בהיסטוריה הרחוקה של הטיפול בטרשת נפוצה, רופאים המליצו למטופלים לא לעסוק בפעילות גופנית. הטיעונים המרכזיים היו שקשה לעסוק בפעילות גופנית עם תסמינים של טרשת נפוצה, שבעקבות הפעילות הגופנית המטופלים עלולים לחוש כאב ועייפות, וגם מחשש שהעלייה בטמפרטורת הגוף תחמיר את התסמינים של טרשת נפוצה.

השינוי ההיסטורי בגישה מיוחס למחקר פורץ דרך מ-1996 של ד"ר ג'ק פאטאג'אן מאוניברסיטת יוטה, שבדק את ההשפעה של תוכנית שנמשכה 15 שבועות וכללה פעילות אירובית בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, שהושוו למטופלים שלא ביצעו פעילות גופנית. הממצאים היו מובהקים ומנוגדים לכל מה שחשבו לפני כן - האנשים בתוכנית האירובית הרגישו שהעייפות פוחתת, חשו פחות דיכאון וכעס ושיפרו את איכות חייהם.

מאז פורסמו מחקרים רבים בנושא וכיום כבר ידוע מעבר לכל ספק כי לא רק שלא צריך לאסור על ביצוע פעילות גופנית, חשוב לעודד אנשים עם טרשת נפוצה לבצע פעילות גופנית ולנהל אורח חיים פעיל ככל הניתן, מאחר ולפעילות הגופנית והשיקומית יתרונות רבים לתפקוד הנוכחי והעתידי.

למה אנשים עם טרשת נפוצה נוטים להיות פחות פעילים?

לרבים קשה להתמיד בפעילות גופנית, אבל לאנשים עם טרשת נפוצה התמדה בפעילות גופנית עשויה להיות קשה יותר, ואכן, בעבודות הודגם שאנשים עם טרשת נפוצה נוטים להיות פחות פעילים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

התסמינים הבולטים בטרשת נפוצה הם: קשיי הליכה, בעיות בשיווי המשקל, רגישות לחום, חולשת שרירים, ספסטיות, קשיי ראייה ועייפות – כל אלה כמובן מקשים על ביצוע פעילות גופנית. עוד יכול להיות שבעקבות המאמץ והעלייה בחום הגוף הכרוכים בפעילות גופנית, באופן זמני חלק מהתסמינים הללו יורגשו בעצימות גבוהה יותר.

בפני המתמודדים עם טרשת נפוצה עומד האתגר להתגבר על הקשיים בטווח הקצר כדי להרוויח שיפור משמעותי בטווח הארוך. העייפות, החולשה וחוסר היציבות - כמו מרבית התסמינים של טרשת נפוצה - יפחתו ככל שהכושר הגופני יעלה. כמו כן יש עדויות רבות לכך שהיכולות הקוגניטיביות ישתפרו, התקדמות המחלה תהיה איטית יותר ופעילות המערכת החיסונית תשתפר. כמובן שגם הסיכון למחלות נוספות יפחת.

כיצד פעילות גופנית מסייעת לאנשים עם טרשת נפוצה?

פעילות גופנית חשובה לכולם, אך נראה שלאנשים עם טרשת נפוצה היא חשובה במיוחד. "פעילות גופנית היא תרופה וצריך להתייחס אליה כתרופה" מבהיר ד"ר אלון קלרון – פיזיותרפיסט, מרצה בכיר בחוג לפיזיותרפיה, אוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל השומר.

מחקרים העלו כי באנשים עם טרשת נפוצה היתרונות של פעילות גופנית כוללים: 

עייפות

עייפות היא אחד התסמינים הנפוצים והמטרידים של טרשת נפוצה. מחקרים הראו כי פעילות גופנית - בעיקר פעילות אירובית כמו הליכה, שחייה ורכיבה - יעילה בהפחתת תסמין זה. לכן, בעוד שהעייפות עלולה להוות מחסום בפני פעילות גופנית, חשוב לזכור כי למעשה היא אחת הדרכים היעילות להפחתת התסמין.

הליכה

ההליכה היא פעולה אוטומטית ולכן רוב האנשים לא מבחינים עד כמה היא מורכבת. "להליכה תקינה יש צורך בשליטה וקואורדינציה שרירית הנשלטים על ידי מוקדים שונים במוח וחוט השדרה" מסביר ד"ר קלרון. "בגלל מורכבותה יש תסמינים רבים העלולים לפגוע בה, כגון: הפרעת ראייה, ספסטיות, חולשה שרירית או ליקויים בשיווי משקל".

כדי לשמר ולשפר את יכולת ההליכה חשוב להתאמן בכך. יש להתייעץ עם פיזיותרפיסט כדי לטפל בתסמינים שמשפיעים על ההליכה ולוודא שדפוס ההליכה הקיים הוא נכון ובטוח.

קוגניציה

הפגיעה ביכולות הקוגניטיביות עלולה להופיע כבר עם תחילת המחלה ולאורך החיים תפגע ב-50% מהמאובחנים עם טרשת נפוצה. היכולות שנפגעות יותר מכל הן: מהירות עיבוד המידע, קשב וזיכרון. בניגוד למחלות אחרות, הפגיעה היא לרוב קלה או מתונה ורק בקרב 5% מהמאובחנים תגיע לפגיעה קוגניטיבית חמורה כפי שמוכרת במקרים של דמנציה בעקבות מחלת האלצהיימר.

מחקרים הראו שאנשים עם טרשת נפוצה שהיו עם כושר אירובי גבוה איבדו פחות רקמות במוח בהשוואה לאנשים עם כושר אירובי ירוד. כמו כן אנשים שנמצאו יותר בכושר מבצעים מבחנים קוגניטיביים עם תוצאות טובות יותר. אוסף המחקרים מצביע על כך שהכושר הגופני מוביל לפחות פגיעה במוח ולכן גם ליכולות קוגניטיביות טובות יותר. לטובת שימור היכולות הקוגניטיביות ומניעה של פגיעה עתידית מומלץ לעסוק בפעילות אירובית כגון: הליכה, רכיבה, שחייה, ריקוד ומשחקי ספורט קבוצתיים.

התקדמות המחלה

פעילות גופנית נמצאה במחקרים רבים כמגנה על תאי העצב, מעודדת בנייה מחדש של מיאלין ותאי עצב, מעודדת פלסטיות של המוח (יצירה של נתיבים חדשים לתפקוד במקום אלו שנפגעו) ומפחיתה מרמת הנכות בטווח הארוך.

מחקרים רחבי היקף בתחום נעשו על האוכלוסייה הכללית ובמחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר. בטרשת נפוצה המחקרים שנעשו תומכים גם הם בממצאים אלו, אך הם קטנים וקצרים ויש מקום רב למחקרים רחבי היקף כדי לאושש באופן חד משמעי ממצאים אלו.

יציבות ושיווי משקל

פגיעה ביציבות ובשיווי המשקל היא תסמין של טרשת נפוצה שיכול להגביל ולהפריע לביצוע פעילות גופנית מכיוון שהוא עלול להוביל לנפילות ופציעות. חשוב לדעת שיש דרכים לבצע פעילות גופנית גם עם תסמינים אלו ושהפעילות הגופנית יעילה בהפחתתם. לשם כך ניתן לעשות פעילות גופנית במים (שגם מקלה על תחושת החום), הליכה בהליכון (כך יותר מאובטחים) וכן תרגילים המיועדים לשיפור היציבות כמו יוגה, טאי-צ'י, רכיבה טיפולית, משחקי מחשב (כמו WII) ומציאות מדומה.

חולשת שרירים

על מנת לחזק את השרירים, בייחוד של הגפיים התחתונות, מומלץ לעסוק באימוני כוח/התנגדות. ההמלצה היא לחזק את קבוצות השרירים הגדולות. המינון המומלץ הוא פעמיים בשבוע ולבצע 2-3 סטים (10 חזרות לסט) לכל אחת מקבוצות השרירים. רמת ההתנגדות צריכה להיות כך שיש קושי לבצע את החזרות האחרונות.

בריאות העצם

השימוש בסטרואידים וחוסר פעילות בקרב אנשים עם טרשת נפוצה עלולים להוביל לאוסטאופורוזיס ולשברים בעצם. פעילות גופנית משפרת את בריאות וצפיפות העצם וחיזוק השרירים גם תורם לבריאות השלד.

לצורך בריאות העצם מומלץ לבצע תרגילי כוח והתנגדות ויש לתת עדיפות לתרגילים שבהם יש נשיאת משקל על העצמות (לדוגמה תרגילים בעמידה לשיפור בריאות העצם של הגפיים התחתונות).

כאב

כאב בטרשת נפוצה שכיח לאורך החיים בקרב כ-50% מהמאובחנים ויכול להופיע בכמה אופנים ודרגות חומרה. פעילות גופנית יעילה בהפחתת כאב וגם במניעתו.

