מחקרים רבים בוחנים בשנים האחרונות את הקשר שבין מחלות אוטואימוניות, שבהן תאי המערכת החיסונית תוקפים תאים ורקמות בריאות בגוף במקום מחוללי מחלות חיצוניים, כגון סוכרת סוג 1, טרשת נפוצה, פסוריאזיס, מחלות מעי דלקתיות, דלקות מפרקים שונות, צליאק, זאבת, שחמת של כיס המרה ושורה של מחלות נוספות.

הסיבות להתפרצותן של מחלות אוטואימוניות עדיין אינן ברורות לאשורן, מה שמוליד תעלומה גדולה יותר כשמתבררים קשרים בניהם. מחקר נרחב מדנמרק חושף לאחרונה קשר שכזה בין טרשת נפוצה לבין סיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס, קשר שבו עדיין רב הנסתר על הגלוי.

המחקר מבוסס על נתונים לאומיים שנאספו בקרב 5,465,702 תושבי דנמרק הבוגרים מעל גיל 18 בין השנים 1997 עד 2011. בשנים אלו דווח במדינה על 58,628 תושבים שאובחנו עם פסוריאזיס בדרגת חומרה מתונה (mild psoriasis) ו-9,952 מקרים של פסוריאזיס בדרגה קשה (severe psoriasis) וכן 9,713 שאובחנו עם טרשת נפוצה. צוות המחקר כלל חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן, אוניברסיטת דרום דנמרק ומכון קרולינסקה בשבדיה.

שיעורי התחלואה שאובחנו במחקר, לאחר שנוטרלו גורמי סיכון כלליים למחלות, לרבות גיל, מין, מצב סוציו אקונומי ועישון, עמדו על 1.78 מקרי טרשת נפוצה לכל 10,000 תושבים, 3.22 מקרים של פסוריאזיס בדרגה מתונה לכל 10,000 ו-4.55 מקרים של פסוריאזיס בדרגה קשה לכל 10,000 איש. 

עיבוד סטטיסטי על הממצאים, תוך הצלבת נתוני החולים, העלה כי סיכון מוגבר בקרב חולי פסוריאזיס לפתח טרשת נפוצה: סיכון גבוה ב-84% בקרב חולים עם פסוריאזיס בדרגה מתונה וסיכון גבוה פי 2.61 בקרב חולים עם פסוריאזיס בדרגת חומרה קשה. הסיכון המוגבר לטרשת נפוצה נותר גם לאחר שנוטרלו אנשים עם היסטוריה משפחתית של טרשת נפוצה, ממצא המעיד על קשר בין המחלות שסביר להניח שאינו גנטי בלבד. הממצאים דווחו בספטמבר 2015 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology.

החוקרים קוראים להוסיף ולחקור את התהליכים המובילים להתפתחותן של טרשת נפוצה ופסוריאזיס, במטרה להעריך את הקשר הקליני הקיים בניהן.

קשר ביולוגי וגנטי

הקשר בין טרשת נפוצה לפסוריאזיס נתון בשנים האחרונות לתשומת לב מחקרית נרחבת על רקע תהליכים דלקתיים דומים ומספר סמנים גנטיים שהוכחו כגורמי סיכון לשתי המחלות.

בין השאר נמצא בעבודות קודמות כי התגובה הדלקתית בקרב חולי פסוריאזיס מערבת פעילות יתר של תאי המערכת החיסונית מסוג TH17 (כלומר: T Helper 17), תאים המשמשים אצל אנשים בריאים לוויסות תפקודה של המערכת החיסונית וחיוניים לתפקוד תאיT ציטוטוקסינים של המערכת החיסונית המשמשים בין השאר לחיסול תאים שנדבקו בזיהומים ותאים של גידולים סרטניים. מחקרים הראו כי חדירה של תאים מסוג Th17 למערכת העצבים המרכזית קשורה ביצירת חלבון מסוג אינטרלוקין 17 (IL-17) בקרב חולים בטרשת נפוצה. כמו כן זוהה בעבודות בעבר קשר גנטי בין פסוריאזיס וטרשת נפוצה, למשל שינויים גנטיים בקולטנים לחלבון אינטרלוקין 23 (IL-23) שנקשרו לשתי המחלות. כמו כן, טיפול בחומצה פומרית (Fumaric Acid) הוכיח יעילות להקלה בתסמינים של שתי המחלות, וטיפול במטוטרקסט – תרופה מקובלת בקרב חולי פסוריאזיס – נמצא יעיל גם בקרב חולים עם טרשת נפוצה בשילוב עם תרופה מסוג אינטרפרון.בטא.

לפי החוקרים בעבודה הנוכחית, הקשר בין פסוריאזיס לטרשת נפוצה עשוי להיות מתווך על ידי שני גורמים -0 טיפולי פוטותרפיה ועישון. פוטורתפיה נמצאה במספר עבודות כגורם העלול להוביל להתפרצות טרשת נפוצה, ומדובר באחד הטיפולים המקובלים בפסוריאזיס בדנמרק ובמדינות מערביות נוספות, לרבות ישראל. ואילו באשר לעישון סיגריות שהוכח כגורם סיכון וכגורם שעלול להוביל להחמרה של טרשת נפוצה,

מטה אנליזה משנת 2014 מצאה כי חולים עם פסוריאזיס נוטים לעשן יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.

במסלול אפשרי נוסף, מחקרים מהשנים האחרונת מעלים את האפשרות כי תזונה עשירה במלח משפיעה על תאים אגרסיביים במערכת החיסון, ועלולה לעורר התפרצות מקבילה של מחלות אוטואימוניות שונות, ובהן גם טרשת נפוצה ופסוריאזיס.

Journal of Investigative Dermatology, doi: 10.1038/jid.2015.350