מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פוריות האישה

מנהלי קהילה

פרופ׳ אבי בן הרוש
פרופ׳ אבי בן הרוש
מומחה ברפואת נשים, מיילדות ופוריות בתפקידו הציבורי הנוכחי , פרופ' בן הרוש מנהל את השירות לשימור הפוריות ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית במרכז הרפואי בילינסון. פרופסור מן המניין קליני בחוג למיילדות וגינקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מרכז מערכת הרבייה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מדריך סטודנטים ומתמחים בגינקולוגיה, פרסם למעלה מ-180 עבודות מחקר. בנוסף, מנהל פרופ' בן הרוש מרפאות פרטיות בתל אביב ובפתח תקווה העוסקות בתחומי הפוריות והגינקולוגיה. http://wikifertility.com https://www.facebook.com/prof.avibh
כמוניפוריות האישהחדשותפריצת דרך בטיפולי פוריות: חוקרים מתקדמים לייצור ביצית מלאכותית מתאי עור

פריצת דרך בטיפולי פוריות: חוקרים מתקדמים לייצור ביצית מלאכותית מתאי עור

חוקרים אמריקאים רשמו לאחרונה הישג כשהצליחו לקדם בעכברים הפיכה של תאי עור לתאי ביצית מלאכותית בשיטה ייחודית שעשויה בעתיד לאפשר לנשים מבוגרות ולזוגות חד מיניים להביא ילדים לעולם


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בעשורים האחרונים חלה התקדמות דרמטית ביכולות מדעיות לפיתוח שיטות לטיפול בבעיות פוריות, אך אחת הבעיות המרכזיות היא בהידלדלות הטבעית של מאגר הביציות אצל נשים עם העלייה בגיל, אשר מואצת משמעותית לאחר גיל 35, ומותירה נשים רבות ללא יכולת להרות באופן טבעי משנות הארבעים לחייהן.

 

אחד הפתרונות שמנסים לפתח במדע הוא ביכולת לייצר ביציות מלאכותיות לצורך טיפולי פוריות – כאלו שיוכלו לסייע לקדם הריונות של נשים מבוגרות ללא ביציות בשלות ולסייע לזוגות חד מיניים להביא ילדים לעולם.

 

לאחרונה נרשם הישג מדעי בכיוון זה, כאשר חוקרים אמריקאים דיווחו כי הצליחו לראשונה להפוך תא עור לתא של ביצית מלאכותית ולבצע בו מניפולציה גנטית שמקדמת דרמטית את  האפשרות ליצירת ביצית מלאכותית, כזו שתוכל לשמש ליצירת עובר תקין הנושא מטען גנטי משני הוריו הביולוגיים.

 

בעקבות הכבשה דולי

 

החוקרים מאוניברסיטת מדינת אורגון לבריאות ומדע (OHSU) ביקשו לייצר ביצית מלאכותית עבור מטופלים על רקע בעיות פוריות, ובכללם נשים מבוגרות, נשים לאחר טיפולים שונים לסרטן שמשבשים את יכולת הפוריות – כמו כימותרפיה והקרנות, וכן זוגות חד מיניים.

 

לצורך הפיתוח החוקרים השתמשו בתא ביצית של עכבר שגרעינה הוסר, כך שאינה יכולה להעביר מטען גנטי מתורמת הביצית לצאצאיה. החוקרים הצליחו להעביר גרעין מתא עור סומטי לתוך הביצית.

 

בשנת 1996 נעשה שימוש בטכניקה דומה בסקוטלנד על מנת לשבט את הכבשה "דולי", ולייצר באופן מלאכותי צאצא שהיה זהה גנטית להורה אחד. בעוד שבמחקר על הכבשה דולי – העובר נוצר משיבוט גנטי של הורה ביולוגי אחד בלבד, הייחודיות במחקר הנוכחי מתבטאת בניסיונם של החוקרים ליצור צאצא שיקבל מידע גנטי משני הוריו: מחצית מהאם, ומחצית מהאב.

