מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותפטנט חדש למניעת פצע לחץ

פטנט חדש למניעת פצע לחץ

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו כלי מדידה להערכת נזק שנגרם לרקמות הרכות אצל משותקים וקטועים


פטנט ישראלי לניטור עומס שמופעל על רקמות הגוף
פטנט ישראלי לניטור עומס שמופעל על רקמות הגוף

פריצת דרך בנושא שמירה על בריאות העור אצל קטועים ונפגעי חוט שדרה: פיתוח כלי עזר להתאמת תותבת או מניעת פצע לחץ אצל חולה מרותק למיטה/כסא גלגלים. מדובר בפיתוח ישראלי, אב טיפוס שפותח ע"י פרופ' עמית גפן מאוניברסיטת תל-אביב המכונה Soft Tissue Stress Monitor. המכשיר נועד להעריך מידת הנזק שעלול להיגרם לרקמות הרכות ובעיות שנגרמות כתוצאה מקטיעת גפה. פרטים אודות ההתקן פורסמו לאחרונה ב-  Annals of Biomedical Engineering.

 

משותקים

מבחינתו של פרופ' גפן לא מדובר בפיתוח ראשון שמבוסס על טכנולוגיה מתקדמת. אחת ההמצאות שלו נועדו למדוד את עומס הלחץ שמופעל על עכוזו של המטופל בזמן שכיבה במיטה או ישיבה בכסא גלגלים. ההתקן יכול להיות ממוקם במיטה או כסא גלגלים הוא מתריע כאשר מופעל לחץ ומתח רב על מקום מסוים . ההתרעה יכולה להישלח למחשב כף יד, דוגמת iPhone כדי להתריע למטופל או המטפל כי יש צורך בשינוי תנוחה.

 

"אנו משווים את קריאת הפלט לרמות קריטיות כדי לגלות מתי הרקמות של המטופל נמצאות בסיכון לפגיעה", אומר פרופ' גפן. פציעות פוטנציאליות כוללות כיבים ברקמות עמוקות, אשר עלולים להוביל לפצע לחץ מכאיב. במקרים קיצוניים, אם הפצע אינו מטופל, המצב עלול להיות קטלני עד כדי מוות.

 

קטועים

המצאתו של פרופ' 'גפן יכולה להיות שימושית גם בקרב קטועים ואלה שעתידים לעבור השתלה של איברים מלאכותיים. בהמצאתו הקודמת הוא קבע את מבנה העצם הטוב ביותר עבור המנתחים בזמן קטיעת איבר ואילו המכשיר החדש יכול להמליץ על זווית אופטימלית שבה קליטת האיבר תהיה מוצלחת כיוון שלעיתים חתיכות חדות של העצם גורמות עומס מכאני חזק מאוד לרקמות רכות כגון שרירים, שומן ועור וכתוצאה עלול להיגרם כאב ואי נוחות.

 

הצורך בניטור ופיקוח מסוג זה הוא קריטי במיוחד לחולי סוכרת, כי רבים מהם מאבדים את תחושת הכאב לגמרי בקצות הגפיים שלהם "מטופלים אלה פשוט לא יכולים להגיד לרופאים איפה כואב", אומר פרופ' גפן. האזורים הפגועים בגוף נוטים לעבור נמק ואלח דם אם ואם לא נתייחס לזה במהירות, המצב עלול להדרדר במהירות עד כדי מוות. 

 

פרופ' גפן גם פיתח "מדרס חכם"- פועל כדי להגן על הרגל מהתנפחויות, לחשב מהם האזורים הפגיעים ביותר בכף הרגל ובהתאם לספק הגנה מירבית לאזורים אלה. המדרס, שכבר עבר ניסוי קליני, יכול לשמש אנשים עם תותבות לנוחות מירבית.

 

מתוך- American Friends of Tel Aviv University
 

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן