פעילות גופנית היא נדבך חשוב באורח חיים בריא, ומומלצת לכלל האנשים, וכך גם למתמודדות עם סרטן השד, ולא רק כאמצעי לשיפור איכות חייהן. לדברי ד"ר אירנה ז'בליוק, מומחית לאונקולוגיה ורדיותרפיה ומנהלת המכון לסרטן השד במרכז הרפואי אסותא, "עבודות מצאו אצל נשים עם סרטן השד שמבצעות פעילות גופנית יותר מארבע שעות בשבוע יש סיכון נמוך יותר לתמותה ולחזרה של המחלה, כלומר שפעילות גופנית למעשה מצילת חיים. במצבים מסוימים היתרונות של פעילות גופנית גם גבוהים יותר מאלו של כימותרפיה". פעילות גופנית סדירה גם מועילה להתמודדות עם תופעות לוואי שמיוחסות למחלת הסרטן ולטיפולים, ובכללן תשישות מוגברת, כאבים, דיכאון וליפדאמה (בצקת לימפטית).

על רקע ממצאי מחקרים שתומכים בבירור בשילוב של פעילות גופנית קבועה בהתמודדות עם גידולים סרטניים, במאי 2022 פרסמה החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) בכתב העת Journal of Clinical Oncology המלצה גורפת לשלב פעילות אירובית ותרגילי התנגדות (פעילות אנאירובית) לכלל המטופלים לסרטן. ההמלצה מתבססת על מחקרים שפורסמו בספרות המקצועית, בהם גם מחקרים בהשתתפות נשים שאובחנו עם סרטן השד.

המלצות לפעילות גופנית

מחקרים מתריעים כי אורח חיים יושבני עשוי להזיק לנשים עם סרטן השד, ומלווה בעלייה בפעילות והתקדמות הגידול ובירידה בסיכוי לתגובה חיובית לטיפולים.

ככלל, לנשים עם סרטן השד מומלץ לאמץ את ההמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) המיועדות לכלל האוכלוסייה הבוגרת, ובכלל זה לחולים כרוניים וחולי סרטן:

• פעילות גופנית אירובית בהיקף של לפחות 300-150 דקות לשבוע בעצימות מתונה או לפחות 150-75 דקות לשבוע בעצימות גבוהה, או חלוקה של השניים, בפיזור במשך רוב ימות השבוע. פעילות גופנית אירובית, כלומר כזו שדורשת חמצן רב ומפעילה קבוצות שרירים גדולות ואת הלב, כלי הדם ומערכת הנשימה, וכך משפרת 'סיבולת לב-ריאה'. מחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2020 בכתב העת Cancer מזהה השפעה גוברת של פעילות אירובית, ככל שהיא מבוצעת לזמן ארוך יותר בשבוע, על מדדי דלקתיות אצל נשים בסיכון לסרטן השד.

• פעילות גופנית אנאירובית לחיזוק שרירי הגוף בדרגת עצימות מתונה עד גבוהה לפחות יומיים בשבוע. פעילות אנאירובית שנחשבת לאינטנסיבית יותר, אשר אינה דורשת חמצן ומשתמשת במאגרי גליקוגן כמקור אנרגיה לשרירי הגוף. חוקרים מאוסטרליה הציגו בינואר 2018 בכתב העת Sports ראיות לכך שפעילות אנאירובית שמבוצעת באופן מבוקר תורמת לעיכוב התפתחות של גידולים סרטניים.

• מתיחות לשחרור שרירי הגוף והפחתת לחצים.

המלצות אלה אומצו על ידי החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO) גם למטרות מניעת סרטן.

מספר מחקרים בחנו את היקף הפעילות הגופנית המומלצת ספציפית אצל מתמודדות עם סרטן השד. מטה אנליזה מצרפת, שבחנה את הפעילות המומלצת אצל נשים שמקבלות טיפולים לסרטן השד לאחר ניתוח (טיפול משלים) ופורסמה בפברואר 2013 בכתב העת Annals of Oncology מצאה כי עד שעתיים בשבוע של פעילות מתונה כבר משפרת תסמיני עייפות ודיכאון ומשפרת את איכות החיים, יותר מאשר פעילות מאומצת או ממושכת יותר.

עיקר המחקרים מזהים יתרונות בעיכוב בהתקדמות סרטן השד לאלו שאובחנו במחלה אצל המתמידות בארבע שעות של פעילות גופנית בשבוע. לדברי ד"ר ז'בליוק, "אני נוהגת להמליץ על ארבע שעות פעילות גופנית בשבוע, וזה לא מעט. לפי המלצה זו, פילאטיס פעמיים בשבוע לא מספיקים כדי לספק את מרב היתרונות. אצל מי שמתמידות בהמלצה יש סיכוי לירידה בתמותה ובסיכון לחזרה של המחלה".

היתרונות של פעילות גופנית לסרטן השד

לפעילות גופנית לענפיה השונים מיוחסות תרומות בריאותיות מגוונות שהוכחו במחקרים רבים שפורסמו בספרות המדעית, לרבות מניעת מחלות לב וכלי דם וסרטן, חיזוק שרירים ועצמות הגוף, שיפור בבריאות הכבד והכליות, שיפור תפקודי ריאות ואפילו שיפור במצב העיניים והעור.

יש גם מחקרים שמזהים יתרונות ספציפיים הקשורים בגידול הסרטני בשד ותסמיניו – לרבות מניעת סרטן השד, ירידה בסיכון לתמותה ועלייה בסיכויי ההחלמה, ירידה בסיכון להישנות המחלה ושיפור ביכולת ההתמודדות עם תופעות לוואי של המחלה והטיפולים. יש גם עבודות בחיות מעבדה שמדגימות כיצד פעילות גופנית מחזקת את ההשפעה המיטיבה של טיפולים לסרטן, ובהם גם טיפולים חדשים כמו התרופות הביולוגיות לסרטן השד.

ההנחה הרווחת כי אחת הסיבות ליתרונותיה של פעילות גופנית בסרטן השד הוא ביכולתה הביולוגית לעודד פירוק הורמונים – אשר גם מובילים לירידה בהצטברות רקמות שומן והשמנה, וגם לירידה בסיכוי לסרטן שד הורמונלי, שהוא הסוג השכיח של המחלה.

בין היתרונות הספציפיים הקשורים בסרטן השד שנקשרו בעבודות לפעילות גופנית סדירה נמנים:

מניעת סרטן השד

שורה ארוכה של מחקרים מצביעים על יעילותה של פעילות גופנית סדירה בהפחתת הסיכון להתפתחות סרטן השד.

ממצאים ממחקר המעקב האמריקאי הנרחב "מחקר האחיות" המבוצע באוניברסיטת הרווארד, שפורסמו באוקטובר 1999 בכתב העת Archives of Internal Medicine מצאו כי במעקב שנמשך 16 שנים, פעילות גופנית סדירה במשך שבע או יותר שעות בשבוע, בהשוואה לעד שעת פעילות אחת בשבוע, מלווה בירידה של 18% בסיכון לפתח סרטן השד, לאחר נטרול השפעתם של משתנים מתערבים נוספים. ממצאים ממחקר זה שהיו ממוקדים רק בנשים מבוגרות לאחר גיל המעבר, שפורסמו באוקטובר 2010 בכתב העת Archives of Internal Medicine מצאו כי במעקב שנמשך 20 שנה, מי שפעילות גופנית מעל שלוש שעות בשבוע זוכות בירידה של 15% בסיכון לפתח סרטן השד, בהשוואה למי שפחות פעילות. 

גם ממצאים ממאגר מעקב בריטי נרחב (מחקר BioBank), שפורסמו בינואר 2020 בכתב העת British Journal of Cancer הדגימו כי במעקב שנמשך 5.7 שנים בממוצע, מי שמבצעות פעילות גופנית בקביעות נמצאות בסיכון נמוך ב-25% לפתח סרטן השד לפני גיל המעבר ובסיכון נמוך ב-13% לסרטן השד לאחר גיל המעבר.

מחקר מצרפת שפורסם בקיץ 2014 מצא אף הוא כי פעילות גופנית סדירה המלווה במאמץ מובילה במעקב של 8.5 שנים בממוצע לירידה של 10% בסיכון לפתח סרטן שד חודרני.

ההנחה כי פעילות גופנית תורמת לאיזון ברמות הורמוני האסטרוגן והאינסולין בגוף, ולירידה בהפרשת אסטרוגן מהשחלות, והשפעה זו מסייעת במניעת סרטן שד הורמונלי, לצד השפעות של שמירת משקל גוף תקין ומניעת השמנה.