"כאב עלול להוות מכשול בפני התחלת פעילות גופנית, אך מכשול זה ניתן לפתרון על ידי ביצוע פעילויות מתונות ובאופן הדרגתי ולהתקדם במקביל ליכולות והירידה בכאב. בנוסף ניתן לבצע את הפעילות במרחב "נעים" יותר, כגון בריכות טיפוליות ו/או להתחיל מפעילות גופנית בעצימות נמוכה, כגון יוגה וטאי צ'י" מסביר ד"ר קלרון.  

גמישות

אנשים עם טרשת נפוצה עלולים לסבול ממגבלה בטווחי התנועה בגלל מגוון סיבות כגון ספספטיות וקישיון מפרקי. תרגילי גמישות מרחיבים את טווחי התנועה במפרק, שומרים על אורך השריר ויכולים להוות טיפול ומניעה כנגד הסיבוכים של ספסטיות. לשיפור הגמישות מומלץ לעסוק ביוגה, פילאטיס וטאי-צ'י.

יציאות

הפרעות בתפקוד שלפוחית השתן והתרוקנות הן גם חלק מתסמיני המחלה. קיימות עדויות לכך שתסמינים אלו מופיעים פחות בקרב אנשים העוסקים בפעילות גופנית. עם הופעת התסמינים כדאי לפנות לפיזיותרפיסט המומחה בתחום על מנת לקבל הדרכה וייעוץ.

"הטיפול יכול לבוא לידי ביטוי במתן תרגילים לחיזוק ושליטה על שרירי רצפת האגן. מדובר בשרירים התומכים במתן שתן ויציאות" מסביר ד"ר קלרון.

מצב נפשי

טרשת נפוצה עלולה לגרום לקשיים רגשיים, בין היתר בגלל הגיל הצעיר בו מאובחנים רוב החולים, חוסר הוודאות, היותה לא צפויה ופעמים רבות "שקופה" לאחרים. המחלה גם עלולה לפגוע במוח באיזורים האחראים על התפקוד הרגשי.

ישנו קשר הדוק בין פעילות גופנית ומצב רגשי בכלל האוכלוסייה וגם בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. מחקרים שבחנו פעילויות ספציפיות הראו שרכיבת אופניים נמצאה כמפחיתה דחק, וכך גם פעילות גופנית במים – בייחוד כזו שכוללת תרגילי רגיעה במים. באופן כללי מחקרים רבים מראים שאנשים עם טרשת נפוצה שעוסקים יותר בפעילות גופנית וכושרם הגופני גבוה יותר, סובלים פחות מהפרעות מצב רוח ובעיות רגשיות.

מחלות נוספות

פעילות גופנית גם מפחיתה את הסיכון תחלואה נלווית כגון השמנה, מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת וסוגים שונים של סרטן. בנוסף, הפעילות הגופנית מפחיתה דחק (סטרס) וחרדה ומשפרת את איכות השינה.

החלמה מהתקפים

מחקרים הראו שלאחר התקף חריף של טרשת נפוצה, אנשים שעסקו בפעילות גופנית טרם ההתקף התאוששו מהר יותר ביחס לאלו שלא עסקו בפעילות גופנית כלל.

למי מומלצת פעילות גופנית?

פעילות גופנית חשובה לכל אדם עם טרשת נפוצה – בכל מצב ובכל רמה של פגיעה נוירולוגית. במקרים קשים ישנם מכונים ייעודים העוזרים להפעיל ולחזק את השרירים, אפילו במקרים של שיתוק מלא.

הוכח כי פעילות גופנית לא גורמת להחמרה של טרשת נפוצה או להתקפים, אם כי בחלק מהמקרים היא עלולה להוביל להחמרה זמנית של תסמינים קיימים כגון עייפות, הפרעות תחושה או הפרעות ראייה.

איזו פעילות גופנית מומלצת לאנשים עם טרשת נפוצה?

כדאי שהפעילות הגופנית תהיה מגוונת ותכלול את כל המרכיבים: פעילות אירובית (כמו רכיבה על אופנים, הליכה, שחייה וריצה), אימוני התנגדות (משקולות, גומיות או נגד משקל הגוף) וגמישות (תרגילים ייעודים ומתיחות כגון יוגה) ופעילות גופנית הנוגעת לשיפור תפקודים ויכולות חיוניים כגון תוכנית למניעת נפילות, שיפור היציבות, קואורדינציה וזריזות (כגון: פילאטיס, ריקוד, יוגה, טאי צ'י, רכיבה טיפולית, אימוני מציאות מדומה ואימונים ממוקדים בשיווי משקל ושליטה מוטורית).

