מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותפקטורי גדילה משפיעים על תיקון עצבי

פקטורי גדילה משפיעים על תיקון עצבי

טיפול בפקטורי גדילה משנה תאים שמונעים תיקון לאחר פגיעה בחוט השדרה


פקטורי גדילה מעודדים חידוש תאי עצב לאחר פגיעה בחוט השדרה (צילום: Shutterstock)
פקטורי גדילה מעודדים חידוש תאי עצב לאחר פגיעה בחוט השדרה (צילום: Shutterstock)

 

מדענים מבית ספר לרפואה של אוניברסיטת אוהיו גילו כי באמצעות טיפול גנטי, ניתן להשפיע על התאים בחוט השדרה שמונעים התחדשות לאחר פגיעה בחוט השדרה, ולגרום להם לתמוך בהתחדשות.

 

המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת  Journal of Neuroscience, מראה כי טיפול בנפגע חוט השדרה על ידי העברה גנטית של פקטורי גדילה ברמה גבוהה אשר נמצאים במוח המתפתח, יכול לשנות את התנהגותם של תאי צלקת (תאי גליה), הנקראים אסטרוציטים.

 

האסטרוציטים הם תאים הנמצאים בכל רחבי המוח וחוט השדרה ובדרך כלל תומכים בתאי העצב ושומרים עליהם. כאשר מתרחשת פציעה, האסטרוציטים מגנים על הנוירונים על ידי יצירת צלקת, שהיא כמו "קיר" שמבודד את אזור הפגיעה, אך "הקיר" הזה מונע את תיקון סיבי העצב, הנקראים אקסונים, ולכן נמנעת צמיחה מחדש של העצבים.

 

"הצלחנו להפוך את האסטרוציטים למקדמי צמיחה וחידוש של תאים לאחר פציעה בחוט השדרה" אומרת לין ג'קמן, פרופסור לפיזיולוגיה וביולוגיה תאית והחוקרת הראשית של המחקר.

 

החוקרים, שביצעו את המחקר בעכברים, מסבירים כי האסטרוציטים הם יעד נפלא לתיקון חוט השדרה מכיוון שיש להם פוטנציאל להזיק או לתמוך בגדילת האקסונים. המטרה שעמדה מאחורי המחקר הייתה לנסות למקד את האסטרוציטים הצעירים שנמצאים כבר באתר הפציעה להוות תמיכה בהתחדשות. 

 

לדברי החוקרים, למרות שהמחקר מראה הבטחה להתחדשות בעכברים, עדיין נותרו מגבלות בצמיחת האקסונים בבני אדם. עם זאת, אסטרטגיה המכוונת לשינוי זמן התגובה של אסטרוציטים זמן קצר לאחר פגיעה בחוט השדרה, מהווה צעד ראשון בכיוון הנכון לתיקון רקמות פגועות לאחר פגיעה בחוט השדרה.

 

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת אוהיו

shahar-dadashav-1
15/11/11 3:45
shahar-dadashav-1
15/11/11 3:43