בישראל, חוקרים ממשרד הבריאות וגופים נוספים דיווחו באפריל 2020 בכתב העת של המרכז הרפואי האמריקאי מאיו קליניק על ממצאי מחקר מעקב שזיהה כי פעילות גופנית סדירה הפחיתה לאורך תשע שנות מעקב בממוצע ב-34% את הסיכון להתפתחות סרטן.

שיפור סיכויי ההחלמה

מחקרים מדגימים כי פעילות גופנית סדירה משפרת את סיכויי ההחלמה של המאובחנות עם סרטן השד. במחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" בארה"ב, נמצא על פי פרסום בינואר 2023 בכתב העת JNCI Cancer Spectrum השייך למכון הלאומי לסרטן בארה"ב, כי פעילות גופנית מתונה של הליכה במשך עד שלוש שעות בשבוע כבר תורמת לירידה בסיכון לתמותה. לפי הממצאים, במעקב שנמשך עד שלושה עשורים, פעילות מתונה במשך תשע שעות לפחות בשבוע מלווה בירידה של 26% בסיכון לתמותה מהמחלה וירידה של 27% בסיכון לתמותה מכל הסיבות. לפי מטה אנליזה מקנדה, שפורסמה באוקטובר 2019 בכתב העת JNCI Cancer Spectrum, פעילות גופנית קבועה אצל נשים עם סרטן השד לאחר גיל המעבר מורידה ב-45% את הסיכון לתמותה.

גם מחקר מעקב מנורבגיה שפורסם בשנת 2015 הדגים ממצאים דומים של ירידה בתמותה מסרטן השד ומכלל הסיבות אצל חולות שמקפידות על בפעילות גופנית סדירה.

בין המנגנונים הביולוגיים שעשויים להסביר את הממצאים נכללים השפעות של פעילות גופנית על עלייה ברגישות לאינסולין, הפחתת דלקתיות והגברת התגובה החיסונית. כל אלו עשויות להועיל לשיפור בוויסות ההורמונים בגוף, ירידה ברמות ההורמון אסטרדיול ושליטה טובה יותר על התפתחות גידולי סרטן השד.

ירידה בסיכון להישנות סרטן השד ולגרורות

מחקרים מדגימים כי פעילות גופנית אצל המתמודדות עם סרטן השד מפחיתה את הסיכון להישנות המחלה.

ממצאים ממחקר המעקב "מחקר האחיות" שסוכמו במאי 2005 בכתב העת JAMA הראו כי במעקב שנמשך עד 18 שנים, נשים עם סרטן השד שהיו פעילות גופנית היו בסיכון נמוך ב-26% עד 40% להישנות המחלה לאחר תום הטיפולים, בהשוואה לנשים שאינן פעילות, כאשר השפעה זו הייתה בולטת בעיקר אצל נשים עם סרטן שד הורמונאלי המגיב להורמונים – מה שמתיישב עם ההנחה שפעילות גופנית ממתנת את הפרשתם של הורמוני מין מהשחלות ובכך מועילה לירידה בסיכון להתפתחות וחזרה של גידולי סרטן שד החיוביים לקולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ופרוגסטרון (PR+).

חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב דיווחו בנובמבר 2022 בכתב העת Cancer Research כי פעילות גופנית סדירה אצל חולי סרטן מלווה בירידה של עד ל-72% בסיכון להתפתחות גרורות למחלה.

הפחתת תסמינים של המחלה והטיפולים

פעילות גופנית הוכחה במחקרים בהשפעתה על הפחתת תסמינים של סרטן השד והטיפולים למחלה:

• תשישות

פעילות גופנית מסייעת להפיג תשישות שנלווית לסרטן השד, בייחוד בקרב המטופלות בכימותרפיה ו/או הקרנות. מטה אנליזה מסין, שפורסמה באוגוסט 2024 בכתב העת Life, מצאה כי פעילות גופנית תורמת להפחתת עייפות בעיקר אצל מי שמקפידות להתאמן לפחות שלוש פעמים בשבוע ומעל לשעת אימון בכל פעם (מעל ל-180 דקות אימונים בשבוע), כשהיתרונות ניכרים בעיקר אצל מתמודדות עם המחלה בגיל העמידה ואצל אלו שמקפידות לשלב פעילות אירובית ואנאירובית.

• מצב הרוח

פעילות גופנית תורמת לשיפור מצב הרוח והפחתת תסמיני דיכאון וחרדה, ששכיחותם גבוהה יותר אצל מתמודדות עם סרטן השד.

לפי מטה אנליזה מסין, שפורסמה בדצמבר 2023, מחלימות מסרטן השד שמתמידות בפעילות גופנית חוות שיפור באיכות החיים וירידה בסיכון לתסמיני חרדות. בעבודה זו פעילות גופנית לא זוהתה עם השפעה מובהקת על תסמיני דיכאון. עם זאת, במטה אנליזה נוספת, שפורסמה באפריל 2022 בכתב העת Cancer Epidemiology, נצפתה יעילות לפעילות גופנית גם בהפחתת תסמיני דיכאון.

ההשפעה של ספורט על מצב הרוח – מקורה לפי הערכות בהפרשה של הורמונים מוחיים מסוג אנדרופינים שמעודדים חוויות חיוביות. הורמונים אלה המהווים מוליכים עצביים מופרשים מבלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס כשהגוף חווה כאבים ולחץ, וכן רמתם עולה במצבי פעילות גופנית, אכילה ויחסי מין. הורמונים אלה נקשרים לקולטנים אופיואידים במוח, שמהווים גם יעד לתרופות חזקות לשיכוך כאב מקבוצת האופיאטים וסמים שונים. כמו כן, יש ראיות כי סוגים מסוימים של פעילות גופנית משפיעים על מוליכים עצביים במוח שקשורים במצב הרוח, כמו סרוטונין ודופמין, וגם כתוצאה מכך עשויים להסב הנאה ואף לעורר תחושה של "התמכרות".

• איכות השינה

פעילות גופנית תורמת לשיפור איכות השינה, והשפעה זו הודגמה גם אצל נשים עם סרטן השד.

במחקר אמריקאי (מחקר BEAT) שממצאיו פורסמו באוקטובר 2017 בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise, נמצא כי תוכנית התערבות שכללה פעילות גופנית שיפרה את איכות השינה של מחלימות מסרטן השד והובילה כעבור שישה חודשים לירידה בתלונות על הפרעות מסוג נדודי שינה (אינסומניה) בקרב המחלימות.

הנחת החוקרים כי פעילות גופנית מסייעת לוויסות הורמון השינה מלטונין, מפחיתה לחצים ומשפיעה על ירידה בטמפרטורת הגוף, ובכך תורמת לשינה איכותית יותר.

• שיפור בריאות העצמות

פעילות גופנית תורמת לשיפור בריאות העצמות ומונעת אוסטאופורוזיס שמהווה את אחד הסיבוכים האפשריים של סרטן השד, בעיקר בקרב נשים לאחר גיל המעבר. הסיכון לאוסטאופורוזיס חמור במיוחד בקרב נשים עם סרטן שד הורמונלי שמקבלות טיפולים שמפחיתים את רמות הורמוני המין (אסטרוגן ופרוגסטרון).

במחקר אמריקאי, שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת Journal of Cancer Survivorship, הודגם כי נשים עם סרטן שד הורמונלי שטופלו בתרופות מקבוצת 'מעכבי ארומטאז', המצויות ככלל בסיכון מוגבר לדלדול עצם ואוסטאופורוזיס, חוו שיפור בבריאות העצמות במידה והקפידו על פעילות גופנית סדירה לפי ההמלצות המקובלות. במעקב של 6.1 שנים, נמצא כי אלו שביצעו פעילות גופנית מועטה שכללה פחות מ-150 דקות פעילות בשבוע היו בסיכון גבוה פי 2.42 לפתח שברים בעצמות, בהשוואה לאלו שהתמידו בפעילות גופנית בתדירות המומלצת.

לדברי ד"ר ז'בליוק, "בגיל המבוגר מתפתחת בריחת סידן, ואילו פעילות גופנית תורמת להכנסת סידן מהדם לעצם, ומחזקת את מבנה העצמות".

• הפחתת כאבים

פעילות גופנית תורמת להפחתת כאבים שעשויים להתפתח אצל המתמודדות עם סרטן השד, ובכללן גם כאב נוירופטי ממקור עצבי.