חשוב להתאים את הפעילות הגופנית למצב הספציפי של המטופל. לדוגמה, לבעיות שיווי משקל טאי צ'י ופילאטיס הן פעילויות נפלאות. להפחתת ספסטיות של שרירי מקרבי הירך פעילות טובה היא רכיבה על סוסים - פעילות שתועיל גם לשיווי המשקל.

התכונות הייחודיות של מים מספקות הטבות לאנשים עם טרשת נפוצה ומאפשרת להם לנוע באופן חופשי ובטוח יותר ביחס למרחב הרגיל מחוץ למים – וזאת תוך שמירה על טמפרטורת גוף נמוכה. התעמלות במים צריכה להתקיים בטמפרטורה מותאמת.

מעבר לפעילות גופנית מובנית, חשוב לשים דגש גם על אורח חיים פעיל ובמילים אחרות – לנצל הזדמנויות יומיומיות. לדוגמה לעלות במדרגות במקום במעלית, ללכת או לרכב על אופניים במקום להשתמש ברכב וכדומה.

על מה חשוב להקפיד?

התמד: המפתח לפעילות גופנית הוא התמדה. אדם צריך למצוא לעצמו את הפעילות הגופנית שהוא יכול להתמיד בה. ככל שהפעילות תהיה מהנה יותר – כך תעלה הסבירות להיענות. כדי להגביר היענות, מומלץ גם להצטרף לשותפים או קבוצות המבצעות פעילות יחד.

שים לב לחום: חלק מהאנשים עם טרשת נפוצה רגישים לחום - כאשר טמפרטורת הגוף עולה הם חשים החמרה בתסמינים. חשוב שסיבה זו לא תהווה מכשול לביצוע פעילות גופנית. צריך להכיר בכך שההחמרה בתסמינים היא זמנית עד שהגוף מתקרר ולא יוותר כל נזק. כמו כן ניתן לחשוב על תנאים מסוימים ואמצעים לקירור הגוף שיאפשרו את המשך הפעילות הגופנית כגון להתעמל באולם ממוזג, לבצע את הפעילות בשעות קרירות יותר (ערב או שעות הבוקר המוקדמות), הליכה עם וסט קירור, שימוש בספריי מים מצנן או מקלחת פושרת טרום האימון. בנוסף חשוב להקפיד על  שתייה לאורך הפעילות בייחוד כאשר היא אירובית.  

לא להגזים: כדי לא להגזים בפעילות גופנית מאומצת, ד"ר קלרון מציע כלל אצבע, לפיו פעילות מותאמת היא כזו שלאחר שעתיים הגוף התאושש וחזר למצבו הרגיל, כפי שהיה טרום האימון. הוא מדגיש כי פעילות גופנית הגורמת לכאבים הנמשכים לאורך כל היום, כנראה מאומצת מידי ויש להפחית את העצימות - אם כי לא להפסיק את הפעילות.

התייעץ: ככל שרמת המוגבלות גבוהה יותר, כך מומלץ וחשוב יותר להתייעץ עם מומחה - לרוב פיזיותרפיסט עם ניסיון במחלת הטרשת הנפוצה - כדי להתאים את התרגילים ותוכנית האימונים ליכולות והמטרות האישיות. "גם כאשר יש קשיים מיוחדים - כגון רעד, חוסר יציבות וסכנת נפילות, הפרעות תחושה, עייפות מוגברת, ספסטיות וכדומה - לאיש המקצוע יש את הכלים לבחון את מגוון השיקולים ולהתאים תוכנית מותאמת, בטוחה יעילה ואפילו מהנה" מבהיר קלרון.

התגמש: טרשת נפוצה היא מחלה דינמית ולרוב מתקדמת. על כן חשוב להיות קשוב לגוף ולבצע התאמות במקרה הצורך. לדוגמה, אם קשה לרוץ - לכו. אם אתם תשושים - הפחיתו משקלים באימוני המשקולות. אם חם - העבירו את הפעילות למקום קריר.

גוון: כדאי שהפעילות הגופנית תהיה מגוונת ותכלול כמה שיותר מרכיבים מרכזיים: פעילות אירובית (כמו רכיבה על אופנים, הליכה וריצה), אימוני התנגדות (הרמת משקולות, שימוש בגומיות להתנגדות או שימוש במשקל הגוף להתנגדות), וגמישות הכוללת בעיקר תרגילים ייעודים ומתיחות (מומלץ תרגילי מתיחות ויוגה).

*ד"ר אלון קלרון הוא פיזיותרפיסט, מרצה בכיר בחוג לפיזיותרפיה, אוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא בתל השומר

עדכון אחרון: אוגוסט 2020