מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותפרוביוטיקה עבור קוליטיס כיבית, שובם של החיידקים הטובים?

פרוביוטיקה עבור קוליטיס כיבית, שובם של החיידקים הטובים?

הטיפול במחלת קוליטיס כיבית מערב תרופות ממשפחות שונות. כל התרופות, מי יותר ומי פחות, קשורות לתופעות לוואי לא רצויות. לפיכך, אנו בחיפוש מתמיד אחר טיפולים חדשים עם יעילות גבוהה וללא תופעות לוואי.


לפרוביוטיקה השפעה מיטיבה על המארח ושיפור האיזון המיקרוביאלי במערכת העיכול (תמונה מאתר: PantherMedia)
לפרוביוטיקה השפעה מיטיבה על המארח ושיפור האיזון המיקרוביאלי במערכת העיכול (תמונה מאתר: PantherMedia)

הטיפול במחלת קוליטיס כיבית מערב תרופות ממשפחת אמינוסליצילטים (כגון רפסאל, סלזופירין, פנטזה ואזאקול), סטרואידים, אימורן (או הבן דוד שלו, פורינטול), רמיקייד והומירה. כל התרופות, מי יותר ומי פחות, קשורות לתופעות לוואי לא רצויות. לפיכך, אנו בחיפוש מתמיד אחר טיפולים חדשים עם יעילות גבוהה וללא תופעות לוואי. תרופות האמינוסליצילטים אכן בטוחות מאוד ויעילות בקוליטיס כיבית, אך לא כל החולים מגיבים להן.

 

עדויות רבות מחיות מעבדה, מחקרים אפידמיולוגיים וממצאים בדם החולים מעידים על קשר ברור בין החיידקים במעי לדלקת במחלות מעי דלקתיות. הדבר לא מפתיע לאור כך שיש לנו פי עשר יותר חיידקים במעי מאשר תאים בגוף ונוכחותם חשובה לוויסות המערכת החיסונית וייצור חומרים מטבוליים הכרחיים.


גורמים פרוביוטיים מוגדרים כמיקרו-אורגניזמים בעלי השפעה מטיבה על האדם באמצעות שינוי התבנית החיידקית במעי (הפלורה). חיידקים פרוביוטיים נמצאו יעילים בטיפול ומניעה של מחלות שונות: שלשול בילדים הנגרם מוירוס הרוטה או מלקיחת תכשירים אנטיביוטיים, וייתכן אף שמניעה וטיפול במצבי אלרגיה ועוויתות בתינוקות (infantile colic). גורמים פרה-ביוטיים מוגדרים כתוספות מזון בעלי השפעה מיטיבה המושג על ידי שגשוג חיידקים. בדרך כלל מדובר בפחממות שלא נספגות ומהוות מזון לחיידקי הקולון, כגון אוליגופרוקטוז (FOS) ואוליגוגלקטוז (GOS). חיות מעבדה עם קוליטיס שטופלו בפרוביוטיקה הראו שיפור בדלקת לעומת אלו שלא נחשפו לתכשיר.


3# VSL הוא תכשיר פרוביוטי בריכוז גבוה המכיל 8 זנים חיים של חיידקים. במחקר שבוצע נבדק יכולת התכשיר להשיג רמיסיה (הפוגה) במחלת קוליטיס כיבית. מחקרים קודמים הראו תוצאות סותרות אך רובם בוצעו במדגם קטן. מחקר שנערך לאחרונה בהודו תוכנן כמחקר מבוקר, כפול סמיות, משולב פלסבו (אינבו), אקראי שבוצע ב 3 מרכזים בצפון הודו בין השנים 2005-2007.


קריטריונים להכללה למחקר היו חולים במחלת קוליטיס כיבית פעילה מעל גיל 18 שנים בדרגה קלה עד מתונה. קריטריונים לאי הכללה במחקר היו מחלה מוגבלת לרקטום, עדות למחלה קשה, זיהום, נטילת סטרואידים, שימוש באנטיביוטיקה והריון.


147 החולים שהשתתפו במחקר חולקו באופן אקראי לקבלת 3# VSL (77 חולים) ואינבו (70 חולים) פעמיים ביום במשך 12 שבועות. נתוני החולים בשתי הקבוצות היו דומים מבחינת דמוגרפית ואפיון המחלה. מתוך 147 משתתפי המחקר, 84 חולים סיימו את המחקר עד לשבוע 12. ל 17 חולים מקבוצת ה 3# VSL שהוצאו מהמחקר חלה החמרה במצבם בעוד שבקבוצת הפלסבו הוצאו 18 חולים. בשבוע 12, כ- 43% מהחולים בקבוצת ה 3#VSL השיגו רמיסיה לעומת 16% מקבוצת האינבו. לא דווח על תופעות לוואי קשות אך 18% מהמשתתפים בקבוצת ה 3#VSL דווחו על נפיחות בבטן וטעם שונה בפיהם.


למחקר זה מספר מגבלות כגון מספר מטופלים גבוה שאבד עימם הקשר מקבוצת הפלסבו, בקבוצת ה 3#VSL רוב החולים היו תחת טיפול נוסף של אמינוסליצילטים, והמחקר נערך בהודו בלבד. עם זאת, מאז שנערך מחקר זה, פורסמו עוד שלושה מחקרים דומים בקוליטיס כיבית (שניים בילדים) בשנת 2009-2010 שהדגימו תוצאות דומות עם התכשיר VSL#3. מחקרים קטנים אחרים הדגימו ייתרון אפשרי גם לפרוביוטיקה מזן מסוים של א. קולי וכן של עובש (סקרומיציס בלאורדי שלא משווק בארץ).


פרוביוטיקה הם תוספי תזונה המורכבים ממיקרואורגניזמים חיים אשר להם השפעה מיטיבה על המארח ושיפור האיזון המיקרוביאלי במערכת העיכול ובכך משפרים את התגובה החיסונית המקומית. תוצאות מחקר זה מציעות כי ייתכן ולפרוביוטיקה יש תפקיד במחלת קוליטיס כיבית פעילה בחומרה קלה עד בינונית לזירוז השגת רגיעה. חשוב מאוד לציין כי מחקרים דומים במחלת הקרוהן לא הדגימו תוצאות חיוביות לרוב. חשוב מאוד גם לזכור שלא כל התכשירים הפרוביוטיים זהים ויש להשתמש רק בתכשירים שהוכחו במחקרים קליניים. במחקרים הקליניים המצוטטים טיפלו במינון גבוה של VSL#3 (כ-8 שקיות ליום) וההוצאה לכך כבדה מאוד. לכן יש לברור בקפידה את האינדיקציות לטיפול (כשהתועלת האפשרית עולה על ההוצאה הכספית הכבדה). הכנסת התכשיר לסל הבריאות נמצאת כעת בדיונים.
 

מראי מקום למאמרים המצוטטים לעיל:
The probiotic preparation, VSL#3, induces remission in patients with mild-to-moderately active ulcerative colitis. Clin Gastroenterol Hepatol 2009;7:1202–1209

.

Am J Gastroenterol 2010 June
Inflamm Bowel Dis 2009;15:760–768
Am J Gastroenterol 2009;104:437– 443