מחלות לב

מנהלי קהילה

מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.

ד"ר אבישי גרופר

אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.

דייאנה קליין

פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר

הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.

גיל מלצר

בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם

ורד שיראזי

חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

כמונימחלות לבחדשותפרפור פרוזדורים: עם איזה טיפול קל יותר להתמיד?

פרפור פרוזדורים: עם איזה טיפול קל יותר להתמיד?

התמדה בטיפול בנוגדי קרישה קריטית לתוצאותיו. מחקר מצא שיעורי התמדה גבוהים משמעותית עם קסרלטו בהשוואה לקומדין

מאת אלה הר-נוי

07/07/14

תגובות 0

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת מחלות לב והתייעצו עם המומחים שלנו

פרפור פרוזדורים דמם תוך מוחי

(צילום: Shutterstock)

פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב לב המתרחשת עקב פעילות חשמלית שנוצרת בפרוזדורי הלב וגורמת להתכווצות בלתי סדירה של הלב ולפעימות מאוד מהירות. הסיבוך המשמעותי ביותר של פרפור פרוזדורים הוא היווצרות של קרישי דם העלולים להיסחף למקומות שונים בגוף ובעיקר למוח - מה שעלול לגרום לשבץ. אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 עד 7 לפתח שבץ בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

כשמגלים פרפור פרוזדורים, המטרה הראשונה היא למנוע קרישי דם ואירועים תסחיפיים. הטיפול העיקרי למניעת קרישי דם הוא באמצעות תכשירים נוגדי קרישה.

התרופה הנרשמת ביותר למניעת שבץ בחולי פרפור פרוזדורים הייתה עד לאחרונה קומדין (וורפרין). התרופה דורשת ניטור מדוקדק ותדיר של רמת דילול הדם (INR) ושינויים במינונים כדי למנוע דימומים מסוכנים. השימוש בתרופה מחייב התאמות רבות בחיי היום יום מאחר והיא מתנגשת עם השפעה של תרופות רבות אחרות ועם מזונות מסוימים (בעיקר ירקות ירוקים). נדרש מאמץ לייצב את המצב כך שהדם יהיה מדולל דיו כדי שהאדם יהיה מוגן מפני קרישי דם ומצד שני לא לעבור את גבול הדילול.

בשנים האחרונות יצאו לשוק תכשירים נוגדי קרישה חדשים שלא דורשים ניטור של רמות דילול הדם, ניתנים במינון קבוע וכמעט לא יוצרים אינטראקציות עם תרופות ומזונות. מחקרים הראו שמה שמייחד את התרופות הללו זה שהן מפחיתות את הסיכון לסיבוך של דמם מוחי בכ-50% לעומת קומדין. מחקרים הראו שהתכשירים החדשים גם יעילים לפחות כמו קומדין וחלקם אף העלו את האפשרות שהם יעילים יותר למניעת אירוע מוחי בחלק מהמקרים.

מאחר שההתמדה בטיפול קריטית לתוצאותיו, חוקרים אמריקאים ביקשו לבדוק את היענות המטופלים לנוגדי קרישה שונים והתמדתם בטיפול.

המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Current Medical Research and Opinion, השווה את הקומדין לאחת התרופות החדשות - קסרלטו (Rivaroxaban) שניטלת פעם ביום בלבד, מבחינת התמדה בטיפול וזניחת הטיפול.

החוקרים השתמשו בבסיס נתונים לאומי כדי לאסוף מידע על מטופלים עם פרפור פרוזדורים שאינו על רקע מחלת לב מסתמית שטופלו בקומדין או קסרלטו בין יולי 2010 עד אפריל 2013. המעקב נמשך החל מהזמן בו המטופל קיבל לראשונה מרשם לתרופה. התמדה בטיפול הוגדרה כהעדר פער של מילוי המרשם מחדש של 60 יום או יותר. נטישת הטיפול הוגדרה כאשר לא מולאו מרשמים נוספים במשך לפחות 90 יום ועד תום המעקב.

החוקרים מצאו במאגר כמעט 33,000 אנשים עם פרפור פרוזדורים שנטלו קומדין או קסרלטו ועמדו בקריטריונים של המחקר. 7,259 מתוך המטופלים קיבלו קסרלטו והחוקרים בחרו לכל מטופל שכזה מטופל בעל מאפיינים דומים שנטל קומדין לצרכי ההשוואה.

ניתוח הנתונים העלה כי למטופלים בקסרלטו סבירות גבוהה ב-37% להתמיד בטיפול וסבירות נמוכה ב-46% לנטוש את הטיפול, בהשוואה למטופלים בקומדין.

Current Medical Research and Opinion June 25, 2014