סוכרת סוג-2
מנהלי קהילה
פחות רמות סוכר בדם לא תמיד בריא יותר לסוכרתי
שעור התמותה היה הכי נמוך כשה- HbA1c היה גבוה (7.5) מהנורמלי
עוד מימצאים... ונראה שלהוריד בכח את רמות הסוכר לסוכרתיים זה לא תמיד טוב יותר לבריאותם. חוקרים מקרדיף עקבו אחרי 50000 חולי סוכרת 2 ומצאו כי רמות סוכר נמוכות היו קשורות עם שעור תמותה גבוה יותר מרמות סוכר גבוהות יותר.
החוקרים עקבו אחרי כ- 30000 חולי סוכרת שקיבלו טיפול תרופתי מוגבר עם שתי תרופות (מטפורמין וסולפונילאוראה) ואחרי כ- 20000 חולי סוכרת שקיבלו גם אינסולין.
רמות ה- HbA1c (מייצגות את ממוצע רמות הסוכר בדם בזמן האחרון) ורמות נורמליות הן מתחת ל- 6.
במעקב הזה ראו החוקרים כי שעור התמותה (מכלל הנסיבות) היה הכי נמוך כשה- HbA1c היה גבוה 7.5 ודווקא כשהיה נמוך וקרוב יותר לרמה אצל הבריא, 6.4%, היה שעור התמותה גבוה בכ- 50%.
ברמות HbA1c מאד גבוהות היה שעור התמותה גבוה בכמעט 80%.
האפקט היה בולט יותר בקבוצה שקיבלה אינסולין.
The Lancet, 2010, 375(9713), 481-489
ההודעה לעיתונות של החברה האנדוקרינית האמריקאית מציעה לא לקפוץ למסקנות בעקבות המאמר הזה ומציעה לרופא לדון בכל מקרה באופן עצמאי.
http://www.endo-society.org/advocacy/policy/upload/A1c-and-Survival-Lancet-final.pdf
זה לא הניסוי הראשון המצביע על כיוון זה. תוצאות דומות נמצאו גם כשנבדק הקשר בין רמת HbA1C לתחלואה ותמותה בקרב חולי סוכרת עם אי ספיקת לב. גם כאן שעור התמותה הנמוך היה ברמות HbA1C קצת מעל 7.
או במערך שהראה שבקרה גליצמית הדוקה אינה משפרת את בריאות חולי הסוכרת.
האם זה בגלל הדרכים שבהם הורידו את רמת ה- HbA1c ? או אולי זה כך בגלל שבמצב סוכרתי הגוף צריך רמות גבוהות קצת של סוכר לתפקודו?
דרך אגב, בסקר שנעשה בלונדון נמצא כי 74% מחולי הסוכרת לא מבינים את משמעות תוצאות בדיקת ה- HbA1C ולכן לא יכולים להשתמש במידע זה לניהול מחלתם.
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט
ד"ר פוגלמן יעקב
ערב טוב
לאחרונה הוצגו במקביל תוצאות של 3 מחקרי ענק שעסקו בשאלת חשיבות השגת איזון מקסימלי של גלוקוז במניעת סיבוכים של כלי הדם הגדולים : ACCORD
(Action to ControlCardiovascular Risk in Diabetes),
(Action in Diabetes and Vascular Disease) ADVANCE
ו-TDAV (VA Diabetes Trial).. מסקנות שלושת המחקרים הגדולים והחשובים הללו הן ציון דרך, והן השפיעו רבות על אופן בו אנו חושבים ורואים את הטיפול בחולי סוכרת ..
בכל המחקרים הייתה המטרה להשוות את ההשפעה של איזון גלוקוז אינטנסיבי של להגיע לרמות תקינות של סוכר בדם לעומת איזון סטנדרטי שאיננו מגיע בדרך כלל לרמות תקינות של סוכר על סיבוכי הסוכרת. מטרה זו הושגה, ובסוף תקופת המחקר ערכי ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c) היו נמוכים ודומים בקבוצות הטיפול האינטנסיבי בשלושת המחקרים.
תוצאות המחקרים
התוצאה החשובה ביותר והמשותפת לשלושת המחקרים היא שבאף אחד מהם לא הוכח שאיזון מקסימלי לערכים תקינים של ערכי הגלוקוז הוריד בצורה מובהקת תמותה כללית, תמותה מסיבות מחלות לב או אוטמי שריר הלב שלא גרמו למות בכלל המשתתפים. יותר מכך, במחקר ה-ACCORD נצפו אפילו שיעורים גבוהים יותר של תמותה כללית, תמותה מסיבות מחלות לב ו אוטמי שריר הלב שלא גרמו למות בקבוצה האינטנסיבית, לעומת קבוצת הטיפול הסטנדרטי. עובדה זו גרמה להפסקת המחקר לפני המועד הרשמי.
מה המסקנות האופרטיביות ממחקרים אלה ?
1. בחולים מבוגרים עם משך ארוך של סוכרת מסוג 2 עם שיעור גבוה של מחלת לב ידועה, אין יתרון בהשגת איזון מקסימלי של ערכי הגלוקוז לשם הורדת הסיבוכים .
2. ערך המטרה של ההמוגלובין המסוכרר בחולים גבוה יותר מאשר בצעירים עם מספר שנים מועט של מחלת הסוכרת . 3
4. בחולים ללא סיפור קודם של מחלת לב וכלי דם ידועה או עדות להסתיידות עורקים, עם משך קצר יחסית של סוכרת, נראה שיש ערך להשגת איזון מקסימלי של ערכי הגלוקוז לשם הורדת הסיבוכים.
5. במחקר ה-ADVANCE כמו במחקר ה-UKPDS הראו קשר ברור בין השגת איזון גליקמי מקסימלי למניעת סיבוכים בכלי הדם הקטנים .
לכן ולאור האמור לעיל: