פסוריאזיס
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
נשים צעירות עם התפרצות פסוריאזיס בגיל הפריון נוטות לפתח סיבוכים רבים במהלך הלידה. מה פשר התופעה?
פסוריאזיס היא מחלת עור דלקתית כרונית שמתבטאת בנגעים מגרדים אדומים המכוסים בקשקשת אופיינית, לרוב בברכיים, המפרקים, הגו והקרקפת ולעתים באזורים נוספים, לרבות אזורי גוף אינטימיים. המחלה מלווה בדפוס של התפרצויות שאורכות לרוב שבועות עד חודשים וביניהן הפוגות.
פסוריאזיס נוטה להתפרץ לראשונה לרוב בגיל צעיר, בין גיל 20 ל-30, או בגיל העמידה, בגיל 50 עד 60. מכאן שיש נשים לא מעטות שמתמודדות עם המחלה בגיל הפריון בתקופה בה הן מביאות ילדים לעולם.
נשים הרות עם פסוריאזיס נדרשות לניהול קפדני יותר של מחלתן, וזאת לאור הצורך להימנע מחלק מהטיפולים התרופתיים שלא הוכחו מעל לכל ספק כבטוחים לעובר, בהם טיפולים המדכאים את המערכת החיסונית וחלק מהתרופות הביולוגיות. כמו כן, היריון עלול להשפיע על מבנה עור שביר יותר, באופן המצריך מעקב צמוד יותר למניעת פגיעות ודימומים.
עתה נמצא במחקר בארה"ב כי היריון אצל נשים עם פסוריאזיס מלווה בסיכון גבוה יותר לסיבוכים, לרבות רעלת היריון והפרעות קצב לב במהלך הלידה.
סיבוכים לבביים, רעלת היריון ונזק כלייתי
החוקרים ממספר מרכזים רפואיים מובילים בארה"ב, בהם קליבלנד קליניק ומרכזים של האוניברסיטאות ייל, הרווארד, אורגון וג'ונס הופקינס, מבהירים ברקע למחקר, כי פסוריאזיס נקשרה עם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, ולכן הם ביקשו לבחון לעומק את השפעת המחלה על תוצאות הלידות של נשים הרות עם פסוריאזיס בארה"ב. ביחס לסיכון זה, מטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 2013 בכתב העת JAAD של אקדמיה האמריקאית לדרמטולוגיה מצאה כי לאנשים עם פסוריאזיס סיכון גבוה ב-40% לפתח מחלות לב וכלי דם, ובין השאר סיכון גבוה ב-50% למחלת לב איסכמית ולמחלת כלי דם פריפרית, וזאת בין השאר על רקע עלייה בסיכון לגורמי סיכון למחלות לב כגון יתר לחץ דם והשמנה (סיכון גבוה ב-80%) וסוכרת (סיכון גבוה ב-90%). לא נמצא קשר בין פסוריאזיס לעלייה בסיכון לתמותה ממחלות לב.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר הנתונים הלאומי לאשפוזים בארה"ב (National Inpatient Sample) וזיהו מעל ל-37 מיליון נשים יולדות בין השנים 2011 ל-2020, מהן 23,588 היו מאובחנות עם פסוריאזיס. במחקר בוצעה התאמה בין 4,735 נשים עם פסוריאזיס לבין 14,205 נשים ללא המחלה העורית, תוך בחינת הסיכון לסיבוכי היריון ולידה.
מהנתונים עולה כי שיעור האשפוזים ללידה בקרב נשים עם פסוריאזיס עלה בין השנים 2011 ל-2015, ירד ב-2016, ואז עלה שוב ב-2020. בהשוואה לנשים ללא פסוריאזיס, אלו עם המחלה העורית היו מבוגרות יותר (גיל ממוצע של 30.8 לעומת 28.8 שנים, בהתאמה), נטו יותר להריונות מרובי עוברים, ועישנו סיגריות בשכיחות גבוהה יותר (13% לעומת 5.3%). כמו כן, נשים עם פסוריאזיס סבלו יותר מתחלואה טרם ההיריון, כולל יתר לחץ דם, סוכרת, היפרליפידמיה, השמנת יתר, מחלת כליות כרונית ומחלת לב כלילית.