לפי מטה אנליזה מאוסטרליה, שפורסמה בפברואר 2024 בכתב העת Supportive Care in Cancer, אצל נשים עם סרטן השד שטופלו בכימותרפיה, שילוב של פעילות גופנית המבוצעת באינטרוולים תרמה להפחתת הרגישות לכאב, כאשר ההשפעה על כאבים הייתה קשורה בעיקר לפעילות אנאירובית שהתבססה על תרגילי התנגדות אנאירוביים. בעוד שמטופלות בכימותרפיה נוטות לפתח גם כאב נוירופטי ממקור עצבי פריפרי שעשוי להימשך שנים, מחקר אמריקאי שפורסם באוגוסט 2024 בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment מצא כי כאב זה גם יורד אצל המתמידות בפעילות גופנית, ואצלן זוהה סיכוי נמוך ב-11% לדווח על כאב נוירופטי פריפרי, בהשוואה למי שסווגו עם רמה נמוכה של פעילות גופנית. 

• הפחתת בצקתיות

לימפאדמה המכונה גם 'בצקת לימפטית' – היא מצב שבו מצטברים נוזלים לימפטיים עשירים בחלבון ובפסולת תאית על רקע פגיעה בניקוז הנוזלים במערכת הלימפה, מה שמוביל לנפיחות בצקתית. הבצקת מופיעה לרוב בגפיים (יד או רגל), אך עשויה להופיע גם בבטן, בחזה, בגב ובפנים. לא מדובר רק במטרד אסתטי, אלא בבעיה רפואית שעשויה להיות מלווה בכאבים ופגיעות תפקודיות וגם מעלה את הסיכון לזיהומים ופצעים קשיי ריפוי. התופעה שכיחה בעיקר בקרב נשים שעברו ניתוחי שד, ולפי הערכות אחת מכל חמש מחלימות מהמחלה שעברו ניתוחים מפתחת לימפאדמה.

מחקרים מזהים בפעילות גופנית יתרונות בהפחתת הלימפאדמה כתוצאה משיפור ביכולת ניקוז הנוזלים הלימפאטיים שהצטברו באזור הבצקת. כך, במסגרת מחקר מאירלנד שבחן את ההשפעות של פעילות גופנית על מחלימות מסרטן השד, דווח במארס 2024 בכתב העת Cancers כי פעילות גופנית עשויה להקל על לימפאדמה, כאשר יתרונות תועדו באימוני התנגדות ואימוני יוגה יומיומיים.

• שיפור תפקוד פיזי

פעילות גופנית מחזקת את שרירי הגוף ובהשפעתה זו עשויה לשפר את יכולת המוביליות ולהפחית את הסיכון לנכות תפקודית אצל המתמודדות עם סרטן השד והמחלימות מהמחלה.

ענפי ספורט מומלצים

מחקרים מדגימים כי ענפי ספורט רבים ומגוונים עשויים להועיל למתמודדות עם סרטן השד. מחקר מבריטניה שפורסם בינואר 2007 בכתב העת Journal of Clinical Nursing, קבע כי לכלל ענפי הפעילות האירובית תרומה דומה להפחתת עייפות אצל מטופלות בכימותרפיה ו/או הקרנות לסרטן השד.

לדברי ד"ר ז'בליוק, "בכל הקשור לפעילות הגופנית שמומלצת בסרטן שד, אין צורך בהכרח להעלות דופק, אלא מספיק ששרירי הגוף יעבדו, למשל בהנעה של הגוף בהליכה מהירה ללא הפסקה, שחייה, רכיבה על אופניים, יוגה, פלדנקרייז. לא כולן יכולות לרוץ, אבל גם נשים שמתלוננות עם ברכיים כואבות יכולות לשכב על הגב ולבצע תרגילים להזזת הרגליים".

מספר מחקרים מזהים יתרונות בענפי ספורט ספציפיים:

• הליכה מהירה: מחקרים חדשים מזהים יתרונות בריאותיים לנשים עם סרטן השד גם אצל מי שמתמידות בהליכה מהירה. "לא מדובר בהליכה אקראית ברחוב לקניות, אלא כדי שהיא תועיל, יש להקפיד על הליכה רציפה בקצב מהיר", מסבירה ד"ר ז'בליוק. הליכה מהירה היא פעילות גופנית אירובית מתונה במיוחד שניתנת לרוב לביצוע תחת מאמץ קל גם במגבלות של תשישות גבוהה על רקע ההתמודדות עם סרטן השד והטיפולים. לפי ממצאים ממחקר המעקב הנרחב "מחקר האחיות" בארה"ב שפורסמו בינואר 2023 בכתב העת JNCI Cancer Spectrum, גם הליכה מהירה של שלוש שעות בלבד בשבוע תרמו להפחתה של 27% בסיכון לתמותה מסרטן השד. יש לציין כי מחקרים רבים מזהים לאחרונה יתרונות משמעותיים בהליכה מהירה גם להורדת משקל עודף ואיזון ברמות הסוכר בדם.

