חוט שדרה

מנהלי קהילה

סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה.

תמר פולאק

סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.

פרופ' עמירם כ"ץ

פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com

סיון אבנרי

פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.

הדס טרייסמן

מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה

שרון רצהבי

שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני

פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.

כמוניחוט שדרהחדשותפריצת דרך ישראלית: חוט שדרה אנושי להשתלה

פריצת דרך ישראלית: חוט שדרה אנושי להשתלה

חוקרים יצרו שתלי חוט שדרה אנושיים במטרה לאפשר לנפגעי חוט שדרה לקבל חזרה את היכולת להזיז ידיים ורגליים. מחקר בעכברים הציג תוצאות מרשימות

מאת אלה הר-נוי

07/02/22

תגובות 1

יש לכם שאלה? הצטרפו לקהילת חוט שדרה והתייעצו עם המומחים שלנו

(צילום: shutterstock)

התפתחות חדשה בתחום הטיפול בפגיעות חוט שדרה נותנת תקווה למטופלים עם שיתוק: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו ליצור חוטי שדרה אנושיים תלת ממדים והשתילו אותם בעכברי מעבדה שסבלו משיתוק כרוני. מהממצאים שפורסמו היום (ב׳) בכתב העת Advanced Science עולה כי יותר מ-80% מהעכברים המושתלים חזרו ללכת.

החוקרים, בראשות פרופ' טל דביר ממרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, בית ספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס והמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב, מקווים שתוך שנים ספורות יוכלו לייצר לכל אדם משותק שתלי חוט שדרה מותאמים אישית, שיאפשרו לשקם את הרקמה הפגועה, ללא דחייה של השתלים.

כדי לייצר את השתלים, החוקרים נוטלים ביופסיה קטנה של רקמת שומן תוך-בטני מהמטופל ומפרידים את תאי הרקמה מהחומר החוץ-תאי המורכב בעיקר מקולגן וסוכרים. את התאים, באמצעות הנדסה גנטית, מחזירים למצב בו הם דומים לתאי גזע עובריים – כלומר, תאים שיכולים לאחר הכוונה מדויקת להפוך לכל סוגי התאים בגוף. מהחומר החוץ-תאי החוקרים מפיקים ג'ל מותאם אישית למטופל, כך שאינו יעורר תגובה חיסונית ודחייה של השתל. תאי הגזע מוכניסים לג׳ל ובתהליך המחקה את ההתפתחות העוברית של חוט השדרה התאים מתפתחים לשתלים תלת-ממדיים של רשתות עצביות המכילות תאי עצב מוטוריים.

שתלי חוטי השדרה האנושיים הושתלו בחיות מעבדה שסובלות משיתוק זמן יחסית קצר (שיתוק אקוטי) וחיות מודל שסובלות משיתוק ממושך (שיתוק כרוני, זמן המקביל לשנה בחיי אדם). לאחר ההשתלה, כל העכברים שסבלו משיתוק אקוטי ו-80% מהעכברים שסבלו משיתוק כרוני שבו ללכת.

החוקרים החוקרים מקווים שבתוך מספר שנים ניתן יהיה להתחיל מחקרים קליניים בבני אדם שסובלים משיתוק ולהגיש את הפרוצדורה לאישור רשויות הבריאות.