בעשור האחרון עלתה המודעות הציבורית להפרעות קשב וריכוז (ADHD), ובהתאם גדל מספר המאובחנים וגם מספר המטופלים בתרופות מסוג ריטלין וקונרצטה.

בעולם המערבי מוערך כי 5% עד 10% מהילדים מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז. בישראל נאמד עד כה מספר הילדים המאובחנים בעיקר על פי נתוני צריכת התרופות.

אולם עתה מצאו חוקרים כי במדגם של ילדים בגיל בית הספר, שכיחות הפרעות קשב וריכוז בישראל דומה לזו שמדווחת בעולם, אולם קיימים פערים גדולים באבחון ההפרעה בין מורים להורים, שעשויים להעיד גם על חוסר סובלנות כלפי הפרעות קשב וריכוז בבתי הספר, בעיקר באוכלוסייה היהודית.

תסמיני אי קשב והיפראקטיביות

החוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז לחקר מוגבלויות במכון ברוקדייל שבירושלים בחנו מדגם של 1,129 ילדים יהודים מכיתות א' ו-ב' ב-35 בתי ספר יסודיים ממלכתיים וממלכתיים-דתיים בירושלים וכן 1,550 ילדים ערבים מכיתות ב' עד ד' בבתי ספר בכפר כנא בנוגע לקיומה של הפרעת קשב וריכוז על ידי שאלוני התנהגות שחולקו הן להוריהם והן למורים בבית הספר.

בשאלונים ראשונים שמולאו על ידי המורים בסוף שנת הלימודים, 22% מהילדים היהודים ו-8.5% מהילדים הערביים הציגו תסמינים של הפרעות קשב וריכוז.

בהמשך נשלחו שאלונים להורי תלמידים שאובחנו על ידי המורים עם הפרעת קשב וריכוז וכן להורים של ילדים שלא אובחנו על ידי מוריהם עם ההפרעה.

בעיבוד משולב לממצאים מהשאלונים שמילאו המורים וההורים, שיעורי הפרעת קשב וריכוז נאמדו ב-9.5% בקרב ילדים יהודים ו-7.35% באוכלוסייה הערבית, שיעורים הדומים לאלו שמתועדים במדינות אחרות.

באוכלוסייה היהודית 40% מהילדים שאובחנו על ידי המורים עם הפרעות קשב וריכוז אובחנו עם ההפרעה גם על ידי ההורים, כאשר אצל כמחצית מהם אופיינה ההפרעה בעיקר בתסמיני אי קשב (52%), כחמישית סבלו בעיקר מהיפראקטיביות (21%) וכרבע משילוב של שני הדפוסים (27%). בנוסף, מבין אלו שלא אובחנו עם הפרעת קשב וריכוז על ידי המורים, 1.5% זוהו עם ההפרעה על ידי ההורים. מבין אלו שאובחנו עם ההפרעה על ידי המורים וההורים גם יחד – כמחצית אובחנו לראשונה במסגרת המחקר, ללא אבחנה קודמת (45%).

באוכלוסייה הערבית נמצא כי ההתאמה בין המורים להורים הייתה הרבה יותר הולמת, ו-90% מההורים לילדים שאובחנו על ידי המורים עם הפרעת קשב וריכוז – הסכימו ואבחנו אף הם את ילדיהם עם ההפרעה.

כך, אבחון הפרעות קשב וריכוז בקרב יהודים על ידי המורים היה שכיח יותר פי 2.3 בהשוואה לאבחון שבוצע על ידי הוריהם, ואילו באוכלוסייה הערבית היו פערים מצומצמים יותר, ואבחון ההפרעה על ידי הורים היה שכיח יותר ב-12% בהשוואה לאבחנה מצד ההורים.

החוקרים מציינים כי הפערים הגדולים שזוהו באבחון ההפרעה בין מורים להורים בקרב יהודים, מחייבים את הצורך לבצע הערכה התנהגותית משותפת על ידי ההורים והמורים גם יחד בקביעת נוכחותה של הפרעת קשב וריכוז.