• ריצה:  ריצההיא פעילות אירובית שעשויה להועיל לנשים עם סרטן השד. במחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2014 בכתב העת International Journal of Cancer, נמצא בקבוצה של קרוב לאלף נשים שאובחנו עם סרטן השד כי ריצה באופן קבוע הייתה מלווה בירידה של 40.9% בסיכון לתמותה מהמחלה. ככל שהריצה הייתה מלווה בהוצאה אנרגטית גבוהה יותר – כך הסיכון לתמותה מסרטן ירד. במחקר זה, מאובחנות עם סרטן השד שהסתפקו בהליכות באופן קבוע כפעילות גופנית סדירה חוו ירידה מצומצמת יותר של עד 21.3% בסיכון לתמותה.

• רכיבה על אופניים: רכיבה על אופניים היא פעילות אירובית שעשויה להשתלב באורח חיים בריא. לפי מחקר מבריטניה שפורסם במארס 2023 בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health, רכיבה על אופניים חשמליים מועילה למתמודדות עם סרטן השד בשיפור הכושר הגופני והפחתת תסמינים כמו עייפות מוגברת.

• שחייה: שחייה היא פעילות גופנית אירובית מומלצת במיוחד, מאחר והיא משפיעה על קבוצות שרירים גדולות ואיברים רבים. מחקרים מדגימים כי תרגולי מים ושחייה תורמים להפחתת תחושות עייפות אצל מחלימות מסרטן השד. במחקר אמריקאי שפורסם בדצמבר 2013 בכתב העת Strength & Conditioning Journal אף הומלץ על מתן מרשמים לשחייה למתמודדות עם סרטן השד כפעילות גופנית מועדפת, וזאת על רקע מחקרים שמצביעים על השפעותיה בהאצת שיקום לאחר ניתוחי שד, שיפור הכושר האירובי, הפחתת עייפות ותשישות וחיזוק הביטחון העצמי.

• יוגה ופלנדקרייז: יוגה ופלדנקרייז מהוות ענפי פעילות גופנית מתונה שכרוכות בהנעת הגוף והשרירים ועשויות להיות מועילות לשיפור ההתמודדות עם סרטן השד. מעבר למחקרים כלליים על השפעותיה המיטיבות של יוגה על איכות חיי המתמודדות עם סרטן השד, מחקרים מזהים ביוגה גם יתרונות להפחתת תסמינים שמאפיינים את המחלה: בסקירה מארה"ב שפורסמה באוגוסט 2022 בכתב העת Contemporary Therapies in Clinical Practice זוהו יתרונות של יוגה גם בשינוי הפעילות הביולוגית המוחית והפחתת דיכאון וחרדה. סקירת מחקרים של מאגר קוצ'ריין שפורסמה בדצמבר 2018 מזהה יתרונות לתרגולי פלדנקרייז בהתאוששות של חולי סרטן מניתוחים, ובכלל זה גם התאוששות מניתוחי שד.

• אימוני התנגדות:  מחקריםרבים מספקים ראיות ליתרונות של תרגילי התנגדות אנאירוביים המבוצעים באמצעות הרמת משקולות, רצועות, גומיות או הפעלת התנגדות למול משקל הגוף עצמו בין השאר באמצעות מתקנים. אימוני התנגדות מועילים למתמודדות עם סרטן השד בין השאר לחיזוק השרירים, הפחתת עייפות ולימפאדמה ושיפור באיכות החיים. מחקר מדנמרק שפורסם בשנת 2017 הפריך את החשש כי אימוני הרמת משקולות במשקלים גבוהים עשויים להחמיר את מצב הבצקתיות בבלוטות הלימפה, ומצא כי לאימונים השפעה מיטיבה על לימפאדמה ללא קשר לגובה המשקל.

אימוני התנגדות לסרטן השד – מועילים להפחתת לימפאדמה (צילום: Shutterstock)

עד כמה נשים עם סרטן השד מבצעות פעילות גופנית?

אין די מחקרים כדי לאמוד את היקף המתמודדות עם סרטן השד שמקפידות על פעילות גופנית סדירה, אך ההנחה הרווחת כי מדובר בשיעור נמוך יחסית.

