אם אתם סובלים מפריחה או נגעים בעור, ייתכן שמדובר בפסוריאזיס (ספחת) - מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בכך שתאי העור מתחלקים בקצב מהיר במיוחד. המחלה שכיחה מאוד ולפי הערכות 2% עד 3% מהישראלים סובלים ממנה.

למרות שהמחלה נפוצה, ועל אף שאבחון הפסוריאזיס לרוב פשוט מאוד, חולים רבים אינם מאובחנים. אנשים מסתובבים במשך שנים עם פצעים בשני המרפקים וחושבים שזה סתם יובש, עם שטחים של קשקשים בקרקפת שהם לא מייחסים להם כל חשיבות או עם גרד במפשעה או בבית השחי כשהם מאמינים שמדובר בפטרייה - עד שפתאום יום אחד המחלה מתפרצת.

אבחון של פסוריאזיס מתבצע על ידי רופא עור (דרמטולוג). ברוב המקרים הרופא יכול להסתמך על תמונה קלינית בלבד המבוססת על בדיקה של העור ותשאול המטופל. הרופא יבחן בין היתר:

• צורת הפריחה והאזורים שהיא מערבת - פסוריאזיס מופיע במגוון צורות עם מאפיינים ברורים גם של הנגעים עצמם וגם של פיזורם בגוף. לדוגמה סוג הפסוריאזיס השכיח ביותר הוא פסוריאזיס רובדי (Plaque Psoriasis), המתאפיין ברבדים אדומים מתוחמים מכוסים קשקש כסוף עבה שנושר בקלות. הנגעים מופיעים לרוב בחלקים המיישרים של הגפיים (מרפקים וברכיים) אך יכולים להופיע בכל הגוף. לעומת זאת, פסוריאזיס הפוכה (Inverse) מתבטאת בקפלים - כמו מפשעות ובתי שחי - כאשר הנגע בדרך כלל פחות עבה אבל מציק מגרד וכואב (למידע נוסף על סוגי הפסוריאזיס).

• האם קיימת מעורבות של ציפורניים וקרקפת - במקרים בהם בנוסף לפריחה בעור ישנה פריחה בקרקפת או מעורבות של ציפורניים כגון שקעים או כתמי שמן (כתמים צהובים) זה מאושש את האבחנה.

• איך ומתי התחילה הפריחה

• האם הפריחה מגרדת - נגעי פסוריאזיס עלולים לגרד, אך אקזמה מגרדת יותר מפסוריאזיס. לכן עוצמת הגרד עשויה לסייע באבחנה המבדלת.

• האם יש במשפחה מישהו שסובל מפסוריאזיס - לשליש מחולי הפסוריאזיס יש לפחות קרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה החולה במחלה. לכן נוכחות של המחלה במשפחה מחזקת את האבחנה.

• האם המטופל נטל תרופות לפני שהופיעה הפריחה - יש תרופות העשויות להעלות את הסיכון להתפרצות של פסוריאזיס כמו תרופות מסוג חוסמי בטא או ליתיום. לכן, כשפונים לרופא העור מומלץ להגיע עם רשימה של כל התרופות שניטלו לאחרונה.

• האם המטופל חווה סטרס לאחרונה - לחץ נפשי מהווה אחד מגורמי הסיכון להתפרצות פסוריאזיס.

• האם קדמה לפריחה דלקת גרון - אחד הסוגים של פסוריאזיס - פסוריאזיס טיפתי (Guttate) עלול להופיע אחרי זיהום בחיידק הסטרפטוקוק הגורם לדלקת גרון.

• האם קיימת מעורבות של פרקים - כ-20% מחולי הפסוריאזיס סובלים גם מדלקת מפרקים. במקרה של חשד לדלקת מפרקים ישולב בטיפול רופא מומחה לראומטולוגיה ויבוצע צילום רנטגן של המפרקים הפגועים כדי לברר את מידת הפגיעה בהם.

ברוב המקרים רק על סמך מהלך המחלה והמראה הקליני רופא יכול לקבוע אבחנה של פסוריאזיס. במקרים נדירים, בהם קשה לקבוע אם מדובר בפסוריאזיס או שמתלבטים עם אבחנה של מחלת עור אחרת כמו סבוראיק דרמטיטיס או דרמטיטיס ממגע, יהיה צורך בביצוע ביופסיית עור. 

ביופסיה לאבחון פסוריאזיס 

בביופסיה, תחת הרדמה מקומית, לוקחים חתיכת עור קטנה בגודל של 3-4 מ"מ ושולחים אותה למעבדה. בחינה של הדגימה מתחת למיקרוסקופ תוכל לקבוע בוודאות אם אכן מדובר בפסוריאזיס ובאיזה סוג של פסוריאזיס מדובר. חלק מרופאי העור היושבים במרפאות גדולות או בבתי חולים יכולים לעשות את הביופסיה בעצמם ובמקרים אחרים המטופלים ישלחו לביופסיה במקום אחר.

חומרת המחלה

חומרת המחלה מסווגת על פי שלוש דרגות: קלה, בינונית וקשה. החומרה נקבעת על ידי מספר מדדים בהם שטח העור הנגוע (כשמעל 10% מהעור מושפע המחלה נחשבת קשה), מיקום הנגעים, מידת פיזורם, מידת הפגיעה באיכות החיים ורמת התגובה לטיפולים קודמים.

יש מספר דרכים לקביעת חומרת המחלה, כאשר הדרך הכי מקובלת היא באמצעות סולם PASI המשלב בתוכו מספר מדדים: מידת המפושטות, עובי הרובד, אדמומיות הרובד ועובי הקשקש.

*ד"ר זיאד חמאיסי הינו מומחה לרפואת עור ומין, רופא בכיר במחלקת עור של הקריה הרפואית רמב"ם ומנהל בקהילת פסוריאזיס באתר כמוני