מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותפרפור פרוזדורים: עד כמה הגנטיקה משפיעה?

פרפור פרוזדורים: עד כמה הגנטיקה משפיעה?

מחקר: יש לך קרוב משפחה שסובל מפרפור פרוזדורים? הסיכון שלך לסבול מהפרעת הקצב עולה ב- 40%


כ-70 אלף בני אדם בישראל סובלים מפרפור פרוזדורים (צילום: panthermedia)
כ-70 אלף בני אדם בישראל סובלים מפרפור פרוזדורים (צילום: panthermedia)

 

אם יש לך אח, אחות או הורה עם פרפור פרוזדורים, הסיכון שלך להפרעת הקצב עולה ב- 40%. כך עולה ממחקר חדש.

 

פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב שכיחה ועל פי הערכות כ-70 אלף בני אדם בישראל סובלים ממנה. התופעה מאופיינת בשיבוש במנגנון הקיצוב החשמלי של הלב הגורם להתכווצות מהירה, לא סדירה ולא יעילה של פרוזדורי הלב (עליות הלב). ההפרעה יכולה לקרות בכל גיל, אך מתחת לגיל 40 היא נדירה יחסית. בקרב קשישים כבר מדובר על שכיחות של 5 עד 10 אחוז.

 

ההפרעה באה לידי ביטוי בתחושה של אי סדירות בדופק, שיכולה להיות מלווה בתחושה של תעוקה, עייפות וקוצר נשימה. ההפרעה יכולה להוות מטרד בלבד, אבל היא גם עלולה להיות מסוכנת. הפרפור עצמו אומנם לרוב לא מסכן חיים באופן מיידי, אך הוא מעלה את הסיכון לשבץ מוחי ועל פי הערכות בישראל לוקים מדי שנה כ-2,500 בני אדם בשבץ רק בגלל פרפור. הסיבה היא שבמצב של פרפור פרוזדורים העליות לא מתפקדות כראוי. הדם לא זורם בתוכן אלא נוטה לעמוד ולכן ליצור קרישי דם שעלולים להיסחף למקומות שונים בעיקר למוח. סיכון נוסף הוא שכאשר הפרפור מהיר, החולה מסתובב עם דופק גבוה, מה שלאורך זמן עלול לגרום לאי ספיקת לב.

 

כבר ידוע כי יש מרכיב גנטי בפרפור פרוזדורים, אבל חוקרים ביקשו לבדוק עד כמה הסיכון שלך לפתח את ההפרעה עולה, כאשר יש לך קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממנה.

 

במחקר הנוכחי, החוקרים האמריקאים ניתחו מידע שנאסף על כמעט 4,500 איש, אף אחד מהם לא סבל מפרפור פרוזדורים בתחילת המחקר. בין השנים 1968 ל- 2007, 440 מהנחקרים פיתחו את ההפרעה.

 

החוקרים נטרלו גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות ביניהם גורמי סיכון גנטיים ידועים וגורמי סיכון אחרים להפרעה הקצבית.

 

התוצאות הראו שאנשים שאחד מהוריהם או אחיהם סבלו מהפרעת הקצב, היו בעלי סיכון מוגבר ב- 40% לפתח את ההפרעה, מאשר אלה שלא היו להם קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם פרפור פרוזדורים (5.8% בהשוואה ל- 3.1%). עם כל קרוב משפחה נוסף מדרגה ראשונה שסבל מההפרעה, הסיכון עלה ב- 24% נוספים.

 

 

JAMA. Published online November 13, 2010. doi:10.1001/jama.2010.1690

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה