מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסחדשותפסוריאזיס מגדיל סיכון למחלות מעי דלקתיות

פסוריאזיס מגדיל סיכון למחלות מעי דלקתיות

מחקר נרחב בדנמרק: חולי פסוריאזיס נמצאים בסיכון לפתח קרוהן וקוליטיס. הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים קשים ואלו עם דלקת מפרקים פסוריאטית


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית המשתייכת לקבוצת המחלות הדלקתיות, ואנשים המאובחנים בה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות בעלות מכנה משותף דלקתי, שבא לידי ביטוי גם בסמנים גנטיים משותפים, לרבות מחלות לב וסוכרת ודלקות מפרקים.

 

מחקר נרחב שבוצע בדנמרק מחזק עתה עדויות ולפיהן המנגנון הדלקתי של פסוריאזיס מעלה את הסיכון גם להתפתחות מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.

 

החוקרים מאוניברסיטת קופנהאגן בדנמרק, בשיתוף חוקרים ממכון קרולינסקה בשבדיה, אוניברסיטת מנצ'סטר בבריטניה ואוניברסיטת סורבון בצרפת, בחנו את הקשר בין פסוריאזיס למחלות מעי דלקתיות מתוך מאגר נרחב שכלל את מרשם התושבים במדינה מעל גיל 18 החל מינואר 1997 ועד דצמבר 2012, 5.5 מיליון איש במספר. במאגר זה נמנו 75,209 אנשים שאובחנו עם פסוריאזיס, כשחומרת מחלתם נמדדה על פי ביקורים בבתי חולים והטיפול התרופתי שקיבלו. כמו כן נמנו במאגר 11,309 חולים בקרוהן ו-30,310 איש עם קוליטיס כיבית.

 

מקרב חולי הפסוריאזיס אובחנו 162 מקרים של קרוהן ו-402 מקרים של קוליטיס. לאורך שנות המעקב, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, הסיכון למחלות מעי דלקתיות גדל ככל שדרגת הפסוריאזיס הייתה חמורה יותר.

 

החומרה עולה – הסיכון גובר

 

הסיכון של אנשים עם פסוריאזיס לפתח קרוהן היה גבוה ב-28% אצל חולים עם פסוריאזיס מתון שלא טופלו באף תרופה סיסטמית למחלה אלא בטיפול מקומי בלבד, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. הסיכון האמיר והיה גבוה פי 2.56 בקרב חולים עם פסוריאזיס קשה שעירב אשפוז בבית חולים וקביעה של מחלה קשה על פי מדד PASI, גבוה פי 2.85 בקרב חולים עם פסוריאזיס קשה שבא לידי ביטוי בהתאמת תרופה סיסטמית למחלה (בהבדל מטיפול מקומי), וגבוה פי 3.42 בקרב חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית.

 

במקביל, הסיכון לפתח קוליטיס כיבית היה גבוה ב-49% לחולים עם פסוריאזיס מתון, גבוה ב-56% לחולים עם פסוריאזיס קשה שנקבע על סמך מדד PASI באשפוז, גבוה ב-96% בקרב חולי פסוריאזיס קשה שנקבע לפי הטיפול התרופתי וגבוה פי 2.43 בקרב אנשים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. 

 

החוקרים קובעים כי על פי הממצאים, יש להגביר את תשומת הלב לסימנים מקדימים למחלות מעי דלקתיות בקרב חולים עם פסוריאזיס, הבאים לידי ביטוי בייחוד בסיבוכים של מערכת העיכול: שלשול ממושך, יציאות רכות, מימיות או בתדירות גבוהה, כאב בטן עוויתי, חום ולעיתים דמם רקטלי, וכן לעתים אובדן תיאבון המוביל לירידה במשקל. הממצאים מדווחים בגיליון ספטמבר 2016 של כתב העת British Journal of Dermatology.

 

סימנים מקדימים

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות המצביעות על הסיכון המוגבר למחלות מעי דלקתיות בקרב אנשים עם פסוריאזיס. לפי מחקרים, עשירית מחולי פסוריאזיס מאובחנים בהמשך גם עם מחלת מעי דלקתית. הן בקרב חולי פסוריאזיס והן בקרב חולים במחלות מעי דלקתיות זוהו בעבודות תאים הקרויים Th17 במערכת החיסונית שאחראים להחמרת הפעילות הדלקתית. חלבוני אינטרלוקין מקבוצת הציטוקינים, המשמשים כמגבירים של פעילות דלקתית בגוף, נקשרו לשתי המחלות: פסוריאזיס נקשר במחקרים לפעילות מוגברת של אינטרלוקינים 17, 22 ו-23, ומחלות מעי דלקתיות נקשרו לפעילות מוגברת של אינטרלוקין 23.

 

בין קרוהן ופסוריאזיס גם נמצא קשר גנטי, ולפי מאמר סקירה של חוקרים איטלקיים שפורסם בשנת 2013 בכתב העת BioMed Research International, למחלות סמנים גנטיים משותפים המסומנים באותיות 6p22, 16q, 1p31 ו-5q33, ולפי עבודות נוספות, מוטציות גנטיות משותפות למחלות זוהו בגנים המסומנים באותיות JAK2, TYK2, STAT3, IL23R ו-IL12B. מחקרים קודמים של צוות המחקר זיהו סיכון מוגבר בקרב חולי פסוריאזיס למחלות נוספות בעלות רקע דלקתי, לרבות מחלות לב ומחלות של מערכת העצבים המרכזית כמו מיגרנות וטרשת נפוצה.

 

עבודות קודמות הדגישו בעיקר את הסיכון של חולי פסוריאזיס לפתח קרוהן, אולם לא כולם מצאו סיכון מוגבר לקוליטיס. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים בירגהאם אנד וומנס שבחנו את ממצאי 'מחקר האחיות' - מחקר מעקב אמריקאי נרחב בקרב 174,476 נשים משנת 1991 עד 2008 - פרסמו ביולי 2013 בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases כי נשים שאובחנו עם פסוריאזיס בסיכון גבוה פי 3.76 עד פי 4 לקרוהן, אולם פסוריאזיס לא העלה בעבודה זו באופן מובהק את הסיכון לקוליטיס. הקשר לקרוהן עשוי לפי החוקרים להיות קשור גם לגורמי סיכון נוספים למחלות מעי דלקתיות המזוהים עם קרוהן בלבד ולא עם קוליטיס, למשל עישון בהווה וכן לפעילות שונה של ציטוקינים בדם בשתי המחלות. מחקר ישראלי נרחב שבוצע בקופת חולים כללית מתוך מאגר ש/ל 12,502 חולי פסוריאזיס מעל גיל 20, ופורסם במאי 2009 בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology, כי פסוריאזיס מעלה פי 2.49 את הסיכון לקרוהן וב-64% את הסיכון לקוליטיס, באופן בלתי תלוי בטיפול בתרופות מקבוצת נוגדי TNF אלפא.

 

 

British Journal of Dermatology, doi: 10.1111/bjd.14528