לחץ דם
מנהלי קהילה
הפחתת כפית מלח אחת ביום – יעילה כמו תרופות להורדת לחץ דם
מחקר חדש מגלה כי צמצום בצריכת המלח בכמות שמשתווה לכפית בלבד ביום היא מספקת כדי להועיל לירידה בלחץ הדם כמו תרופות. איך זה קורה?
הנתרן המצוי במלח, מעבר להיותו מינרל חיוני לתפקוד הגוף וזה האחראי לטעם המלוח האהוב – הוא גם אחד מגורמי הסיכון המוכחים ליתר לחץ דם, ולאנשים שנוטים ללחץ דם גבוה מומלץ כבר שנים להפחית את כמויות המלח. בשנים האחרונות יש גם יוזמות לאומיות בציבור הכללי להפחתת המלח במזון המתועש במטרה להיאבק בעלייה בהיקף הסובלים מיתר לחץ דם.
ההסבר הביולוגי לקשר בין צריכת מלח גבוהה לעלייה לחץ הדם פשוט יחסית: הכליות מאזנות בפעילותן את רמות הנתרן שנאגרות בתאי הגוף. כשרמות הנתרן בגוף נמוכות – הכליות משמרות רמות חיוניות לתפקוד התאים, וכשרמות הנתרן בגוף גבוהות מדי – הכליות מפרישות עודפים דרך השתן. כשהגוף לא מסוגל להפריש עודפי נתרן גבוהים מדי – אלו מצטברים בדם, וסופחים אליהם מים, מה שמוביל לעלייה בנפח הדם, מגביר את הלחץ על כלי הדם ואף מעמיס על פעילות הלב.
לא מדובר בסיכון של מה בכך. במצבים כרוניים – לחץ דם גבוה שאינו מטופל לאורך זמן מהווה את אחד ממאפייני התסמונת המטבולית – תסמונת הכרוכה בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, וכן ישנה עלייה בסיכון לסיבוכים בתפקוד הכליות. לחץ דם מוכר בשם "הרוצח השקט", מאחר ונזקיו לרוב אינם מלווים בשלב הראשון בתסמינים כלשהם.
ההמלצות של מרבית גופי הבריאות בעולם מורות על צריכה יומית של מלח בכמות המשתווה לכפית מלח, המכילה כ-2.3 גרם נתרן – כשכמות זו אמורה לכלול הן את המלח שמוסף במלחייה והן את זה המצוי במזונות השונים. יש גם ארגונים שממליצים על צריכה נמוכה יותר, למשל איגוד הלב האמריקאי שממליץ על צריכה מקסימלית של 1.5 גרם נתרן ליום. למרות המלצות אלה – מרבית האוכלוסייה צורכת נתרן בכמות עודפת.
מחקר אמריקאי חדש מצא כי הפחתה של כ-2.3 גרם נתרן ליום, בכמות המשתווה לכפית מלח, יעילה כמו תרופות להורדת לחץ דם גבוה, וזאת גם בקרב מי שאינם מאובחנים עם יתר לחץ דם כרוני.
ירידה דרמטית בערכי לחץ הדם
החוקרים ממספר אוניברסיטאות בארה"ב – ונדרבליט, אלבמה, אילינוי, אינדיאנה, דרום קרולינה, טקסס ונורתווסטרן, לצד חוקרים מהמכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב (NHLBI), ביצעו בחינה פרוספקטיבית ליעילותה של דיאטה המלווה בצמצום מבוקר של כמות הנתרן בתזונה. במחקר נכללו 213 נבדקים בוגרים שגויסו מתוך מחקר מעקב אמריקאי בשנים 2021 עד 2023 בשתי ערים בארה"ב – שיקגו (באילינוי) וברמינגהם (באלבמה). הנבדקים כולם בגילי 50 עד 75 (בגיל 61 בממוצע), מרביתם (65%) נשים, ומתוכם רבע (25%) עם ערכי לחץ דם תקין, חמישית (20%) המאובחנים עם לחץ דם גבוה ומטופלים תרופתית, כשליש (30%) עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי ורבע (25%) עם לחץ דם שאינו מטופל תרופתית. הנבדקים סווגו לשלוש קבוצות – לקבוצת המחקר הותאמה דיאטה דלת נתרן שהכילה כ-500 מ"ג נתרן ליום, בקבוצה השנייה הותאמה תזונה רגילה שכללה צריכה של 2.3 גרם נתרן ליום, ואילו בקבוצה השלישית הותאמה תזונה שכללה כמות של עד 5 גרם נתרן ליום.
במחקר נמצא כי ערכי לחץ הדם הסיסטולי ירדו בעקבות התזונה דלת הנתרן אצל 75% מהנבדקים שהותאמה להם דיאטה זו. בהשוואה בין הקבוצות השונות – בין קבוצת המחקר לקבוצה שצרכה נתרן ברמות גבוהה, נמצא כי הגבלה של כמות הנתרן במזון שמתבטאת בצמצום של 2.3 גרם נתרן ליום – מלווה תוך שבוע בלבד בירידה דרמטית של 8 מ"מ כספית בממוצע בערכי לחץ הדם הסיסטולי (הערך הגבוה במדידת לחץ הדם), וזאת תוך חשיפה לתופעות לוואי קלות ביותר. ערך זה תועד בקרב נבדקים ללא הבדלי מין, גיל, מוצא ומצב יתר לחץ דם. ערכי לחץ הדם הדיאסטולי ירדו בעוצמה מתונה יותר, ב-3 מ"מ כספית בממוצע.