 

החוקרים בעבודה הנוכחית השתילו את גרעין תא העור של העכבר לתא הביצית שהופשט מגרעינו. בהמשך, באמצעות ציטופלזמה – שמהווה את הנוזל שממלא את תאי הביצית, הצליחו החוקרים למיין החוצה כמחצית מהכרומוזומים בגרעין תא הביצית החדש שנוצר. מדובר בתהליך המדמה "מיוזה" – התהליך הטבעי שבו מתחלקים תאי ביצית וזרע בוגרים. על ידי תהליך זה – נותר בביצית שנוצרה רק מחצית מהמטען הגנטי – באופן המכשיר אותה לשמש לצורך טיפולי פוריות. בהמשך החוקרים מתכננים להפרות את תא הביצית שנוצר עם תא זרע בתהליך של הפריה חוץ גופית. באופן זה עשוי להיווצר עובר שנושא במטען הגנטי זוגות כרומוזומים, כמו במטען הגנטי של תא אנושי תקין – כשבכל זוג שכזה מקורו של כרומוזום אחד מהביצית המלאכותית ומקורו של השני מתא זרע, מה שאמור להוביל ליצירת עובר אנושי תקין שנושא מטען גנטי משני הוריו הביולוגיים.

 

המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) וקרנות שונות, בהן פרויקט Open Philanthropy וקרן Burroughs Wellcome, וממצאיו הדרמטיים מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת Science Advances.

 

הכבשה דולי. בהבדל משיבוט, הפיתוח החדש מקדם את האפשרות ליצירת עובר מביצית מלאכותית שיישא גם מטען גנטי של האב (צילום: Shutterstock)

 

השלכות ביואתיות

 

החוקרים הבהירו בפרסום כי המחקר למעשה מצביע על האפשרות לייצר ביצית מלאכותית שהיא למעשה 'הפלואיד' (Haploid) – תא שבו יש עותק יחיד של כל כרומוזום, כמו תא ביצית וזרע שעברו חלוקה, המשמשים בתהליך הפוריות ליצירת עובר אנושי.

 

בשלבים הבאים בניסוי שואפים החוקרים להבין כיצד הכרומוזומים מתחלקים לאחר הזרקת הגרעין לתוך הביצית, ולפתח אמצעי בקרה שיאפשרו להם לוודא שהתהליך מתרחש כראוי ובדומה לתהליך חלוקת התא הטבעי.

 

בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים הבהירו החוקרים כי למרות שטכניקה זו נבחנת במחקרים לאחרונה גם על תאי אדם, ייתכן כי יעברו עוד שנים רבות עד שניתן יהיה ליישמה בשימוש קליני.

 

התהליך שתואר הוא חלק מקונספט של 'תכנות מחדש' של תאים (Cell Reprogramming). תהליך נוסף שמבוצע על ידי מעבדות מסוימות בעולם משתמש בשיטה שונה שמכונה IVG (קיצור של  in vitro gametogenesis) כדי להפוך תאי עור לתאי גזע פלוריפוטנטים מושרים (iPSC) ובהמשך מהם לייצר המרה מחדש לתאי ביצית או זרע. ביולי 2023 דווח בארה"ב על סטארטאפ מהעיר ברקלי בקליפורניה בשם Conception שבו עמלים חוקרים על פיתוח שכזה.

 

לפיתוחים מהסוג שמתואר במחקר הנוכחי יש השלכות ביואתיות שמתחילות לאחרונה להתבהר בקהילה הרפואית והמדעית – מאחר והטכנולוגיה המדעית שואפת למעשה לייצר מתאי עור פשוטים ביציות שיוכלו לשמש ליצירת עוברים אנושיים. בדומה לחשש שהתעורר לאחר שיבוט הכבשה דולי, פיתוח זה מקדם למעשה את האפשרות לייצר בעתיד בתנאי מעבדה עוברים אנושיים רבים ביותר שמקורם באותם הורים ביולוגיים.

 

בין פריצות הדרך בתחום, במארס 2021 פרסמו צוות משותף של חוקרים מארה"ב וסין בכתב העת Nature כי הצליחו לייצר מתא עור מבנה תלת ממדי המדמה עובר – אם כי במקרה זה ה"עובר" שנוצר נושא למעשה מטען גנטי מלא מתא העור שממנו הופק, בדומה לשיבוט, ומעורר אף דילמות אתיות יותר כבדות משקל בדבר האפשרות העתידית לשבט בני אדם.

 

עוד על טיפולי שימור פוריות לנשים

 

Science Advances, doi: 10.1126/sciadv.adk9001