מחקר מגרמניה שבחן היענות לפעילות גופנית קבועה במדגם של 122 נשים עם סרטן השד שמטופלות בכימותרפיה, שממצאיו פורסמו בינואר 2024 בכתב העת Supportive Care in Cancer, מצא כי לאחר היענות של כ-60% בששת השבועות הראשונים לטיפול, בהמשך ההיענות ירדה לכדי 44% מהמטופלות בלבד.

מחקר אמריקאי שבחן הרגלי חיים של מחלימות מסרטן השד שבוצע באוניברסיטת ייל וממצאיו פורסמו עוד באפריל 2003 בכתב העת Cancer, מצא כי לאחר התמודדות עם סרטן השד נשים נוטות להפחית כשעתיים בממוצע מדי שבוע ממספר שעות האימון הגופני בהן היו מורגלות טרם המחלה, כשהירידה בשעות האימונים ניכרת בעיקר אצל המטופלות בכימותרפיה (ירידה של 50%) והקרנות-רדיותרפיה (ירידה של 24%)..

מחקרים מזהים מספר חסמים לביצוע פעילות גופנית אצל המתמודדות עם סרטן השד, ובהם מחסור בשותפים לפעילות, מחסור במתקנים לביצוע אימון גופני בסביבת המטופלת, פחד מחבלות, חוסר מוטיבציה, מצב רוח ירוד וחוסר עניין, חוסר בציוד וחוסר ניסיון.

מצבים שדורשים זהירות

ביצוע פעילות גופנית דורש זהירות יתר מפני סיכונים שונים, שעשויים להיות משמעותיים יותר אצל המתמודדות עם סרטן השד.

• פציעות: פעילות גופנית מעלה את הסיכון לפגיעות וחבלות, ולכן מומלץ למתמודדות עם סרטן השד על פעילות מתונה בה סיכון זה נמוך יחסית, תוך היוועצות עם הרופאים המטפלים. ככלל, לפעילות גופנית מבוקרת יש יתרונות רבים עבור נשים עם סרטן השד, שעולים על החסרונות, בין השאר לפי מחקרים גם בשיפור יכולת היציבה של הגוף, חיזוק השרירים והעצמות וירידה בסיכון הכולל לחבלות. לדברי ד"ר ז'בליוק, "יש קבוצה ספציפית של נשים עם סרטן שד וגרורות בעצמות שנמצאות בסיכון לשברים, אז מומלץ להן שלא לעשות קפיצות מגובה, אך גם להן מומלץ להקפיד על פעילות קבועה והנעה של הגוף". בהקשר לפציעות, חשוב להבהיר כי אין כיום כל עדות ל"מיתוס" ולפיו פציעות ספורט וחבלות באזור השד אצל נשים מגדילות את הסיכון לסרטן השד.

• כאבים: למרות מחקרים שמדגימים השפעות מיטיבות של פעילות גופנית על הפחתת כאבים הנלווים לסרטן השד, ובהם כאבים נוירופטיים, מאחר ופעילות גופנית עשויה להיות מלווה בכאבים, חשוב לבצעה בזהירות הנדרשת ולאחר היוועצות עם הרופאים המטפלים. מטה אנליזה מאוסטרליה, שפורסמה במאי 2023 בכתב העת Sports Medicine ובחנה את הנושא, קבעה כי ככלל פעילות גופנית אינה מלווה בעלייה בשכיחות הכאבים אצל חולי סרטן, ואף עשויה להוביל לשיפור בהתמודדות עם כאבים.

טיפים לפעילות גופנית למתמודדות עם סרטן השד

לסיכום, פעילות גופנית מועילה למתמודדות עם סרטן השד, וכפי שמבהירה ד"ר ז'בליוק, "כיום יש לקופות החולים תוכניות ואפליקציות שמעודדות ביצוע פעילות גופנית, וניתן לצפות בסרטונים חינמיים ביוטיוב עם הדרכות לפעילות גופנית המותאמת למצב המטופלות".

למטופלות עם כאבים בברכיים גם פעילות גופנית להנעת הרגליים בשכיבה צפויה להועיל (צילום: Shutterstock) 

ד"ר אירנה ז'בליוק היא מומחית לאונקולוגיה ורדיותרפיה ומנהלת המכון לסרטן השד במרכז הרפואי אסותא

עדכון אחרון: נובמבר 2024