המורים היהודים פחות סובלניים

לטענתם, פערים אלו היו מפתיעים בעיקר בהתחשב בכך שהיו נמוכים בהרבה באוכלוסייה הערבית, וייתכן כי הם נובעים מכך שמורים יהודים מושפעים יותר מקשיים לימודיים והתנהגותיים של הילדים בבית הספר, ואילו מורים ערבים יותר סובלניים כלפי ילדים עם קשיים התנהגותיים.

בנוסף, נמצא כי בקרב היהודים, הפרעות קשב וריכוז היו מלוות בהפרעות התנהגותיות, בעיות בוויסות הרגשי וקשיי למידה בעוצמות גבוהות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הערבית. מבין היהודים, הפרעות חברתיות דווחו על ידי 12.5% מהילדים עם הפרעת קשב וריכוז שהתבטאה באי קשב, 25% מהילדים עם הפרעה שהתבטאה בהיפראקטיביות ו-25% מהילדים עם הפרעה המשלבת את שני הדפוסים. הפרעות ל ידה חמורות תועדו אצל כמחצית מהילדים עם הפרעה שהתבטאה באי קשב (47.5%) אולם רק כעשירית מהילדים עם הפרעה שהתבטאה בהיפראקטיביות (12.5%).

במחקר השתתפו פרופ' אשר אורנוי, מורן עובדיה, דורי ריבקין, אלן מילשטיין וליטל ברלב, וממצאיו פורסמו בגיליון דצמבר 2016 של כתב העת Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences.

מחקרים במדינות המערב מצביעים על שיעור משתנה של הפרעות קשב וריכוז בין אוכלוסיות שונות, שנע כאמור בין 5% ל-10%, כשהשינויים מוסברים בין השאר במוצא שונה ובשוני בפרופיל הגנטי וכן בהגדרות שונות לתסמונת. בישראל דווחו לאורך שני העשורים האחרונים פערים בשיעור המאובחנים בין ילדים ממעמד סוציו אקונומי גבוה לנמוך – פערים שהוסברו גם בפערי הכנסה ביכולת לעבור את האבחון המקנה ההקלות לתלמידים במוסדות לימוד.

בעשורים האחרונים נרשמת עלייה משמעותית בשיעור המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז, מאותן הסיבות. בארה"ב שיעור המאובחנים עלה מ-7.8% בשנת 2003 ל-9.5% בשנת 2007. באחת העבודות שנסמכה על הגדרות להפרעה שהשתנו לאורך השנים בספר אבחון הפרעות הפסיכיאטריות ה-DSM של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי – נאמד כי בכלל העולם שיעור הילדים עם הפרעות קשב וריכוז עומד על 7.2%. במהדורה החמישית והחדשה של ה-DSM שיצאה לאור במאי 2013 שונו ההגדרות כך שתסמיני הפרעות קשב וריכוז צריכים להופיע עד גיל 12 – מה שהוביל לעלייה במספר המאובחנים ביחס להגדרה קודמת שדרשה הופעת התסמינים לפני גיל 7.

בישראל העלתה עבודה נרחבת בקופת חולים כללית כי שיעור הילדים בגילי 6 עד 18 המטופלים עם ריטלין וקונצרטה נאמד ב-7.5% בכל המדינה, וגבוה בעיקר בקיבוצים (18.9%) ובמושבים (12.4%).

מחקר נוסף שסקר את השימוש בתרופות להפרעות קשב וריכוז בישראל על פי נתוני משרד הבריאות הצביע עלייה פי 2.4 בשימוש בכלל התרופות לטיפול בהפרעות קשב בארץ לאורך שמונה שנים - מרמה של 4.02 יחידות יומיות (DDD) לאלף תושבים ליום בשנת 2005 לרמה של 9.92 יחידות לאלף תושבים ליום בשנת 2012.

Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 2016;53(2):3-8