מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
ד
ד"ר שרון פורת
רופאה מתמחה בפסיכיאטריה של המבוגר עוסקת באבחון דיכאון, חרדה OCD ומצבים טראומתיים. מתמחה בבריאות הנפש של האישה במעגל הפיריון.
כמונידיכאון וחרדהחדשותפריצת דרך במלחמה נגד חרדה

פריצת דרך במלחמה נגד חרדה

פעימות אור לאמיגדלה מגבירות אומץ


צילום: אתר panthermedia
צילום: אתר panthermedia

 

בקרוב ייתכן כי התקפי חרדה מתישים יהיו כבר נחלת העבר, זאת לאחר שמדענים אמריקאים איתרו מנגנון במוח המחולל בנו פחדים.


בניסויים עם עכברים שנערכו באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה נמצא כי גרוי חיבורים נוירולוגיים קטנים באיזור האמיגדלה (איזור במרכז המוח) גורם לחלק מהחיות להיראות עשויות ללא חת.


ליתר דיוק כאשר שולחים פעימות קטנות של אור לאותו חיבור נוירולוגי העכברים נהיו נועזים בעוד שעכבה של אותו איזור גרמה להם להיראות מפוחדים.


ברקע הממצאים הללו, הקבוצה רשמה שהעברת טכניקה זו לטיפול באנשים הינה אפשרית, מה שמהווה חדשות טובות לסובלים מחרדה בחיי היום יום.


פרופ' קארל דייסרות Karl Deisseroth ראש קבוצת המחקר מסביר זאת בכך שמוחות העכברים ובני האדם מחווטים בדרך דומה, טיפול המבוסס גרויי אור יכול להשלים או אף להחליף טיפולים רפואיים קיימים עבור חרדה.


בעניין אחר באותו עניין: רק לאחרונה מדענים מאוניברסיטת אדינבורו מצאו שאנשים בעלי הכי הרבה חברים בפייסבוק הם גם בקבוצת סיכון לחוש מתח וחרדה כשהם לבד (האם ריבוי החברים בפייסבוק גורם לחרדתיות? או שאנשים חרדתיים נוטים לאסוף הרבה חברים בפייסבוק?)


Nature. 2011, 471(7338), 358-362
 

 

תרגום ועריכה: יעקב ברמץ