מה אומרות עינייך? העיניים הן ראי לנפש, נהוג לומר, וגם אישוני העיניים עשויים לרמוז על נבכי הנשמה. מחקרים שונים כבר מצאו כי אפשר לאבחן מחלות שונות דרך העיניים, ומוכרת אף שיטה שזכתה בשם 'אירידיולוגיה' לאבחון מחלות דרך מצבה של קשתית העין.

לפני שנה מצאו חוקרים ישראלים כי בדיקת תנועות עיניים בלתי רצוניות עשויה לאבחן הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. כעת מרמז מחקר אמריקאי חדש גם על סימנים באישוני העיניים שיכולים להעיד על התפתחות דיכאון קליני, בייחוד בקרב ילדים.

החוקרים מאוניברסיטאות בינגהמטון ופיטסבורג ביקשו לבחון את תגובת האישונים בעיניים בקרב 47 ילדים בגילי 8 עד 14 לאימהות עם אבחנה רפואית של דיכאון קליני לפי הקריטריונים שנמנים בספר האבחנות ה-DSM של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, ילדים המצויים ממילא בסיכון גבוה יותר לדיכאון. לילדים הוקרנו תמונות של אנשים שמחים, עצובים ואנשים המביעים כעס, והחוקרים עקבו אחר מידת הרחבת האישונים שלהם. בהמשך בוצע מעקב אחר הילדים במשך שנתיים.

בחלוף שנתיים מהמבדק באשר לתגובות האישונים, כרבע מהילדים (24%) אובחנו עם תסמיני דיכאון. המחקר העלה כי ילדים שאישוניהם הורחבו באופן ברור יותר בתגובה לתמונות של אנשים עצובים היו עם סיכויים גבוהים יותר לפתח תסמיני דיכאון כעבור שנתיים. מידת האישונים המורחבים נמצאה במחקר כגורם המאפשר לנבא את הסיכויים להתפתחות דיכאון אצל ילדים בדרגת רגישות גבוהה. 

כמו כן, נמצא כי ילדים עם הרחבת אישונים משמעותית בתגובה לפנים עצובות, ברבעון העליון לפי מידת האישון המורחב, היו בסיכויים לפתח אפיזודה משמעותית של דיכאון במועד קרוב – תוך 9.79 חודשים, בהשוואה לילדים עם הרחבת אישונים יותר מצומצמת ברבעון התחתון – 12.88 חודשים.

לא נמצא קשר במחקר בין הסיכויים לפתח תסמיני דיכאון לבין תגובת האישונים לתמונות של אנשים שמחים או כועסים. המחקר פורסם בגיליון יולי 2015 של כתב העת Journal of Abnormal Psychology.

החוקרים מציינים כי לצד מספר הנבדקים המצומצם הדורש עבודות מחקר נרחבות יותר, ממצאי המחקר מרמזים על האפשרות להסתייע במידת הרחבת האישונים בתגובה לתמונות עצובות כסמן ביולוגי לאבחון מוקדם של ילדים בסיכון לדיכאון, גם בהעדר תסמינים קליניים, כדי למקד בהם טיפול נפשי עמוק למניעת התפתחות המחלה.

עוד מעלים החוקרים את האפשרות כי אימון של תגובת האישונים לתמונות עצובות, למשל בשיטת ביו-פידבק, עשוי להועיל לשיפור מצבם של הילדים ולהפחתת הנטייה לדיכאון. באופן דומה, במחקר אחר שנערך בישראל במסגרת אוניברסיטת תל אביב ובית החולים איכילוב, מפותחת תוכנת מחשב למניעת התפתחות פוסט טראומה בקרב חיילים שנחשפו לאירועים טראומטיים, באמצעות אימון תגובה באזורים ספציפיים במוח שנמצאו כמזוהים עם פוסט טראומה, לרבות מבנה האמיגדלה ומעטפת המוח הפרה פרונטאלית.

פעילות מוחית מוגברת

החוקרים מעריכים כי המסלול הביולוגי שמסביר את ממצאי המחקר קשור בפעילות מוגברת של מערכת העצבים המרכזית בתגובה לגירויים עצובים בקרב ילדים עם דיכאון, כפי שהעלו מחקרים בעבר. אחד המחקרים בתחום אף אבחן ילדים עם מבנה גנטי מסוים שמעורר רגישות יתר בציר ההיפותלמוס-היפופיזה-בלוטת האדרנל, הקרוי ציר HPA, שעשויים להיות בעלי נטייה גבוהה יותר לתגובה של רגישות יתר לגירויים עצובים, לרבות הרחבה של האישונים.

מחקרים בעבר כבר ניסו לאבחן סמנים ביולוגים נוספים שיוכלו להעיד על סיכון מוגבר לדיכאון. כך, למשל, חוקרים בריטים מאוניברסיטת קיימברידג' דיווחו בפברואר 2014 כי הצליחו לאבחן סיכון מוגבר לדיכאון בקרב בנים מתבגרים באמצעות מדידת רמות הורמון הקורטיזול בבדיקת רוק. חוקרים מדנמרק דיווחו בדצמבר 2012 על קשר בין סמן ביולוגי בבדיקות דם בשם CRP הקשור בדלקתיות לבין סיכון מוגבר לפתח דיכאון. מספר מחקרים זיהו בשנים האחרונות קשר בין דלקתיות במוח לבין סיכון מוגבר לדיכאון. עם זאת, כיוון הקשר לא ברור עדיין, מאחר וישנן עבודות שמעידות כי דווקא דיכאון הוא הגורם שעלול לגרום לדלקתיות מוגברת בגוף.

Journal of Abnormal Psychology, http://dx.doi.org/10.1037/abn0000072