ויתרה מכך, בקרב נשים עם פסוריאזיס בהשוואה לאלו ללא המחלה נמצא סיכון מוגבר לקדם-רעלת היריון או רעלת היריון (5.5% לעומת 3.5%), נזק כלייתי חד (0.2% לעומת 0.08%), הפרעות קצב לב (1.4% לעומת 0.8%( ופקקת ורידים (0.2% לעומת 0.06%). מניתוח הנתונים לאחר התאמה בין הקבוצות עלה כי פסוריאזיס לוותה בעליה משמעותית של 25% בסיכון לקדם רעלת היריון או רעלת היריון, ועליה משמעותית של 44% בסיכון להפרעות קצב לב.
עוד נמצא במחקר כי לנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, המשלבת פסוריאזיס עם דלקת מפרקים אוטואימונית, קיים סיכון מוגבר פי 5.36 לפתח נזק כלייתי חד. בשל מספר נמוך של נשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לא ניתן היה לבחון את הקשר בין דלקת מפרקים פסוריאטית למחלות וסיבוכי היריון ולידה נוספים.
המחקר בוצע בתמיכה של חברות תרופות וכן בתמיכת מענקים מטעם המכון הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) ואיגוד הלב האמריקאי (AHA), וממצאיו מדווחים בגיליון בפברואר 2025 של כתב העת JACC: Advances השייך לקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.
עלייה ביילודה
החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך במעקב קפדני אחר נשים עם פסוריאזיס בהיריון בנוגע לסיכון למחלות לב וכלי דם, מניעת תחלואה נלווית ואבחנה מוקדמת של סיבוכים אלו סביב הלידה, וזאת בפרט לנוכח העלייה בעשור האחרון בשיעור הלידות של נשים עם פסוריאזיס.
החוקרים לא בדקו ישירות את הסיבה לסיבוכי היריון אצל נשים עם פסוריאזיס, אך מציעים הסברים לתופעה, ובייחוד השפעה של פעילות דלקתית מוגברת ושיבוש בתפקוד מערכת החיסון שהובילו לפסוריאזיס ומשפיעים גם על סיבוכים רפואיים בהיריון. החוקרים מעריכים כי הקשר להפרעות קצב לב בהיריון הוא רב גורמי, ומבטא דלקתיות מערכתית שעלולה לפגוע גם בכלי הדם והלב, דיסרגולציה של מערכת החיסון שמתבטאת בפסוריאזיס בעלייה ברמות של חלבונים-ציטוקינים מעוררי דלקתיות, שחלקם מהווים יעד לתרופות הביולוגיות כמו 'TNF אלפא' ואינטרלוקינים 17 ו-23, אשר עשויים לתרום לפגיעה בשכבת האנדותל ולפיברוזיס של הלב וכלי הדם. מחקרים בחיות הדגימו כי דלקתיות מוגברת גם עשויה להשפיע על מבנה הלב ופעילותו החשמלית. גם הקשר בין פסוריאזיס לרעלת היריון מוסבר במחקר בהשפעות של מחלת העור על פעילות דלקתית מוגברת ושיבוש תפקוד מערכת החיסון, אשר עלולים לפגוע בבריאות היולדת. החוקרים מציינים כי מנגנונים אלה עלולים גם להשפיע על איסכמיה של השלייה ואי זרימה מספקת של דם ליילוד.
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות שמצביעות על עלייה בהיקף היילודה של נשים עם פסוריאזיס, בין השאר על רקע מודעות גוברת למחלה ואופק טיפולי שמציעות התרופות הביולוגיות. לפי מחקר בריטי שפורסם ביוני 2023 בכתב העת JAMA Dermatology שאסף מידע ממאגר נרחב (מאגר CPRD) לאורך יותר משני עשורים בין 1998 ל-2019, בעשור הראשון עלו שיעורי הילודה של נשים עם פסוריאזיס משנת 1998 (8.5 למאה אלף שנות חיים) ל-2011 (9.8 למאה אלף שנות חיים), אולם בהמשך ירדו עד שנת 2019 (ל-6.5 למאה אלף שנות חיים). בעבודה זו נמצא כי הריונות של נשים עם פסוריאזיס היו בסיכון גבוה ב-6% להפלות, ולא תועד במחקר זה סיכון גבוה יותר לרעלת היריון וסוכרת היריון. מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי העמק שפורסם בשנת 2011 מצא אף הוא סיכון גבוה יותר להפלות אצל נשים עם פסוריאזיס בהיריון.