מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותפעילות גופנית קלה עשויה לעכב התפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך

פעילות גופנית קלה עשויה לעכב התפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך

אורח חיים שאינו פעיל, או לחילופין עיסוק בפעילות גופנית מאומצת, עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות אוסטיאוארתריטיס


צילום: אתר סטוק פוטוז
צילום: אתר סטוק פוטוז

 

ממחקר חדש אשר פורסם בכנס השנתי ה-96 של ה-Radiological Society of North America  RSNA עולה כי פעילות גופנית קלה, כגון הליכה, והימנעות מכיפוף תכוף של הברך עשויות להגן מפני התפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך בנבדקים אסימפטומטיים בעלי גורמי סיכון למצב זה.

מאידך, מדווחים החוקרים כי פעילות גופנית מאומצת, גם אם במידה בינונית בלבד, עלולה להגביר את הסיכון.
החוקרים מסבירים כי אורח חיים שאינו פעיל, או לחילופין עיסוק בפעילות גופנית מאומצת, עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות אוסטיאוארתריטיס.


בעבודתם זו עשו החוקרים שימוש בסריקות MRI על מנת להשוות 132 נבדקים המצויים בסיכון להתפתחות אוסטיאוארתריטיס של הברך ובין 33 נבדקי ביקורת ללא גורמי סיכון המותאמים להם.
 

החוקרים מציינים כי כיפוף תכוף של הברכיים (כפי שהוגדר כטיפוס למעלה מעשר קומות מדרגות ביום, כריעה או כיפוף עמוק של הברכיים למשך למעלה מ-30 דקות ליום או הרמת חפצים השוקלים למעלה מ-11.36 ק"ג) היה קשור בנזק רב יותר לסחוס, הן בקרב נבדקי הביקורת והן באלו עם אוסטיאוארתריטיס.
החוקרים טוענים כי אנשים עם גורמי סיכון כלשהם להתפתחות אוסטיאוארתריטיס צריכים לבדוק את בריאות מפרקיהם בצורה קפדנית ולבחור בזהירות את סוג הפעילות הגופנית בו עוסקים.
 

 

החדשה פורסמה ב- EMED