פריחת הדובדבנים
אין לי שמץ של מושג למה קראתי לבלוג ככה, זאת האסוציאציה הראשונה שפשוט עלתה לי לראש, אני פשוט רוצה לכתוב ולהעביר את המסרים שלי לגבי מה אני חשה ואיך אני מדחיקה אך משתדלת ללמוד לקחת אחריות על החשד למחלת הטרשת שבה אני כביכול חולה ועל התהליכים שאני עוברת מאז ההתקף שקיבלתי, לפני כמה שנים, אני גם רוצה לכתוב מה אני מרגישה בכללי בחיי היום יום שלי, על הפריחה שלי ולפעמים הנבילה שלי, על המקומות שבהם אני יפה ועל המקומות שבהם אני מרגישה שיש פירות והצלחה ולפעמים לא! אני חושבת שאנשים יכולים להזדהות איתי, כי בסופו של דבר המקומות האלו הם של כולנו!
אין עדיין פוסטים בבלוג.