לתרופות דמה המכונות "פלצבו" או "אֵינְבּוֹ" (אין בו) יש השפעה מקלה על כאבי ראש, במיוחד על מיגרנות וכאבי ראש מקבציים. כך עולה ממחקר חדש שסקר את המחקרים שנערכו בתחום, שהתפרסם החודש בכתב העת Manipulative and Physiological Therapeutics.

אפקט פלצבו מתרחש כאשר טיפול תרופתי שאינו מכיל מרכיב פעיל ממשי - כמו תרופת דמה או טיפול מדומה אחר - גורם לשיפור בסימפטומים של המטופל. אפקט זה יכול להתרחש גם במצבים של טיפולים אמיתיים, כאשר מצב המטופל משתפר ללא קשר לסוג התרופה או הטיפול שקיבל.

חוקרים הולנדים מאוניברסיטת ארסמוס סקרו 119 עבודות שמטרתן הייתה לבחון את ההשפעה שיש לטיפולי דמה על כאבי ראש מסוגים שונים. העבודות כללו יחד 7,119 נבדקים.

מניתוח הממצאים עלה כי בקרב כמעט 40% מהמטופלים שקיבלו תרופות אינבו (כ- 45% בילדים לעומת 36% מהמבוגרים) המצב השתפר, זאת לעומת 15% מהמטופלים שקיבלו טיפולי דמה שאינם תרופתיים.

בהתייחס לסוגים השונים של כאבי הראש, אפקט הפלצבו היה משמעותי במיוחד בנבדקים שסבלו ממיגרנה (מצבם של כ- 41% מאלה שקיבלו טיפולי דמה השתפר). בקרב האנשים שקיבלו טיפולי דמה בשל כאב ראש מקבצי, אפקט הפלצבו התרחש ב- 34% מהמקרים.

החוקרים מסבירים כי מאחר שהטיפול התרופתי במיגרנות או כאבי ראש נשנים אחרים עלול להיות מלווה בתופעות לוואי, יתכן שמטופלים רבים ירוויחו מטיפולי הדמה. "לציפיות המטופלים תפקיד מכריע בתוצאות הטיפול" אומר החוקר פרופ' קואס.

"אנחנו לא באמת מבינים מדוע, אבל טיפולי פלצבו אכן עובדים ותחת נסיבות מסוימות יש מקום לשימוש בתרופות דמה" הוסיפה ד"ר דיאמונד נוירולוגית ומנהלת מרפאת כאבי ראש במרכז דיאמונד שבשיקגו.

נראה כי בישראל רבים מאמינים כי יש מקום לשימוש בפלצבו. סקר שבחן מתן פלצבו על-ידי רופאים ואחיות אחראיות בבתי חולים ובקהילה בישראל, הראה כי מבין 89 המשיבים, 60% נהגו לתת תרופת פלצבו, מהם 62% נהגו לתת פלצבו למטופלים לפחות פעם בחודש. רבים מהנשאלים שנהגו לתת פלצבו, הסבירו למטופלים שזו תרופה ממשית. חלק מהמשיבים טענו שפלצבו מהווה עבורם כלי אבחנתי, ורוב המשיבים שנתנו פלצבו למטופלים טענו כי הם מאמינים שלתרופת אינבו יש אפקט חיובי.

כאב מהווה תופעה רב ממדית, הכוללת גורמים פיסיים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים וחברתיים. לפיכך, בחינת אפקט הפלצבו בהקשר לתופעת כאב חשובה במיוחד. במהלך הזמן, אפקט הפלצבו הפך לנושא מחקר אתגרי, ובנוסף לבחינת השפעה הפסיכולוגית, נבחנת ההשלכה שיש לפלצבו על הפעלת מנגנונים ביולוגיים. יש הקושרים את השפעת הפלצבו למנגנון הציפייה של החולה, כלומר - עצם אמונת המטופל שהתרופה או הטיפול אמורים לסייע לו, כאשר הוא אינו יודע שמדובר בתרופת דמה.

de Groot, F.M. Journal of Manipulative and Physiological Therapeutics, June, 2011; vol 34