מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

פסוריאזיס

מנהלי קהילה

ד
ד"ר זיאד חמאיסי
ד"ר חמאיסי זיאד הינו מומחה לרפואת עור ומין. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטת הטכניון והתמחה במחלקת עור בבית החולים רמב"ם. כיום, ד"ר חמאיסי הינו רופא בכיר ומנהל מרפאת הלייזר במחלקת העור של בית החולים רמב"ם. עוסק במחקר ומרצה בפקולטה לרפואה בטכניון. תחומי עניין: טיפולי לייזר, הידראדיניטיס ספוראטיבא, פטרת העור, טיפולים ביולוגים בפסוריאזיס, ביטויים עוריים במחלות דלקתיים של המעי, מחלות עור ילדים וטיפול בנגעים וסקולרים בילדים חברות בארגונים מקצועיים: איגוד הסתדרות הרופאים האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין האיגוד האירופי למחלות עור ומין האקדמיה האמריקאית למחלות עור ומין
פרופ׳ לב פבלובסקי
פרופ׳ לב פבלובסקי
תחום מומחיות: עור ומין תפקידים ומינויים: מנהל מרפאות עור, המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין לימודים: אוניברסיטת בן גוריון בנגב מקום התמחות: המחלקה לעור ולמין, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין השתלמויות: פוטותרפיה ופסוריאזיס בית חולים מאונט סיני ניו יורק חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: האיגוד הישראלי לרפואת עור ומין שטחי התעניינות מיוחדים: פסוריאזיס, פוטותרפיה, טיפולים אימונוביולוגים, סטרס נפשי עיסוק במחקר: פסוריאזיס, טיפולים אימונוביולוגים, פוטותרפיה, מחלות דלקתיות של העור.
יונה מנטקה קציר
יונה מנטקה קציר
יו"ר אגודת הפסוריאזיס הישראלית.
ד
ד"ר חגית מץ
ד"ר חגית מץ הינה מומחית למחלות עור ומין. את לימודי הרפואה סיימה באוניברסיטת תל-אביב והתמחתה בבי"ח איכילוב. כיום ד"ר חגית מץ הינה רופאה  בכירה בבי"ח איכילוב אחראית שרות פוטותרפיה .  מנהלת רפואית של פוטותרפיה בבי"ח אסותא , עוסקת במחקר קליני. תחומי עניין  עיקריים : מחלת הפסוריאזיס על כל  היבטיה ,  פוטותרפיה ,  מחלות דלקתיות . חברה בהסתדרות הרופאים בישראל, חברה באגוד הישראלי לרפואת עור ומין , חברה באקדמיה האמריקאית לרופאי עור,.חברה בארגון הנשים הדרמטולוגי העולמי.

מובילי קהילה

כמוניפסוריאזיסמדריכיםפסוריאזיס ותזונה: המלצות מגובות מחקרית

פסוריאזיס ותזונה: המלצות מגובות מחקרית

איזו דיאטה עשויה להוביל לשיפור מצב העור באנשים עם פסוריאזיס? האם תזונה נטולת גלוטן יכולה להוביל להפוגה? והאם מומלץ לאנשים עם פסוריאזיס להשתמש בתוספי תזונה? מדריך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אנחנו שומעים על לא מעט דיאטות, תפריטים או מאכלים מסוימים שביכולתם להפחית את פעילות המחלה באנשים הסובלים ממחלת העור הכרונית פסוריאזיס, אך אילו מהם באמת מוכחים?

 

בעוד שתרופות מרשם לפסוריאזיס וטיפולי פוטותרפיה עברו בדיקות מדוקדקות לבטיחות ויעילות שהוערכו במחקרים קליניים בהם השפעות הטיפול הושוו לתרופת דמה (פלצבו) ובהמשך במדגמים גדולים של מטופלים שהיו במעקב תקופה ארוכה, המחקרים שבחנו את ההשפעות של מזונות ושינויים תזונתיים על המחלה מוגבלים.

 

בגיליון יוני 2018 של כתב העת JAMA Dermatology פורסמו המלצות לשינויים תזונתיים באנשים עם פסוריאזיס בהתבסס על סקירת מחקרים גדולה שערכו מומחי המועצה הרפואית של הקרן הלאומית לפסוריאזיס בארה"ב ((NPF, במטרה להבין אילו שינויים תזונתיים מומלצים לאנשים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית ועד כמה הם מגובים מדעית. ההמלצות מבוססות על 55 מחקרים תצפיתיים והתערבותיים.

 

דיאטה היפו-קלוריות לאנשים עם פסוריאזיס 

 

קיים קשר מוכר ומבוסס בין פסוריאזיס להשמנה. משקל גוף עודף קשור לסיכון מוגבר לפסוריאזיס, למחלה חמורה יותר ולתגובה מופחתת לטיפולים במחלה. ייתכן שהקשר נובע מכך שהשמנה מעודדת דלקתיות.

 

מומחי המועצה הרפואית של הקרן הלאומית לפסוריאזיס בארה"ב שסקרו את העדויות המדעיות בנושא "ממליצים בחוזקה" על דיאטה היפו-קלורית, הכוללת צריכת כמות קלוריות קטנה מכמות הקלוריות הנשרפת - באנשים עם פסוריאזיס בעלי עודף-משקל והשמנה (BMI של 25 ומעלה).

 

הם מציינים כי נמצאו עדויות מוצקות לכך שבאנשים עם פסוריאזיס ומשקל עודף דיאטה היפו-קלורית (800-1,400 קלוריות ביום) מובילה לירידה במשקל, שיפור משמעותי בחומרת פסוריאזיס וכן באיכות החיים הקשורה לעור. לפי המחקרים, משך הזמן הנדרש עד שמתחילים להרגיש את ההטבות של הדיאטה נע בין 16 שבועות ל-6 חודשים.

 

גם בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית בעלי עודף-משקל או השמנת-יתר המומחים ממליצים על דיאטה היפו-קלורית, אך מדגישים שההמלצה מתבססת על עדויות חלשות.

 

המחקרים שנבחנו העלו כי המטופלים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שעשויים להרוויח הכי הרבה מדיאטה היפו-קלורית הם אלה שמתחילים בתרופות ביולוגיות מתקדמות מסוג נוגדי TNF – אנברל, רמיקייד ויומירה – אצלם קיימת סבירות גבוהה לכך שיצליחו להביא את פעילות מחלת המפרקים למינימום לאחר חצי שנה של דיאטה.

 

תזונה נטולת גלוטן לאנשים עם פסוריאזיס

 

פסוריאזיס קשורה לסיכון מוגבר פי יותר משניים למחלת צליאק. כמובן שהמומחים ממליצים בחוזקה לאנשים עם פסוריאזיס שאובחן אצלם בוודאות צליאק להקפיד על דיאטה נטולת גלוטן. המומחים גם ממליצים שמטופלים עם פסוריאזיס שבדיקות דם שלהם מעידות על רגישות לגלוטן ינסו דיאטה ללא-גלוטן למשך שלושה חודשים – המלצה שמבוססת לדבריהם על עדויות מדעיות חלשות.

 

לעומת זאת, בסקירה מובהר כי מחקרים הראו שדיאטה נטולת גלוטן לא מסייעת למטופלים עם פסוריאזיס שבבדיקות הדם שלהם לא מתגלים סמנים לרגישות לגלוטן.

 

יש לציין כי המומחים לא ממליצים על בדיקת סקר אוניברסאליות לרגישות לגלוטן באנשים עם פסוריאזיס – וזאת בשל השיעור הגבוה של תוצאות חיוביות שגויות שיש לבדיקות אלו. מועמדים טובים לבדיקת רגישות לגלוטן כוללים אנשים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שאובחנו עם מחלת צליאק או כאלה שחווים תסמינים במערכת העיכול.

 

תוספי תזונה מומלצים לחולי פסוריאזיס

 

המומחים מדגישים כי על המטופלים להיוועץ ברופא שלהם לפני התחלת טיפול בתוספים, מאחר ולתוספים רבים יש השפעות שליליות והם עלולים ליצור אינטראקציות מסוכנות.

 

הוועדה לא ממליצה על תוספי אומגה 3 (שמן דגים) לחולי פסוריאזיס, מאחר ואלו נמצאו כלא-יעילים במינונים ובמשך הטיפול שנבחנו במחקרים. כמו כן, המומחים קבעו כי לא ניתן להמליץ על תוספי ויטמין B12 או ויטמין D למניעה או טיפול בפסוריאזיס (באנשים ללא חסרים) אם כי קיימות עדויות חלשות לכך שתוסף ויטמין D עשוי לסייע למתמודדים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. החוקרים קוראים למחקרים נוספים בנושא.

 

סלניום הוא מינרל חיוני שיכול להשפיע על מערכת החיסון. מחקרים הראו כי רמות הסלניום נוטות להיות נמוכות יותר באנשים עם פסוריאזיס. בהתבסס על המחקרים שקיימים כיום, נראה שההשפעה של תוספי סלניום משתנה בהתאם לסוג הפסוריאזיס, כאשר מהסקירה עולה שתוספים אלה לא מסייעים למטופלים עם פלאק פסוריאזיס ויכולתם להשפיע על סוגים אחרים מוטלת בספק.

 

רכיבי תזונה שעשויים לסייע לסובלים מפסוריאזיס

 

אומנם העדויות המדעיות שמגבות זאת חלשות, אך אנשים עם פסוריאזיס יכולים לשקול לנסות מעבר לתזונה ים תיכונית ושימוש בשמן זית כמקור עיקרי לשומן בתזונה, לפחות שתי מנות של ירקות ביום ולפחות שלוש מנות פרי, אכילת קטניות לפחות 3 פעמים בשבוע, דגים או פירות ים לפחות 3 פעמים בשבוע ואגוזים לפחות 3 פעמים בשבוע.

 

העדויות המדעיות לכך אומנם לא חזקות, אך לאנשים עם פסוריאזיס מומלץ גם לשקול לנסות לצרוך יותר אומגה 3 בתזונה, שומנים חד בלתי רווים, סיבים תזונתיים או פחמימות מורכבות (כמו ארז מלא, לחם מלא) ולצרוך פחות קלוריות באופן כללי, פחות חומצות שומן רווית ופחמימות פשוטות (כמו לחם לבן או אורז לבן).

 

גם אם המלצות אלה לא יובילו לשיפור בפעילות הפסוריאזיס, הן ללא ספק יובילו לשיפור בבריאות הכללית ויפחיתו את הסיכון למחלות לב וכלי דם, שאנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון מוגבר לפתחן. 

 

החוקרים מדגישים כי שינויים תזונתיים צרכים להשלים את הטיפול התרופתי בפסוריאזיס ולא להחליף אותו. הדבר חשוב במיוחד במטופלים שסובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית, מאחר שאצלם עיכוב בטיפול עלול להוביל לנזק בלתי הפיך למפרקים.

 

 

JAMA Dermatol. Published online June 20, 2018. doi:10.1001/jamadermatol.2018.1412

 

עדכון אחרון: יוני 2018

 

דניאל87
07/03/22 14:12

תודה