תופעות לוואי שדווחו בקרב 8% מהמשתתפים בקבוצת המחקר שנחשפו לדיאטה דלת הנתרן כללו בעיקר התכווצויות שרירים וחולשה. מדובר בתופעות מזעריות בהשוואה לאו שמיוחסות לתרופות ליתר לחץ דם, הכוללות שיעול, עצירות או שלשולים, סחרחורות, חולשה, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות, עייפות, אובדן משקל או לחילופין צבירת משקל עודף ובעיות בתפקוד המיני.
יש לציין כי גם בקבוצה שבה נצרכה כמות נתרן גבוהה במיוחד דיווחו כעשירית (9.9%) על תופעות לוואי, ובעיקר כאבי ראש, חוסר נוחות במערכת העיכול ובצקות.
המחקר מומן בין השאר על ידי המכון הלאומי ללב, ריאות ודם בארה"ב והמכון האמריקאי הלאומי לקידום מדעי התרגום (NCATS), וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2023 של כתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית.
יעיל כמו תרופות
בריאיון לתקשורת הבהירה אחת החוקרות, פרופ' נורינה אלן מהמחלקה לרפואה מניעתית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת נורת'ווסטרו, כי "הירידה שנצפתה בערכי לחץ הדם הסיסטולי כתוצאה מהדיאטה דלת הנתרן תוך שבוע משתווה לצניחה בלחץ הדם שמתועדת לאחר תחילת טיפול בתרופות ליתר לחץ דם. הירידה התרחשה די מהר והייתה עקבית בקרב כלל הנבדקים – בהם גם אלו שמטופלים תרופתית וגם אלו עם לחץ דם גבוה שאינם מטופלים בתרופות וכן אנשים עם לחץ דם תקין".
לדבריה, "זהו המחקר הראשון שמדגים כי אנשים שכבר נמצאים תחת טיפול תרופתי ללחץ דם גבוה יכולים להגיע לרמות יעד לחץ דם נמוכות יותר אם הם מצמצמים את צריכת הנתרן, וגם ללא טיפול תרופתי – מצאנו כי מרבית באנשים יראו ירידה בלחץ הדם אם יגבילו את כמות הנתרן בתזונה".
חוקרים שהתייחסו למחקר הביעו אופטימיות מהממצאים, אם כי לדבריהם – הפחתת כמות הנתרן בתזונה צריכה להיות מלווה גם בהתאמות כדי שלא לפגוע בטעמי המזונות, וזאת כדי לאפשר דיאטה שמטופלים יתמידו בה לאורך זמן – כאשר התאמת הטעמים לרוב אורכת זמן ארוך יותר משבוע.
ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות רבות נוספות שמתייחסות לסיכון הטמון במלח לעלייה בלחץ הדם. לפי מטה אנליזה של חוקרים מארגון הבריאות העולמי (WHO), בריטניה וגרמניה, שפורסמה באפריל 2013 בכתב העת British Medical Journal ומבוססת על 14 מחקרי מעקב ו-41 מחקרים מבוקרים, צריכה גבוהה של מלח מעלה ב-24% את הסיכון לפתח שבץ מוחי, מעלה ב-63% את הסיכון לתמותה משבץ מוחי ומעלה עד 53% את הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית. מחקרים קושרים בין צריכה גבוהה של מלח גם לסיבוכים לבביים נוספים, לרבות הפרעות קצב כדוגמת פרפור פרוזדורים.
כמו כן, מחקרים מדגימים ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות טרשת עורקים, התקפי לב ושבץ מוחי – בעקבות הפחתת כמויות המלח במזון, כשהיתרון נצפה בעיקר בקרב אנשים שמאובחנים מראש עם יתר לחץ דם. כך, סקירת מחקרים שבוצעה במאגר המידע Cochrane וממצאיה פורסמו בנובמבר 2011, מעלה כי בקרב אנשים עם לחץ דם תקין, הפחתה בצריכת הנתרן (מלח) מובילה לירידה ממוצעת של 1.27 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי ולירידה של 0.05 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי, לעומת צריכה גבוהה של מלח.
בעבודה שפורסמה באוגוסט 2014 בכתב העת New England Journal of Medicine, שאספה נתונים ממחקרים ב-66 מדינות, נמצא כי בשנת 2010 ניתן לייחס את מותם של 1.65 מיליון איש בעולם ממחלות לב וכלי דם לצריכה גבוהה מדי של נתרן מעל לכמות של 2 גרם ליום.
המחקר גם מחזק עבודות שמצביעות על תועלת של דיאטת DASH להורדת לחץ דם – דיאטה שמתאפיינת בצריכה מוגברת של פירות וירקות ומוצרי חלב דלי שומן, הגבלה בצריכת שומנים רוויים והגבלה של כמות הנתרן ל-2.3 גרם ליום, בהתאם להמלצות.