לנשים לאחר גיל המעבר שבארבע השנים האחרונות ביצעו פעילות גופנית השווה לארבע שעות הליכה או שעתיים רכיבה על אופניים בשבוע, סיכון מופחת לפתח סרטן שד חודרני, בהשוואה לנשים שמבצעות פחות פעילות גופנית. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת של האיגוד האמריקני לחקר סרטן Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention.

חוסר פעילות גופנית והשמנה נקשרו לא רק למחלות לב, שבץ וסוכרת, אלא גם לסיכון מוגבר להתפתחות של סוגים רבים של סרטן, בהם סרטן השד, סרטן המעי הגס, סרטן רירית הרחם וסרטן הערמונית.

במחקר החדש, חוקרים צרפתים ממכון Gustave Roussy ביקשו לבחון איזו רמה של פעילות גופנית תוביל להפחתת הסיכון לסרטן השד, במשך כמה זמן צריך לבצע פעילות גופנית קבועה כדי לזכות בהטבה ולמשך כמה זמן ההטבה נשמרת לאחר שמפסיקים לבצע את הפעילות.

לשם כך הם ניתחו נתונים משאלונים מפורטים שמילאו כמעט 60,000 מורות צרפתיות לאחר גיל המעבר. המשתתפות דיווחו בכמה נקודות זמן באמצעות השאלונים על גורמי אורח חיים, בהם התזונה שלהן והפעילות הגופנית שהן מבצעות בשעות הפנאי. באופן ספציפי, הן נשאלו כמה הן הולכות (כולל הליכה לעבודה או קניות), רוכבות על אופניים (כולל רכיבה לעבודה) ועוסקות בספורט. הנשים היו במעקב 8.5 שנים בממוצע, במהלכן 2,155 מהן אובחנו לראשונה עם סרטן שד חודרני.

החוקרים המירו את נתוני הפעילות הגופנית של הנשים ל-"MET" – מדד למידת המאמץ שפעילות דורשת. הם קבעו כי שעה אחת של הליכה שוות ערך ל-3 שעות MET בעוד ששעה של רכיבה על אופניים או ספורט אחר שווה ל-6 שעות MET.

ניתוח הנתונים העלה כי לנשים לאחר גיל המעבר שביצעו בשעות הפנאי 12 או יותר שעות MET בשבוע בארבע השנים האחרונות, היה סיכון נמוך ב-10% לפתח סרטן שד חודרני בהשוואה לנשים שהיו פחות פעילות.

 12 שעות MET בשבוע שוות ערך לארבע שעות הליכה רגילה או שעתיים רכיבה על אופניים (צילום: Shutterstock)

ממצא זה התקבל לאחר שהחוקרים נטרלו גורמים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות כמו גיל, מידת ההשמנה של הנשים (לפי מדד ה-BMI), עליה במשקל, היקף מותניים, צריכת קלוריות, שימוש באלכוהול, היסטוריה משפחתית של סרטן השד, היסטוריה של מחלה שפירה בשד, הגיל בו קיבלו לראשונה וסת והגיל בו עברו מנופאוזה, שימוש בטיפול הורמונלי ורמות הפעילות הגופנית שהנשים ביצעו בעבר הרחוק יותר. לכן, נראה שהפעילות הגופנית עצמה הובילה להפחתה בסיכון לסרטן השד.

נראה כי ההשפעות של הפעילות הגופנית מתפוגגות כשמפסיקים לבצע אותה. בנשים שביצעו רמות פעילות גופנית של 12 שעות MET בשבוע 5-9 שנים לפני כן אך היו פחות פעילות בארבע השנים שקדמו לאיסוף המידע, לא היה סיכון מופחת לפתח סרטן שד חודרני.

המחקר מראה כי לא הכרחי לעסוק בפעילות רבה או פעילות נמרצת במיוחד כדי להפחית את הסיכון לסרטן השד לאחר גיל המעבר – אפילו הליכה במשך כ-30 דקות ביום תוביל להטבה.

מאחר ומדובר במחקר תצפיתי, לא ניתן לדעת אם הקשר שנמצא בין פעילות גופנית להפחתת הסיכון לסרטן השד הוא קשר המבוסס על סיבה ותוצאה. עם זאת, המחקר מחזק ממצאים קודמים שפורסמו בנושא.

מוקדם יותר השנה הוצג בכנס האירופאי לסרטן השד ניתוח נתונים של כל המחקרים שנערכו בין השנים 1987 ל-2013 על הקשר בין פעילות גופנית וסיכון לסרטן השד. לפי הממצאים שהסתמכו על 37 מחקרים עם יותר מ-4 מיליון נשים, בהשוואה לנשים הכי פחות פעילות גופנית, אלה עם הרמות הגבוהות ביותר של פעילות גופנית היו בסיכון נמוך ב-12% לפתח סרטן השד. התוצאות לא היו תלויות באופן משמעותי במידת ההשמנה של הנשים, כפי שנמדדה באמצעות ה-BMI. לכן גם מחקר זה מרמז על כך שהפחתת הסיכון לסרטן השד נובעת מגורמים מעבר לכך שפעילות גופנית מסייעת לשמור על המשקל. 

המחקר החדש לוקח את הידע על פעילות גופנית וסרטן השד צעד אחד קדימה, בכך שהוא מראה כי ההטבה הבריאותית נוצרת במהירות לאחר שמתחילים לבצע פעילות גופנית באופן קבוע, ושההשפעה של הפעילות על הסיכון לסרטן פגה זמן קצר אחרי שהפעילות פוסקת. לכן חשוב לעודד נשים בגיל המעבר שאינן פעילות להתחיל לבצע פעילות גופנית ואת אלה שכבר מבצעות פעילות גופנית חשוב לעודד להמשיך בכך כדי לשמור על ההטבה.

לפי נתוני הרישום הלאומי לסרטן בשנת 2013 היו בישראל 19,493 נשים שאובחנו עם סרטן השד, שהחלימו, או שעדיין מתמודדות עם המחלה. 79% מהחולות בסרטן השד בארץ הן נשים מעל גיל 50.

Cancer Epidemiology, Biomarkers and Prevention. Published August 11 2014