחוט השדרה, דבר שהוא בלתי אפשרי לביצוע אצל נפגעי חוט שדרה כיוון שפרק הזמן שעובר עד הגעתם לחדר המיון עולה על 15 דקות. בנוסף, לעכברים הייתה פגיעה בגב אמצעי, בעוד שאצל נפגעי חוט שדרה רוב הפגיעות הן צאווריות וגב עליון. המסקנה היא שהמחקר הנוכחי מראה כי ישנה דרך להפחית את הנזק השניוני שנגרם לחו השדרה, אך עדיין ישנו צורך בבדיקת בטיחותו בתנאי מעבדה לפני התחלת הניסוי בבני האדם.

CNN

Science Daily

Wired Science

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן