יותר משנה חלפה מאז פרצה לחיינו מגפת הקורונה (COVID-19), ועם הזמן מתברר כי תסמיני הקורונה עשויים להימשך חודשים ארוכים ואולי אף שנים.

מה זה לונג-קוביד או פוסט קורונה?

לפי ההגדרה הרפואית המקובלת כיום, תסמיני "לונג קוביד" הם תסמינים של מחלת הקורונה שמתפתחים או נמשכים ארבעה שבועות לאחר מועד אבחון המחלה. לדברי ד"ר איציק לוי, מנהל מרפאת פוסט קורונה, מרפאת איידס וסקר מחלות מין במרכז הרפואי שיבא ורופא מומחה למחלות זיהומיות, "יש להגדרה ניואנסים רבים. כך, למשל, חולה קורונה שהיה מאושפז במצב קשה בטיפול נמרץ ולעתים מונשם עשוי לסבול מתסמינים הרבה מעבר לארבעה שבועות. לכן צריך לקחת בחשבון שגם אם ההגדרה הרפואית היא של ארבעה שבועות, הרי שבחולים מאוד קשים ניתן להתייחס למשך זמן ארוך יותר להתפתחות תסמיני פוסט קורונה – עד כדי שלושה חודשים מהמחלה".

בכל הקשור בהשפעות נגיף הקורונה על גוף האדם לאורך זמן – עדיין רב הנסתר על הגלוי, והמחקרים בנושא ממשיכים להתפרסם ולעדכן את הקהילה הרפואית בקצב תדיר.

חשוב לזכור כי רוב האנשים שנדבקים בנגיף הקורונה מחלימים במהירות, אולם על רקע הפוטנציאל להתפתחות תסמינים ממושכים וסיבוכים רפואיים של "לונג קוביד" ואף מחלות כרוניות בהמשך – רשויות הבריאות בכל העולם עדיין מדגישות את החשיבות במניעת התפשטות המחלה.

מי מטפל בפוסט קורונה?

מרפאות 'פוסט קורונה' - שמטפלות במחלימים שפיתחו תסמינים שונים - שנפתחו בבתי החולים במדינה בשנה החולפת הולכות ונסגרות בהדרגה, ופעילות המיון הראשונית של הסיבוכים הרפואיים המאוחרים של הקורונה עוברת בהדרגה לרופאי משפחה.

כשפעלו המרפאות בבתי החולים, אלו קיבלו מחלימים מקורונה בכפוף לקבלת טופס 17 מקופות החולים, ונכון ליוני 2021 הקופות פחות נוטות לאשר טפסים אלה.

מה השכיחות של פוסט קורונה?

לפי מידע שמצטבר בחודשים האחרונים, שכיחות תסמיני "לונג קוביד" בציבור הרחב אינה מבוטלת. לפי סקירה של חוקרים אמריקאים, שפורסמה במארס 2021 בכתב העת Nature Medicine, בין 30% ל-90% מהמחלימים מקורונה עשויים לפתח תסמיני פוסט קורונה.

מחקר מאיטליה שפורסם ביולי 2020 בכתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית, זיהה במדגם של 179 חולי קורונה כי כעבור חודשיים מעקב מהמחלה האקוטית – רק 12.6% היו נקיים מתסמינים, כאשר 32% הציגו תסמין אחד או שניים ו-55% הציגו שלושה ומעלה תסמיני פוסט קורונה.

מחקר מבריטניה שפורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Thorax מצא במדגם של 110 חולי קורונה, כי גם בחלוף 3-2 חודשים מהמחלה, רוב המחלימים (74%) עדיין סבלו מתסמינים, ובעיקר מעייפות מוגברת וקוצר נשימה. בישראל, מחקר שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת Clinical Microbiology and Infection שביצע מעקב אחר 103 חולי קורונה עם תסמינים מתונים שלא נזקקו לאשפוז מצא כי בחלוף חצי שנה – עדיין כמחציתם (46%) סבלו מתסמין אחד לפחות של 'פוסט קוביד', ובעיקר עייפות (22%), הפרעות בחוש טעם (15%) וקשיי נשימה (8%).

מחקר מספרד שפורסם במארס 2021 בכתב העת Journal of Infection, מעלה כי במדגם של 277 מחלימים מקורונה, כעבור 77 ימים מהמחלה האקוטית, מחציתם (50.9%) סבלו מתסמינים שהופיעו לרוב בדרכי הנשימה והיו מתונים באופיים. ומחקר מסין שכלל שישה חודשי מעקב וממצאיו פורסמו בינואר 2021 בכתב העת Lancet, זיהה במדגם של 1,733 מחלימים מקורונה כי מעל למחצית (63%) סבלו מתסמיני עייפות וחולשת שרירים שהיו השכיחים ביותר, וכרבע (26%) פיתחו הפרעות שינה.

באחת העבודות המקיפות בנושא שבוצעה בארה"ב ודווחה באפריל 2021 דווח בכתב העת Nature, הושוו נתונים של 73,435 חולי קורונה שטופלו על ידי המחלקה ליוצאי הצבא האמריקאי ששרדו מעל ל-30 ימים לאחר שנדבקו בנגיף ולא נזקקו לאשפוז, בהשוואה ל-4,990,835 מטופלים במחלקת יוצאי צבא ארה"ב שלא נדבקו בקורונה. במעקב שנמשך 130 ימים בממוצע, נמצא כי חולי הקורונה מצויים בסיכון גבוה ב-59% לתמותה, ובמעקב בחלוף חצי שנה מההדבקות בנגיף – תועד סיכון גבוה להפרעות נפשיות, מחלות במערכת העצבים, מחלות מטבוליות, מחלות קרדיו וסקולאריות, סיבוכים בדרכי העיכול, עייפות, כאבי שלד-שריר ואף אנמיה, וכן סיכויים גבוהים יותר להזדקק לטיפולים במשככי כאבים, לרבות אופיאטים, נוגדי דיכאון ונוגדי חרדה, טיפולים בתרופות להורדת לחץ דם וטיפולים בתרופות לסוכרת.

לדברי ד"ר לוי, "בנקודת זמן זו ייתכן כי חלק מהסיבוכים עדיין לא התגלו במלוא היקפם".

מה הסיבה להתפתחות סיבוכים מאוחרים של קורונה?

בקהילה הרפואית והמדעית עדיין לא ידוע בוודאות מדוע אנשים מסוימים מפתחים תסמיני פוסט קורונה. עם זאת, מוכרים נגיפים נוספים שמעלים את הסיכון לסיבוכים רפואיים מאוחרים, ובאשר לתסמיני "לונג קוביד" – הרי שחלקם אכן דומים לתסמינים מאוחרים שמאפיינים מחלות זיהומיות אחרות, אך חלקם ייחודיים רק למחלימים מקורונה. חלק מהתסמינים המאוחרים של קורונה אף דומים לאלו שמאפיינים מצבים רפואיים אחרים ומחלות כרוניות שונות, ובחודשים האחרונים מדענים בעולם מוסיפים להתחקות אחר גורמים שעשויים להשפיע על התפתחות סיבוכים בקרב המחלימים.

לפי סקירה של חוקרים אמריקאים, שפורסמה במארס 2021 בכתב העת Nature Medicine, מספר מנגנונים ביולוגיים שעשויים להתפתח בעקבות זיהום בנגיף הקורונה קשורים בסיכון מוגבר לסיבוכי פוסט קורונה, לרבות פגיעה בתפקוד תאי הגוף, תגובה חיסונית שמובילה לייצור מוגבר של חלבונים מסוג ציטוקינים שמעודדים פעילות דלקתית וכן מצב 'פרו קואגולנטי' בכלי הדם שעלול להשפיע על היווצרות קרישי דם.

כמו כן, ישנן הערכות מדעיות כי חלק מהסיבוכים של "לונג קוביד" עשויים להיות קשורים לפעילות משובשת של אנזימים/קולטנים מסוג ACE2 שתפקידם בגוף להפוך את החלבון 'אנגיוטנסין 1' ל'אנגיוטנסין 2' – אנזימים שמצויים בכלי הדם ומסייעים לפקח על לחץ הדם. בעבודות מתברר כי אנזימים אלה מהווים יעד לנגיף הקורונה, אשר משתמש בהם כדי לחדור לתאים שונים בגוף.

חוקרים בריטיים מה'קינגס קולג' בלונדון הדגימו בפברואר 2021 בכתב העת Oxford Open Immunology כיצד מחקרים בתחום הנוירו-אימונולוגיה, תחום שבוחן את הקשר בין המערכת החיסונית למערכת העצבים – עשוי לסייע בהבנה טובה יותר של המנגנונים לתסמיני "לונג קוביד" במטרה לפתח טיפולים תרופתיים יעילים כנגד תסמינים אלה. בין התהליכים הביולוגיים שעשויים להיות קשורים להתפתחות התסמינים, לפי מחקר זה, נכללים מנגנונים שמאפשרים חדירת נגיפים לדרכי העצבים, מנגנוני אקטיבציה (הפעלה) של תאי תמיכה במערכת העצבים המכונים 'תאי גלייה', תהליכי יצירת תאי עצב – המכונים 'נוירוגנזיס' וכן תהליכי עקה חמצונית.

מי בסיכון לפתח תסמינים מתמשכים של קורונה?

בעוד שהמידע על תסמיני פוסט קורונה ממשיך להיחקר ולהצטבר, עדויות שנאספו עד כה בספרות הרפואית מצביעות על מספר קבוצות מקרב מחלימי הקורונה להם סיכון גבוה ביותר לסבול מתסמינים מתמשכים, ובכללם:

• מחלימים שעברו מחלה קשה יותר (ובעיקר אלו שעברו מחלה שלוותה באשפוז)
• מחלימים מבוגרים
• מחלימים שהנם מראש חולים כרוניים
• מחלימות (נשים)
• מחלימים עם עודף משקל והשמנה
• מחלימים מעשני סיגריות

מחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא, שממצאיו זכו לחיזוק גם בעבודות בחו"ל, העלה כי מחלימים שעברו במהלך מחלת הקורונה האקוטית מעל לחמישה תסמינים – היו בסיכון גבוה משמעותית להתפתחות "לונג קוביד".

על ממצא דומה הצביע מחקר שבוצע בארה"ב, בריטניה ושבדיה ופורסם במארס 2021 בכתב העת Nature Medicine שהעלה כי חמישה תסמינים שנחוו בשבוע הראשון למחלה האקוטית מעלים פי 3.53 את הסיכון ל"לונג קוביד".

במחקר מספרד שפורסם במארס 2021 בכתב העת Journal of Infection נמצא כי הסיכון לסיבוכי פוסט קורונה גבוה ב-57% בקרב אנשים שסובלים משלוש מחלות רקע כרוניות ומעלה; גבוה ב-33% בקרב אלו שפיתחו דלקת ריאות חמורה; וגבוה פי 2.82 בקרב אלו שנדרשו לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ להתמודדות עם המחלה האקוטית.

במחקר מסין שעקב אחר קבוצת המחלימים מקורונה שסבלה במהלך המחלה מהפרעות בתפקודי הריאות (ביכולת הדיפוזיה של נאדיות הריאה), לפי ממצאיו שפורסמו בינואר 2021 בכתב העת Lancet, גיל מבוגר מעלה ב-20% את הסיכון לסיבוכי פוסט קורונה, ולנשים נמצא שם סיכון גבוה פי 2.22 לסיבוכים בהשוואה לגברים.

שני מחקרים שאושרו לפרסום במארס 2021 כתב העת British Medical Journal מצביעים על סיכון מוגבר בקרב נשים בגיל העמידה לפתח תסמיני פוסט קורונה, לרבות עייפות, קוצר נשימה, כאבי שרירים, חרדה, דיכאון וערפול מוחי.

מאמר שפורסם בספטמבר 2020 בכתב העת Lancet Neurology שבחן את הקשר בין הידבקות בקורונה להתפתחות שבץ מוחי מספק עדויות כי חולים אלה מפתחים שבץ בגיל ממוצע 59, מוקדם בהרבה מאשר שבץ מוחי בקרב מי שאינם מחלימי קורונה שפורץ בגיל 74 בממוצע.

חשוב להזכיר כי למרות הקשר בין תסמיני פוסט קורונה לגיל המבוגר, בספרות הרפואית מתועדים גם מקרים של תסמינים וסיבוכים מתמשכים של קורונה בקרב מחלימים צעירים, שלפני ההידבקות בנגיף הקורונה הוגדרו כבריאים. כך, למשל, במארס 2021 דווח בכתב העת Lancet Respiratory Medicine על אישה בשנות העשרים לחייה מאירלנד, אחות במקצועה, שנדבקה בנגיף הקורונה בבית החולים בבירה דבלין שבו עבדה, ופיתחה תסמיני קוצר נשימה, גודש באף, גרון כואב, עייפות מוגברת וקצב לב מואץ שנותרו לשבועות ארוכים, עמם התמודדה בעזרת סיוע נפשי ופעילות גופנית בעצימות מתונה.

מהם הנזקים ארוכי הטווח של קורונה?

בעוד שקורונה נתפסת כמחלה שפוגעת בראש ובראשונה בתפקוד הריאות, מתברר עם הזמן שנגיף הקורונה עלול לפגוע גם באיברים נוספים – מה שמעלה את הסיכון לסיבוכים ומחלות כרוניות לאחר ההחלמה מקורונה.

תסמינים רבים ארוכי הטווח נקשרו בספרות הרפואית להידבקות בנגיף הקורונה, והמחקרים בנושא מוסיפים להתעדכן.

לאחרונה ישנם דיווחים כי התסמינים מתמשכים של קורונה עשויים להחמיר לאחר פעילות מאומצת פיזית ומנטאלית.

בין התסמינים והמחלות שעשויים להתפתח בקרב מחלימים מקורונה נמנים:

עייפות

עייפות מוגברת מאפיינת מחלימים רבים מקורונה, וזאת בדומה ל'תסמונת העייפות הכרונית' (Chronic Fatigue Syndrome ובקיצור CFS) שאפיינה בעבר מחלימים שנדבקו בנגיף הקטלני 'סארס' (SARS) שהתפשט מסין בשנים 2003-2002 ונעלם במהירות כלעומת שהופיע.

בהבדל מתחושות עייפות רגילה, תסמונת העייפות הכרונית, המכונה גם 'דלקת במוח ובחוט השדרה' ME)) ובעבר כונתה גם "מחלת היאפים" – מלווה בעייפות קיצונית שמחמירה בפעילות גופנית או מנטאלית, שאיננה משתפרת במנוחה.

חוקרים אמריקאים ובריטים דיווחו בפרסום מוקדם בדצמבר 2020 בכתב העת medRxiv, כי במדגם של 3,762 אנשים שנדבקו בקורונה או חשודים ככאלה שנדבקו בקורונה מ-56 מדינות, הסיבוך השכיח ביותר כעבור חצי שנה התבטא בעייפות כבדה שתועדה בקרב עד 80.3% מהמחלימים במדגם, וחולשה לאחר מאמץ (המכונה בעגה הרפואית 'פוסט אקזיטציה', PEM) שמהווה את אחד התסמינים של תסמונת העייפות הכרונית תועדה בקרב עד 75% מהמדגם.

עייפות כרונית עשויה להתפתח גם לאחר הידבקות בנגיפים אחרים ולהימשך שבועות ולעתים חודשים ארוכים, לרבות עייפות לאחר הידבקות בנגיף EBV (אפשטיין באר וירוס) מחולל מחלת הנשיקה, שמתועדת בספרות הרפואית עוד מסוף שנות השמונים. בפברואר 2010 דווח בכתב העת Journal of Clinical Pathology על ילד מניו זילנד שפיתח תסמונת עייפות כרונית שנותרה חמישה חודשים לאחר שנדבק בנגיף שפעת החזירים.

מה ניתן לעשות? נכון להיום אין טיפול ייעודי בעייפות כתסמין של "לונג קוביד", על אף היותו אחד התסמינים המשמעותיים המאוחרים של קורונה, למעט הפנייה לרופא הראשוני בקהילה במקרה של סימנים חריגים.

לדברי ד"ר לוי, "לאנשים עם מדד השמנה BMI גבוה – ירידה במשקל מסייעת משמעותית בשיפור העייפות וכן הקפדה על היגיינת שינה, המלווה בשמירה על כמות מספקת של שעות שינה, הימנעות מקפאין לפני השינה, פעילות גופנית במהלך היום, הימנעות מארוחות כבדות לפני השינה ועוד".

עוד על היגיינת שינה נכונה

הפרעות שינה

לצד עייפות מוגברת, הרי שעבודות מצביעות על כך שחלק מהמחלימים מקורונה מפתחים עם הזמן הפרעות שינה נוספות, ובעיקר קשיי הירדמות ונדודי שינה – אינסומניה.

מחקר מסין שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Lancet מצא במעקב של 186 יום בממוצע אחר מחלימים מקורונה כי כרבע (26%) סבלו מקשיי הירדמות ושינה. במחקר מבריטניה שממצאיו מדווחים באפריל 2021 בכתב העת Lancet Psychiatry, התברר על סמך מדגם נרחב של 236,379 חולים כי בחלוף חצי שנה דיווחו 5.42% על נדודי שינה כאשר 2.53% דווחו שסבלו מהתופעה לראשונה בחייהם.

מה ניתן לעשות? נכון להיום אין המלצה ספציפית על טיפול ייעודי בהפרעות שינה חדשות שמתפתחות כחלק מתסמיני "לונג קוביד", למעט הפנייה לרופא משפחה ובמקרה הצורך בקשת הפנייה לרופא מומחה לשינה. אם המטופל סובל מחרדה ודיכאון כסיבות להפרעת השינה – מומלץ לפנות לטיפול אצל איש מקצוע בבריאות הנפש.

אובדן חוש הריח ו/או הטעם

בחודשים הראשונים להתפרצות הקורונה נדהמו בעולם הרפואה והמדע, כשזיהו כי אחד מתסמיני המחלה הוא אובדן חלקי או מוחלט של חוש הריח והטעם, גם בקרב חולים קלים יחסית.

חושים אלה שבים לרוב לאחר תקופת המחלה האקוטית, אך עשויים שלא לשוב במלואם בקרב חלק מהמחלימים, ויש אף הממליצים לבצע "אימוני ריח" (Smell Training) תוך הרחה של חומרים מעוררי ריחות עזים – כדי לאמן את החוש מחדש.

מסקירה שפורסמה באוגוסט 2020 בכתב העת Mayo Clinic Proceeding שנסמכה על דיווחים אודות 8,438 חולי קורונה מ-13 מדינות, עולה כי פגיעה אקוטית בחושי הריח והטעם בקרב חולי קורונה אינה נדירה: 41% סבלו במהלך המחלה מפגיעות בחוש הריח – לרבות אובדן חוש הטעם (אנוסמיה) או ירידה בחוש זה (היפוסמיה), ו-38.2% סבלו מפגיעות בחוש הטעם – לרבות אובדן חוש הטעם (אגאוסיה) וירידה בחוש הטעם (היפוגאוזיה). פגיעות אלו הורגשו בפתאומיות, ועל רקע שכיחותן הגבוהה, יש חוקרים שאף הציעו לפתח בדיקת ריח כאמצעי לאבחון קורונה.

הסיבה לתופעות אלה איננה ברורה לאשורה, אך ההנחה כי הן נגרמות על רקע פגיעה של נגיף הקורונה בתאים התומכים בתאי העצבים (נוירונים) באף בחוש הריח ו/או בלשון בחוש הטעם. למרות פגיעה בתאים אלה – מחקרים העלו כי הנגיף ברוב המכריע של המקרים אינו חודר דרכם למערכת העצבים המרכזית במוח. באשר לחוש הריח – מחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שפורסם ביולי 2020 בכתב העת Science Advance תעד פגיעה ב'תאי סרטולי' – תאים שתומכים בתאי העצב הסנסורים באף, אשר יש בהם אזנימים/קולטנים מסוג ACE2 אותם תוקף נגיף הקורונה. המנגנון שכרוך בפגיעה בחוש הטעם ככל הנראה מורכב יותר ועדיין אינו מובן לאשורו.

החדשות הטובות הן שעם הזמן, רוב המחלימים מקורונה מדווחים על חזרה של חושי הריח והטעם. לפי מחקר אמריקאי שפורסם ביולי 2020 בכתב העת American Journal of Otolaryngology, 72% מהמחלימים עם פגיעה בחוש הריח החלימו ממנה חודש לאחר המחלה וכך גם 84% מהמחלימים עם פגיעה בחוש הטעם.

במקרים בהם פגיעות אלה אינן מחלימות במלואן – הן גולשות למצב של 'לונג קוביד' ודורשות טיפולים פרטניים, ובמקרים אלה מומלץ "לאמן" מחדש את הנוירונים המעורבים בחושים אלה ולחדדם. על רקע התפרצות הקורונה ובעקבות מחסור יחסי במידע בנושא בקהילת המדע והרפואה, נעשים מחקרים במקומות שונים בעולם במטרה לפתח טיפולים ייעודיים יעילים למחלימים אלה. אחד המחקרים בנושא מבוצע בישראל במרפאת פה ולסת במרכז הרפואי שיבא.

מה ניתן לעשות? נכון להיום, לסובלים מהפרעות בחוש הריח כתסמין של "לונג קוביד" – מומלץ על "פיזיותרפית הרחה" – דהיינו הרחת תבלינים מעוררי ריח סגולי בבוקר ובערב, כגון קינמון, כמון, ציפורן ועוד. באשר לאובדן חוש הטעם – ההנחה כי "פיזיותרפית טעם" עשויה אף היא לעבוד, למרות שאין די ראיות בנושא.

תסמינים נשימתיים

דלקת הריאות שמאפיינת חולים בשלב האקוטי של קורונה, המלווה בתסמינים נשימתיים, עשויה להוביל לנזקים מאוחרים לנאדיות הריאה שהן מעין בועיות-שקיקים המצויים בקצה סמפונות הריאה שבהם מתבצע הפעפוע של חמצן לזרם הדם ושל פחמן דן חמצני חוזר מזרם הדם לריאות. הצטלקות נאדיות הריאה הופכת אותן לרגישות יותר, ומעלה את הסיכון לסיבוכים נשימתיים מאוחרים.

שיעול וכן קוצר נשימה (דיספניאה) עשויים להישאר בקרב מחלימים מקורונה לפרקי זמן ממושכים.

חוקרים בריטיים מאוניברסיטת אוקספורד שתעדו את תהליך ההחלמה של 58 חולי קורונה במחקר שפורסם באוקטובר 2020 בכתב העת EClinicalMedicine, מצאו כי 64% מהמחלימים הוסיפו לסבול מקוצר נשימה בחלוף שלושה חודשים מהמחלה (ו-55% סבלו מעייפות מוגברת).

בקהילה הרפואית מתחילים בחודשים האחרונים בביצוע מחקרים לבחינת השלכות הצטלקויות בריאות כתוצאה ממחלת הקורונה על המשך החיים אצל המחלימים.

מה ניתן לעשות? כיום את הסובלים מתסמינים נשימתיים של "לונג קוביד" מקובל להפנות למרפאות ריאה או למומחים לרפואת ריאות המכונים 'פולמנולוגים'.

לדברי ד"ר לוי, "לאחר בדיקת תפקודי ריאות ניתן לבחון האם הבעיה הנשימתית 'חסימתית' – כלומר בצינור דרכו נכנס האוויר לריאות ויוצא ממנו, ובמקרים אלה יותאמו למטופל משאפים, או אם הבעיה יותר 'רסטריקטיבית' (כלומר מלווה בהקטנת נפח הריאה), ובמקרים אלה לעתים יידרש מתן חמצן".

כאבי שרירים ומפרקים

ישנו תיעוד כי מחלימים מקורונה עלולים לפתח כאבים בשרירים (מיאלגיה) ואף כאבי מפרקים (ארתרלגיה).

במארס 2021 דיווחו חוקרים מסינגפור בכתב העת International Journal of Infectious Diseases על תסמינים 'מוסקולוסקלטאליים', כלומר שמתבטאים בסיבוכים בשריר ובשלד – בקרב 30% מקרב חולי קורונה מאושפזים, כאשר מחציתם (50%) סובלים מכאבים כלליים בגוף, כשליש (37.5%) מכאבי שרירים ופחות מעשירית מכאבי מפרקים (5.7%), כאב גב חדש (6.8%). עבודות נוספות מדווחות על כאבים מסוג זה גם בקרב מחלימים מקורונה, כחלק מתסמיני "לונג קוביד".

המנגנונים שמובילים להתפתחות כאבי מפרקים ושרירים אצל מחלימי הקורונה אינם ידועים, ולפי עבודות, ההערכה כי יתכן והדבר קשור לאנזימים/קולטנים מסוג ACE2 שמסייעים לנגיף קורונה לחדור לתאים בגוף. בנוסף, יתכן כי נגיף הקורונה מוביל באופן ישיר לפגיעה ברקמת הסינוביום של מפרקי הגוף, למרות שאין נכון להיום תיעוד מלא להימצאות הנגיפים ברקמה הסינוביאלית.

יש לציין כי פגיעה במפרקים מתועדת בספרות הרפואית מזה עשרות שנים גם בעקבות הידבקות בנגיפים אחרים, לרבות נגיף הפטיטיס B ונגיף פרוו וירוס הגורם לפריחות.

כאבי שרירים ומפרקים אף עשויים להיות ביטוי לדלקת מפרקים אוטואימונית. לדברי ד"ר לוי, "ככל הנראה, הקורונה מגרה את מערכת החיסון באופן יוצא דופן, ולכן עשויות להתפתח מחלות חיסון עצמי שונות או לפחות תופעות של דלקות פרקים".

מה ניתן לעשות? אין נכון להיום טיפול ספציפי לכאבי שרירים ומפרקים כתסמין של "לונג קוביד". ברוב המקרים, מטופלים שמדווחים על כאבי שרירים ומפרקים מופנים לרופא מומחה לראומטולוגיה, ובמקרים בהם התופעה נגרמת על רקע דלקת בכלי הדם – וסקוליטיס – יופנה המטופל למומחה לכירורגית כלי דם.

תסמינים לבביים

כבר בחודשים הראשונים להתפרצות מגפת הקורונה – פורסמו עדויות בספרות הרפואית על חולי קורונה שמציגים תסמינים לבביים המעידים על נזק לשריר הלב, נזק שעלול להיגרם עקב חדירה של נגיפי הקורונה לרקמות שריר הלב והיווצרות דלקת שריר הלב – מיוקרדיטיס.

הסיבה לפגיעה בשריר הלב ככל הנראה קשורה בהימצאותם של אנזימים/קולטנים מסוג ACE2 ברקמות הלב – כאשר נגיף הקורונה נקשר לאנזים זה, ובהמשך חודר באמצעותו לשריר הלב.

כמו כן, למחלימים מקורונה סיכון לפגיעות לבביות על רקע פגיעה בכלי הדם וסיכון להיווצרות קרישי דם: עבודות הדגימו כי נגיף הקורונה פוגע בשכבת האנדותל המצפה את כלי הדם מבפנים באופן שמעורר פעילות דלקתית בכלי הדם ומעלה את הסיכון לקרישי דם.

יש לציין כי בין גורמי הסיכון המוכחים לדלקת בשריר הלב נכללים גם זיהומים נוספים, ובעיקר נגיפים הגורמים להצטננות רגילה ולתסמינים דמויי שפעת (למשל אדנו-וירוס), נגיפים הגורמים לפריחות (למשל פרוו-וירוס), נגיף הרפס סימפלקס, נגיפי הפטיטיס (דלקת כבד נגיפית) מסוג B ו-C, נגיפים הגורמים לסיבוכים במערכת העיכול (נגיפי אקו), נגיף אפשטיין באר (EBV) מחולל מחלת הנשיקה, נגיף ה-HIV מחולל מחלת האיידס ונגיף הרובלה הגורם לאדמת.

מחקרים שבחנו בדיקות הדמיה קרדיולוגיות חודשים לאחר ההחלמה מקורונה מצביעים על סיכון להתמשכות הנזקים בשריר הלב, וזאת אפילו אצל מחלימים שעברו מחלה קלה. נזקים אלה מעלים את הסיכון לסיבוכים לבביים בעתיד שעדיין לא ברור לחלוטין האם הם חולפים או נותרים לצמיתות.

בין התסמינים והסיבוכים הלבביים של "לונג קוביד" נמנים:

פגיעה בשריר הלב וכאבים בחזה

בספרות הרפואית מצטבר בחודשים האחרונים תיעוד לכאבים מתמשכים בחזה בקרב כ-20% מהמחלימים מקורונה, שעשויים להוות אף תסמין לאירוע לבבי. ממצאים אלה מתיישבים עם ראיות ממחקרים ומהקליניקה מאז התפרצות הקורונה שמעידות על חולי קורונה שפיתחו פגיעות בשריר הלב ונמצאו בסיכון מוגבר להתקפי לב.

במארס 2021 דיווחו חוקרים מספרד בכתב העת European Heart Journal: Case Reports על בת 42 שחלתה בקורונה וסבלה מחום גבוה, תסמינים נשימתיים ואובדן חוש הריח, וכעבור חודש החלה להתלונן על כאבים חוזרים בחזה, מבלי שהייתה מוכרת לפני כן כחולת לב ואובחנה בבדיקות להדמיית לב עם אנגינה פקטוריס – תעוקת חזה שמהווה תסמין למחלת לב.

קצב לב מואץ

בהמשך לפגיעה האפשרית בשריר הלב, קיים תיעוד לפיו חלק מהמחלימים מקורונה מפתחים דופק לב מואץ – מצב המאופיין בהלמות בדופק (פלפיטציות / פעמת). דופק מואץ אף מסווג כהפרעה בקצב הלב מסוג 'טכיקרדיה'.

מצב זה עשוי להעיד על סיבוכים רפואיים שונים, ולכן מחייב פנייה לרופא לבירור תפקודי הלב ופגיעה אפשרית בלב כתוצאה מהידבקות בנגיף. דופק לב מואץ אף עשוי להעיד על התייבשות – ולכן במצבים אלה מומלץ להרבות בנוזלים.

האיגוד האמריקאי למומחים למערכת העצבים האוטונומית (AAS) פרסם במארס 2021 בכתב העת Nature Communications הצהרה הנוגעת ל'תסמונת טכיקרדיה תנוחתית המאפיינת לונג קוביד' (Long Covid POTS) – הקוראת להעלאת מודעות לתופעה בקהילה הרפואית ולהשקעת משאבים בשדה המחקרי להבנה, על רקע העומס המוטל על מומחים לרפואת הלב מקרב מחלימי הקורונה שפיתחו את הסיבוך והתורים המתארכים למרפאות קרדיולוגיות. 'טכיקרדיה תנוחתית' הוא מצב שבו חלה עלייה בדופק במעבר מישיבה לעמידה של יותר משלושים פעימות בדקה בהשוואה לדופק הנורמאלי, כשזה נמשך שלושה חודשים לפחות, ומתפתח בקרב אנשים שמוגדרים כמחלימים מקורונה ונמשך שלושה חודשים (12 שבועות) לאחר שנדבקו בנגיף.

הטיפול בטכיקרדיה למחלימים מקורונה ניתן לרוב בתרופות מקבוצת חוסמי בטא המשמשות גם להורדת לחץ דם. עם זאת, אחת מתופעות הלוואי האפשריות של הטיפול היא החמרה בתסמיני עייפות.

סיבוכים בכלי הדם וקרישי דם

נגיף הקורונה מעלה את הסיכון להצטברות גושים בזרם הדם והתפתחות קרישי דם פנימיים – שעלולים להוביל להתפתחות התקפי לב ושבץ מוחי. רוב הפגיעות הלבביות המתועדות בקרב מחלימים מקורונה מיוחסות לקרישי דם קטנים שחוסמים את נימי הדם הקטנים שבשריר הלב.

קרישי דם עלולים לפגוע גם בתפקוד של איברים נוספים בגוף, לרבות הריאות, הכבד, הכליות ואף הגפיים התחתונות.

בנוסף, הצטבר תיעוד כי נגיף הקורונה עלול גם להחליש את כלי הדם ולהוביל לדליפת דם שמעלה את הסיכון לדימומים פנימיים ולסיבוכים מתמשכים בכבד ובכליות.

התקפי לב

מספר דיווחים הופיעו בספרות הרפואית על חולים ומחלימים מקורונה שפיתחו התקפי לב. התקפי הלב השכיחים יותר שמיוחסים לנגיף הקורונה הם מסוג מספר 2, ונגרמים על רקע מצב של לחץ בפעילות הלב, לרבות על רקע קצב לב מהיר, ירידה ברמות החמצן ואנמיה – כששריר הלב אינו מקבל די חמצן לפעילותו (בהבדל מהתקפי לב מסוג מספר 1 שנגרמים בעקבות חסימת עורקים כליליים המספקים דם ללב בקרישי דם).

האיגוד האמריקאי לאנגיוגרפיה לבבית וטיפול (SCAI) יצר לאחרונה רשם מיוחד במטרה לעקוב אחר דיווחים של התקפי לב בקרב מחלימים מקורונה.

אי ספיקת לב

מספר מצומצם של תיאורי מקרה מדווחים כי חולי קורונה שפיתחו סיבוכים לבביים אף מצויים בסיכון גבוה לפתח אי ספיקת לב, אם כי לא ברור עדיין האם סיכון זה מאפיין גם מחלימים שפיתחו תסמינים כרוניים לאחר שלב המחלה האקוטי.

מה ניתן לעשות במקרה של תסמינים לבביים? לדברי ד"ר לוי, מאחר ובספרות הרפואית עדיין לומדים את הסיבוכים הלבביים של "לונג קוביד", "בשלב זה נהוג להפנות את המטופלים עם סיבוכים לבביים לקרדיולוג לביצוע בדיקת אקו לב ובדיקות נוספות להדמיית הלב". מחלימים שמאובחנים עם סיבוכים בקרישיות הדם מופנים למרפאות קרישת דם בראשות רופאים המטולוגים, ולרוב יותאם להם טיפול תרופתי במדללי דם או נוגדי קרישה.

סוכרת

כבר בחודשים הראשונים להתפרצות מגפת הקורונה זוהה קשר בין הנגיף מחולל המגפה לבין סוכרת, והתברר כי הידבקות בנגיף תורמת להפרה באיזון רמות הסוכר בדם ולהתפתחות רמות גבוהות של סוכר בדם, וזאת גם בקרב מי שלא אובחנו עם סוכרת בעברם, בין השאר על רקע מצב המחלה החריף והטיפול בסטרואידים, ובמקביל לחולי סוכרת שנדבקו בקורונה סיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים של המחלה.

מאמר משותף של צוות חוקרים בינלאומי, שפורסם ביוני 2020 בכתב העת New England Journal of Medicine, מספק עדויות לכך שהנגיף COVID-19 מחולל הקורונה קשור לעלייה ברמות הסוכר בדם. לפי הנחת החוקרים, הנגיף נצמד לאנזימים/קולטנים מסוג ACE2 שמשתתפים בתהליכים מטבוליים שונים, לרבות בתאי בטא בלבלב, ברקמות שומן, במעי הדק ובכליות – וכך עלול להשפיע על מטבוליזם הסוכר בגוף ולהוביל לעלייה ברמות הסוכר. ממצא זה אף הודגם במחקר אמריקאי מאוניברסיטת קורנל שבוצע על תאים אנושיים בתנאי מעבדה, ופורסם ביולי 2020 בכתב העת Cell Stem Cell.

בחודשים הראשונים למגפה הסברה הייתה כי העלייה ברמות הסוכר בדם שמאפיינת את מחלת הקורונה האקוטית אינה מתפתחת לכדי סוכרת בשלב הכרוני של "לונג קוביד". עם זאת, בחודשים האחרונים מצטברות ראיות שמוגדרות בינתיים ראשוניות גם על סיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בקרב מחלימים מהנגיף.

באשר לסוכרת סוג 1, מחקר מבריטניה שפורסם באוגוסט 2020 בכתב העת Diabetes Care מזהה על סמך נתונים שנאספו בלונדון עלייה של כ-80% באבחון סוכרת סוג 1 בימי מגפת הקורונה, אולם עדיין אין עבודות שקושרות ישירות בין הידבקות בנגיף הקורונה לסוכרת סוג 1, וייתכן שהעלייה המתוארת קשורה לעלייה כללית ברמות הלחץ בחברה, שכן עבודות רבות מדגימות כי תנאי לחץ מעלים את הסיכון לסוכרת סוג 1, ובכלל זה מחקר ישראלי שפורסם ביוני 2012 בכתב העת Pediatric Diabetes והצביע על עלייה של 27% באבחון ילדים עם סוכרת סוג 1 לאחר מלחמת לבנון השנייה בצפון הארץ, בעוד ששיעור המאובחנים בשאר אזורי הארץ שלא נחשפו ללחימה נותר יציב.

ביחס לסוכרת סוג 2 יש ראיות חזקות יותר שמצביעות על סיכון מוגבר למחלה כאחד מסיבוכי "לונג קוביד". לפי מאמר סקירה שפורסם באפריל 2021 בכתב העת Nature, שיעור הסיכון לסוכרת סוג 2 בקרב מחלימים מקורונה עומד בחלוף חצי שנה מההידבקות בנגיף על 8.23 למאה אלף מחלימים. ההנחה כי הסיכון לפתח סוכרת חדשה מסוג 2 בקרב מחלימי קורונה קשור במנגנון שחושף מחלימים לסיבוכים מטבוליים נוספים כמו השמנה – על רקע עלייה בפעילות הדלקתית בגוף שמובילה לתנגודת לאינסולין – מצב קדם סוכרתי בו תאי הגוף אינם מגיבים להורמון האינסולין כראוי ואינם קולטים די סוכר – מה שמוביל לעלייה ברמות הסוכר בדם ולסוכרת. כהסבר חלופי, ייתכן כי סוכרת מתפתחת על רקע הימצאות אנזימים/קולטנים מסוג ACE2 בלבלב ובאיברים נוספים בגוף שמעבדים סוכר, כאשר נגיף קורונה נוטה לחדור באמצעותם לרקמות גוף, וכך עשוי גם להוביל להתפתחות סוכרת. מחקרים במעבדה שתעדו חדירה של נגיפי קורונה לתאי לבלב אף רומזים למנגנון ייחודי באמצעותו משבש הנגיף את פעילות תאי בטא בלבלב המייצרים אינסולין – באופן שעשוי להעיד על סוג חדש של סוכרת.

מה ניתן לעשות? לדברי ד"ר לוי, נכון להיום עוד לא ברור לחלוטין האם סוכרת היא באופן ברור אחד מתסמיני "לונג קוביד", כפי שתוארה בקרב חולי קורונה בשלב האקוטי, ו"במידה ומופיעים מקרים חדשים של סוכרת החשודים כסיבוך של 'לונג קוביד' – יש להפנותם לטיפול אצל רופא מומחה לאנדוקרינולוגיה".

סיבוכים נוירולוגים

בספרות הרפואית מתועדים מצבים של חולי קורונה, ובהם גם חולים צעירים, שפיתחו נזקים נוירולוגים שונים, לרבות סיבוכים במערכת העצבים המרכזית שבמוח ובכללם שבץ מוחי, פרכוסים, פרקינסון, אלצהיימר וכן תסמונת ע"ש גיליאן-ברה ואף סיבוכים במערכת העצבים ההיקפית (הפריפרית).

לפי סקירה שפורסמה בחודשים הראשונים לאחר התפרצות המגפה ביולי 2020 בכתב העת Journal of Clinical Neuroscience, קרוב למחצית מחולי הקורונה (45.5%) מציגים תסמינים נוירולוגיים שמעידים על פגיעות במערכת העצבים.

מחקר בריטי מאוניברסיטת אוקספורד, שבחן מדגם נרחב של 236,379 חולים, וממצאיו מדווחים באפריל 2021 בכתב העת Lancet Psychiatry, העלה כי במעקב של חצי שנה מהאבחנה במחלה – 2.85% סבלו מפגיעות כלשהן בדרכי העצבים; 2.1% פיתחו שבץ מוחי איסכמי, 0.76% לראשונה בחייהם; 0.56% פיתחו שבץ מוחי דימומי (המורגי), 0.28% לראשונה בחיים; 0.11% פיתחו תסמיני פרקינסון; ו-0.08% פיתחו תסמיני גיליאן-ברה.

אחד ההסברים האפשריים לקשר בין הידבקות בקורונה לסיבוכים נוירולוגיים הוא בחדירה של הנגיף לתעלות העצבים, ייתכן באמצעות האנזים/קולטן ACE2. הסבר אחר אפשרי הוא כי הסיבוכים מתפתחים כתוצאה מגירוי יתר של המערכת החיסונית. מדענים עדיין אינם יודעים מהו הגורם לתופעה, אולם קביעה זו חשובה – שכן לכל אחד משני ההסברים הללו גישות טיפוליות שונות במהותן.

חוקרים בריטיים מאוניברסיטת ליברפול אף תיעדו במחקר באוקטובר 2020 בכתב העת Lancet Psychiatry על סמך מדגם של 153 חולי קורונה עם תיעוד לסיבוכים נוירולוגיים-מוחיים, כי הרוב (62%) פיתחו חסימה בכלי הדם למוח ומתוכם 74% חוו שבץ מוחי איסכמי, 12% סבלו מדימום תוך מוחי ו-1% תועדו עם דלקתיות בכלי הדם המוחיים (וסקוליטיס CNS).

להלן מספר סיבוכים נוירולוגיים ספציפיים שמתועדים בשכיחות גבוהה יחסית בקרב מחלימי קורונה:

סחרחורות

מספר מחקרים מצביעים על קשר בין הידבקות בקורונה לבין התפתחות סחרחורות (ורטיגו) בעמידה. בקרב מחלימים, תופעה זו קשורה ככל הנראה לדלקת בעצב הפרוזדור (Vestibular Neuritis) – עצב המקשר בין האוזן הפנימית והמוח שקשור במנגנון השמירה על שיווי המשקל של הגוף, כחלק מהתסמינים הנוירולוגיים של נגיף הקורונה שתוקפים לפי הערכות כשליש מהחולים. לפי סקירה שפורסמה ביולי 2020 בכתב העת Journal of Clinical Neuroscience, סחרחורות היוו את התסמין הנוירולוגי השכיח ביותר של נגיף הקורונה ומתפתחים בקרב עד כחמישית (19.3%) מהחולים והמחלימים.

בספרות הרפואית מתועדים מקרים של דלקת בעצב הפרוזדור על רקע הידבקות בזיהומים שונים, לרבות בנגיף הקורונה. עוד בתחילת המגפה החלו להצטבר תיאורי מקרה על מטופלים שנדבקו בקורונה ופיתחו סחרחורות בעקבות דלקת בעצב הפרוזדור שלב האקוטי של המחלה, למשל מקרה בארה"ב של בת 29 ממוצא היספני שתועד ביוני 2020 בכתב העת Cureus, וסקירה נוספת מספטמבר 2020 שאספה מקרים שדווחו גם בסין, איטליה, תורכיה וקנדה, כאשר שבחלק מהתיאורים סחרחורות היוו את התסמין הראשון של המחלה, עוד לפני התסמינים הנשימתיים. דיווח נוספת מפברואר 2021 מצרפת זיהה את התופעה גם בגיל הילדות, אצל בת 13. הטיפול בתופעה ניתן לרוב בסטרואידים.

כאבי ראש

עבודות מהחודשים האחרונים מזהות שיעורים גבוהים של מחלימים מקורונה שמתלוננים על כאבי ראש.

לפי סקירה שפורסמה ביולי 2020 בכתב העת Journal of Clinical Neuroscience, כאבי ראש מהווים את התסמין הנוירולוגי השני בשכיחותו שמתבטא אצל 17.1% מהחולים והמחלימים מקורונה. במאמר סקירה של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קולומביה, שממצאיו פורסמו במארס 2021 בכתב העת Nature Medicine, מדווח על מעל לשליש מהמחלימים (38%) שסבלו מכאבי ראש בחלוף שישה שבועות מההידבקות בנגיף, שמאופייניים ככאבי ראש דמויי מיגרנה.

סקירה בנושא מספרד שפורסמה ביולי 2020 בכתב העת Headache, מצביעה על שיעור של 8% עד 12% מהמחלימים מקורונה שמתלוננים על כאבי ראש, כשחלקם מאופיינים ככאבי ראש אקוטיים סביב הזיהום הסיסטמי מנגיף הקורונה, לרבות כאב ראש מתחי, כאב ראש משיעול וכאב ראש שמבטא חולשה בעיניים (הטרופוריה), ובהמשך כאבי ראש בעלי אופי כרוני על רקע המחסור בחמצן (היפוקסיה). לפי המאמר, חלק מכאבי הראש עשויים להיגרם על רקע העלייה ברמות הציטוקינים בגוף לאחר ההידבקות בנגיף – בדפוס של 'סערה ציטוקינית'.

הפרעות זיכרון וקשב וריכוז

קיים תיעוד לסיכון מוגבר בקרב מחלימים מקורונה להתפתחות הפרעות קוגניטיביות, ובעיקר מצב בלבולי שמוגדר בספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ה-DSM בשם 'דליריום' ולעתים מכונה 'ערפל מוחי' (Brain Fog) – מונח שצובר בשנים האחרונות תהודה בעולם הרפואה. מצב זה מתבטא בתסמינים שמעידים על שיבושים בתפקוד המוחי ומצוי על הרצף שבין תפקוד מוחי מיטבי מחד ומחלות קשות הפוגעות בתפקוד המוח כמו דמנציה ואלצהיימר מאידך. תסמינים אלה עשויים לכלול בין השאר הפרעות בזיכרון וביכולת הריכוז, שינויים במצב הרוח, בלבול, עצבנות ודכדוך.

חוקרים אמריקאים ובריטים דיווחו בפרסום מאפריל 2020 בכתב העת medRxiv, כי על פי ממצאי סקר אינטרנטי שנערך בקבוצות תמיכה למחלימים מקורונה ברשתות חברתיות וכלל 3,762 משיבים מ-56 מדינות, רוב הנבדקים (85.1%) דיווחו על 'ערפל מוחי' שהתבטא בהפרעות קוגניטיביות שונות, כאשר התסמינים הבולטים היו ירידה ביכולת הקשב והריכוז (74.8%), קשיי זיכרון (72.8%) – מרביתם עם קשיים בזיכרון לטווח הקצר (64.8%) וחלקם עם קשיים בזיכרון לטווח הארוך (36.12%), וכן קשיים בחשיבה (64.9%), הפרעות בביצוע משימות של תכנון וארגון (57.6%), קשיים בפתרון בעיות וביכולת קבלת החלטות (54.1%) וחשיבה איטית (49.1%). כשליש מהמשיבים (31.2%) דיווחו על תסמינים שפרצו כבר בשבוע הראשון לתסמיני הקורונה המוכרים (חום גבוה וסיבוכים נשימתיים), ובהמשך הדיווחים גברו והגיעו לשיאם כעבור שלושה חודשים מההידבקות בנגיף, אז דיווחו כשני שליש (66.7%) על תסמינים אלה, ובחודש השביעי לאחר ההידבקות החלו לרדת בשכיחותם (55.5%). 

חוקרים עדיין בוחנים מה הסיבות להתפתחות 'ערפל מוחי' בקרב מחלימים מקורונה, וההנחה כי מדובר בתופעה שמבטאת שילוב של גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. בהיבט הפיזיולוגי, נגיף הקורונה שחודר לתאי הגוף בעזרת אזנימים/קולטנים מסוג ACE2 עשוי לחדור באופן זה גם לרקמות מוחיות, ומספר תיאורי מקרה זיהו פגיעה מוחית בקרב נפגעי קורונה – המוכרת בשם הרפואי הכולל 'אנצלופתיה'. מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי לסרטן 'סלואן קטרינג' שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Cancer Cell, זיהה רמות גבוהות של ציטוקינים מעודדי דלקתיות בנוזל המקיף את המוח בקרב מחלימים שבועות לאחר שנדבקו בקורונה, ודלקתיות מוגברת במוח עשויה להוביל להתפתחות תסמיני ערפול מוחי. בנוסף, מספר תיאורים זיהו שינויים מיקרוסקופיים במבנים מוחיים מסוימים בקרב מחלימים מקורונה, למשל בהיפוקמפוס, שעשויים לתרום לפגיעה קוגניטיבית.

מה ניתן לעשות במקרה של תסמינים נוירולוגיים? במקרים של תסמינים נוירולוגים, סחרחורות וכאבי ראש בקרב מחלימים עם "לונג קוביד" – לא קיים כיום טיפול ספציפי, ולדברי ד"ר לוי, מטופלים רלוונטיים מופנים לרופא נוירולוג בעיקר במצבים בהם בדיקה נוירולוגית (שגם רופא משפחה יכול לבצע) מעלה ממצאים מחשידים לבעיה אנטומית או פונקציונאלית במערכת העצבים המרכזית או הפריפרית.

למטופלים עם "לונג קוביד" שסובלים מהפרעות קוגניטיביות, לרבות ירידה בזיכרון – מותאמים לעתים טיפולים תרופתיים המיועדים לחולי דמנציה, שיעילותם במצבים של "לונג קוביד" עדיין נבחנת. אחד המחקרים שמבקש לבחון את הסיכון להתפתחות הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער שהחלימו מקורונה מתוכנן בימים אלה בישראל בשיתוף ד"ר לוי מהמרכז הרפואי שיבא ופרופ' איריס מנור משירותי בריאות כללית והמרכז הרפואי-פסיכיאטרי גהה.

כמו כן, במרכזי שיקום נוירולוגי במוסדות הרפואיים מטופלים כיום מחלימים מקורונה שסובלים מתסמינים נוירולוגיים מורכבים יותר, כשהטיפול ניתן לרוב בכלים פסיכו-קוגניטיביים, לרבות טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים קצרי טווח (CBT).

סיבוכים עוריים ונשירת שיער

מספר עדויות נאספות בחודשים האחרונים על השפעות מחלת הקורונה על בריאות העור. כבר בתחילת התפרצות מגפת הקורונה פורסמו מספר מחקרים שהדגימו תופעות עוריות ייחודיות בקרב חולים, ובהמשך הופיעו דיווחים על פריחות אופייניות גם בקרב מחלימים – פריחות המתבטאות בנגעים אדומים ומגרדים, שמקורן בפעילות דלקתית מוגברת המיוחסת לנגיף.

באחד המחקרים שהוצג באוקטובר 2020 בכנס השנתי של האקדמיה האירופית לרפואת עור ומין (EAVD) הוצגו נתונים שנאספו על תופעות עוריות בקרב מחלימים מקורונה מ-39 מדינות במסגרת מאגרים שנוהלו בשיתוף הליגה הבינלאומית לחברות רפואיות העוסקות ברפואת העור (ILDS) והאקדמיה האמריקאית לרפואת העור (AAD). המחקר זיהה 303 מקרים של מחלימים שפיתחו תגובות עוריות, שנמשכו 12 ימים בממוצע. פריחות עוריות בדפוס של אורטיקריה –נגעים אדומים ומגרדים שמופיעים באופן פתאומי במקומות שונים בגוף – נמשכו בין שבוע ועד לחודש; נגעים הקרויים 'פפולוסקוומטיים' שמתבטאים ברובד עורי קשקשי בדומה לפסוריאזיס – נמשכו 40 ימים בממוצע, כשתועד מקרה אחד שבו נותרו למשך 70 ימים; ושלפוחיות עוריות שנותרו 10 ימים בממוצע, כשבקרב חמישה חולים נמשכו מעל לחודשיים, ואצל אחד החולים אף מעל ל-133 ימים, בשילוב עייפות מוגברת.

בינואר 2021 דיווחו חוקרים מבריטניה וספרד בכתב העת British Journal of Dermatology כי במדגם של 17,544 מחלימים מקורונה, 17% הציגו תסמינים עוריים כתסמין ראשון לפני הופעתם של תסמינים אחרים, ו-21% הציגו תסמינים עוריים בלבד, ללא תסמינים אחרים. בניתוח סטטיסטי, הסיכון להתפתחות תסמינים עוריים בקרב המחלימים היה גבוה ב-67% בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

לאחרונה מתברר כי בקרב מחלימים מקורונה עלולה להתפתח גם נשירת שיער. במחקר מסין שממצאיו פורסמו בינואר 2021 בכתב העת Lancet, נמצא במדגם של 1,733 מחלימים מקורונה, כי בחלוף חצי שנה 22% חוו נשירת שיער, וכי התופעה הייתה שכיחה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.

מה ניתן לעשות? במקרים הנדרשים – מטופלים עם סיבוכים עוריים ונשירת שיער מופנים לרופאי עור (דרמטולוגים), וכיום מותאמים בעיקר טיפולים מקומיים לסיבוכים אלה במשחות שונות.

תסמונת דלקתית רב מערכתית

בספרות הרפואית מתועדים מקרים של מחלימים מקורונה שפיתחו 'תסמונת דלקתית רב מערכתית' (Multisystem Inflammatory Syndrome – ובקיצור MIS) לאחר שנדבקו במחלה ולכאורה החלימו. המדובר בתסמונת מורכבת שמערבת פעילות דלקתית מוגברת במספר איברים ורקמות בגוף במקביל.

בחודשים הראשונים להתפרצות המגפה תועדה התסמונת כסיבוך של מחלת הקורונה האקוטית בעיקר בקרב ילדים, ודיווחים אלה לוו בהנחיות קליניות של ארגוני רפואה לטיפול בחולים, לרבות דיווח על ריבוי ילדים עם הסיבוך מקרב תושבי מדינת ניו יורק שהופיע ביוני 2020 בכתב העת New England Journal of Medicine. בחודשים האחרונים מתברר כי התסמונת עשויה להתפתח גם בקרב בוגרים שלקו בקורונה, לרוב בשבועות לאחר שנדבקו בנגיף – ולעתים גם אם לא פיתחו תסמינים בעקבות ההידבקות וכלל לא ידעו שנדבקו בו. מחקר אמריקאי שפורסם במאי 2020 בכתב העת JAMA Network Open מעלה כי בקרב מבוגרים מתבטאת התסמונת באופן שונה מאשר אצל ילדים – בפיזור נרחב יותר באזורי הגוף, והיא נוטה להתפתח דווקא בקרב אלו שעברו את השלב האקוטי של הקורונה בקלות יחסית.

מה ניתן לעשות? הטיפול בתסמונת דלקתית רב מערכתית בקרב מחלימי קורונה דורש שילוב של רופאים מומחים למחלות זיהומיות, ראומטולוגיה והמטולוגיה (קרישת דם).

סיבוכים אוטואימוניים

בספרות הרפואית מצטבר תיעוד על סיכון מוגבר בקרב מחלימים מקורונה למצבים ומחלות אוטואימוניות – שמתאפיינים בכך שהמערכת החיסונית הטבעית תוקפת מסיבה כלשהי רקמות שונות בגוף.

התופעה הרווחת ביותר המתועדת היא של התפתחות תסמונת ע"ש גיליאן-ברה (Guillain-Barre Syndrome) – תסמונת נדירה של מערכת העצבים ההיקפית (הפריפרית), שמתבטאת בתחושות הירדמות, נימול וכאבים בגפיים, חולשת שרירים וחור יציבות, המהווה מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את מערכת העצבים מסיבה לא ברורה. לפי עבודות, כ-60% מהמאובחנים בתסמונת מפתחים אותה לאחר זיהום חיידקי או נגיפי, ובכלל זה הידבקות בנגיף הקורונה.

לפי מטה אנליזה מיוון שפורסמה באפריל 2021 בכתב העת European Journal of Neurology, 15 לכל 10,000 חולים ומחלימים מקורונה בסיכון לפתח את תסמונת גיליאן-ברה.

מה ניתן לעשות? מחלימים שמאובחנים עם תסמונת גיליאן ברה מופנים לרוב לטיפול נוירולוגי במסגרת היחידות לשיקום נוירולוגי במרכזים הרפואיים.

מצוקה נפשית

עדויות רבות מצביעות על ריבוי תסמינים של מצוקה נפשית בקרב מחלימים מקורונה. מטופלים שהחלימו מקורונה לאחר שסבלו ממחלה אקוטית קשה ונאלצו לעבור תקופת אשפוז בבית החולים כשהם מחוברים למחולל חמצן או מכשיר הנשמה, ושרדו את האירוע – מצויים מטבע הדברים בסיכון מוגבר לפתח תסמינים של פוסט טראומה, דיכאון וחרדה.

עבודות מצביעות על כך שתסמיני מצוקה נפשית עשויים להתפתח גם בקרב מחלימים שחוו את הקורונה בגרסתה הקלה. כל זאת, כמובן, בנוסף לעלייה בסיכון לדיכאון וחרדה בקרב כלל האוכלוסייה בעקבות מגפת הקורונה והשינויים באורח החיים שנלוו לה.

מחקר בריטי מאוניברסיטת אוקספורד שסיכם את ההשפעות הפסיכיאטריות והנוירולוגיות לאחר הידבקות בקורונה וממצאיו מדווחים באפריל 2021 בכתב העת Lancet Psychiatry, בחן מדגם נרחב של 236,379 חולים, והתברר כי בחלוף חצי שנה מהאבחנה המאומתת בקורונה – כשליש (33.62%) סבלו מתסמינים נוירולוגיים ופסיכיאטריים, ומעל לעשירית (12.84%) דיווחו על תסמינים אלה לראשונה בחייהם. כרבע מהמחלימים (23.98%) סבלו ממצוקה נפשית כלשהי – עם שיעורים דומים מקרב המחלימים מקורונה קשה שהיו מאושפזים ביחידה לטיפול נמרץ (24.5%) ומקרב המחלימים מקורונה קלה שלא הייתה כרוכה באשפוז בטיפול נמרץ (23.59%).  קרוב לעשירית מהמחלימים (8.63%) אובחנו עם מצוקה נפשית לראשונה בחייהם. מבין המחלימים, 13.6% סבלו מתסמינים של הפרעות במצב הרוח, לרבות דיכאון, 17.39% אובחנו עם חרדה ו-1.4% עם הפרעות פסיכוטיות, בהם 0.42% עם התקף פסיכוטי לראשונה בחייהם. כמו כן, 6.58% סבלו מהתמכרות לחומר כלשהו, 1.92% לראשונה בחיים.

הסברים רבים עשויים להוות מקור להתפתחות מצוקה נפשית בקרב מחלימים מקורונה, בהם גם חדירת נגיפים למערכת העצבים המרכזית, מנגנונים דלקתיים במוח ומנגנונים אוטואימוניים שונים, לרבות רמות גבוהות של ציטוקינים שאף עשויים להסביר את תופעת הערפול המוחי.

מה ניתן לעשות? הטיפול בתסמיני מצוקה נפשית ניתן בישראל לאחר הרפורמה בבריאות הנפש במסגרת הקהילה במרפאות קופות החולים.

כמו כן, ניתן להסתייע גם בקבוצות תמיכה למחלימים מקורונה שהוקמו ברשת החברתית בחודשים האחרונים. ברשת הפייסבוק פועלת קבוצה למחלימים עם "לונד קוביד" שמונה נכון לסוף אפריל 2021 כבר מעל ל-39,000 חברים. קבוצת תמיכה מקוונת נוספת שמונה עשרות אלפי מחלימים היא Body Politics. קבוצת תמיכה נוספת המכונה Survivors Corps גדלה בקצב מהיר, וכבר מונה 150 אלף מחלימים מקורונה.

התקפי חום גבוה

בעוד שחום גבוה מהווה את אחד המאפיינים הבולטים של מחלת קורונה אקוטית, לצד תסמינים נשימתיים, הרי שדיווחים מהחודשים האחרונים מצביעים על האפשרות להתמשכות התקפי חום גבוה המכונים בעגה המקצועית 'פירקסיה' (Pyrexia) גם שבועות וחודשים לאחר ההידבקות בנגיף – כחלק מתופעה הקרויה 'התקפי חום לאחר התקופה הנגיפית' (post viremic pyrexia) שנצפית לעתים גם לאחר הידבקות בזיהומים נגיפיים אחרים. לפי דיווחים, התקפי החום עשויים להימשך 5-4 ימים, ובמצבים אלה – בהבדל מחום גבוה כתוצאה מזיהום פעיל, בדיקות דם ושתן אינן מעידות על זיהום כלשהו.

מספר הערכות עשויות להסביר את התופעה, לרבות המצאות שיירי הנגיף גם לאחר תקופת המחלה האקוטית שנותרים בדם למספר שבועות עד חודשים, המצאות רמות גבוהות של ציטוקינים המייצרים 'סערה ציטוקינית' שמתבטאת בחום גבוה ואף אפשרות כי מדובר בתגובה של הגוף למחסור בחמצן על רקע הצטלקות רקמות בריאות כתוצאה מהמחלה. התקפי חום גבוה אף עשויים להתפתח על רקע מנגנונים דלקתיים ואוטואימוניים – שמעורבים גם בהתפתחות מחלות כרוניות נוספות שמתבטאות בהתקפי חום שלא על רקע זיהומי. אצל מבוגרים, חום גבוה אף עשוי להעיד על שינויים במערכת החיסונית הטבעית של הגוף, שמייצרת רק באופן חלקי נוגדנים כנגד הנגיף לאחר חשיפה אליו.

נכון להיום אין די עבודות כדי לאמוד את היקף התופעה של התקפי חום חוזרים בקרב מחלימים מקורונה.

מה ניתן לעשות? ככלל, במחלות המלוות בהתקפים של חום גבוה מומלץ לפנות לרופא המשפחה ובמקרים מסוימים נדרשת הפנייה לראומטולוג מומחה. בין המחלות המלוות בהתקפי חום נמנות גם קדחת ים תיכונית משפחתית, דלקת מפרקים אידיופטית של הילדות ותסמונות שונות – מצבים רפואיים המטופלים ברובם על ידי ראומטולוגים.

טנטון וירידה בשמיעה

מספר עבודות מתעדות מקרים של טנטון (tinnitus) – שמיעת צלילים באוזניים שאינם ממקור חיצוני וכן פגיעה בחוש השמיעה בקרב חולים ומחלימים מקורונה.

סקירה של חוקרים בריטיים שפורסמה בינואר 2020 בכתב העת International Journal of Audiology מצביעה על היקפים גבוהים יחסית של 14.8% מהחולים והמחלימים מקורונה שמפתחים טנטון ו-7.6% שחווים ירידה בשמיעה.

באוקטובר 2020 דווחו חוקרים בבריטניה בכתב העת BMJ Case Reports על בן 45 חולה אסתמה שפיתח אובדן שמיעה פתאומי בעודו באשפוז לאחר שנדבק בקורונה, והשתפר חלקית לאחר טיפול בסטרואידים.

לתופעה ניתנו בספרות הרפואית מספר סיבות, לרבות חדירה של הזיהום למערכת העצבים באוזן, אוטואימוניות – דהיינו פגיעה במערכת החיסון הטבעית של הגוף וכן היווצרות קרישי דם בכלי הדם באוזן.

מה ניתן לעשות? לדברי ד"ר לוי, מקרים אלו מופנים לרופא מומחה לאף-אוזן-גרון (אא"ג) להמשך בירור לנסיבות הפיזיולוגיות שמובילות לירידה בשמיעה והתאמת טיפולים לפי הצורך.

סיבוכים בכבד ובכליות

כבר בתחילת התפרצות מגפת הקורונה התברר כי יש חולי קורונה שמציגים בבדיקות דם בשלב האקוטי של המחלה רמות גבוהות של אנזימים המיוצרים בכבד, לרבות האנזימים ALT ו-AST, מה שמעיד על כשל לפחות זמני בתפקוד הכבד. בנוסף, מחקרים מצאו כי אנשים עם שחמת הכבד מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות קורונה, ואף בסיכון גבוה יותר לתמותה מהמחלה. בהמשך, מחקר מסין שפורסם בינואר 2021 בכתב העת International Journal of Medical Sciences ועקב אחר חולי קורונה כעבור חודשיים, העלה כי לאנשים שמציגים בשלבי ההחלמה מהמחלה הפרעות בתפקודי כבד – מצויים בסיכון להחלמה קשה יותר, כשהחוקרים אף ממליצים על בדיקות דם לתפקוד כבד כאומדן למהלך ההחלמה העתידי הצפוי מהמחלה. עם זאת, נכון להיום, מקרב הסובלים מסיבוכי "לונג קוביד" לאחר המחלה – עדיין לא ברור מה היקף החולים שפיתחו כשל כבדי מתמשך.

גם סיבוכים בתפקוד הכליות עשויים להתפתח בקרב חולי קורונה, ובספרות הרפואית אף תועדו מקרים של חולי קורונה שנזקקו במהלך אשפוז בעקבות מהלך סוער של קורונה לטיפולים תומכים במכשיר דיאליזה. מחקר מעקב אמריקאי מאוניברסיטת ייל שפורסם במארס 2021 בכתב העת JAMA Network Open העלה כי חולים אלה גם מצויים בסיכון לסבול מהפרעות מתמשכות בתפקוד הכליות לאחר ההחלמה מהמחלה האקוטית, והחוקרים אף המליצו להמשיך במעקבים אחר תפקודי הכליות למחלימים אלה לאורך זמן. מעקב אחר מחלימי קורונה בסין שנמשך שישה חודשים, וממצאיו פורסמו בינואר 2021 בכתב העת Lancet זיהה כי מבין המחלימים שאובחנו בשלב המחלה האקוטית עם הפרעות בתפקודי הכליות – כשליש (35%) הוסיפו לסבול ממדדים נמוכים בבדיקות דם לתפקודי כליה גם בתום תקופת המעקב. עוד נמצא כי גם מקרב אלו שעברו את מחלת הקורונה ללא סיבוכים כלייתיים – 13% פיתחו הפרעות בתפקוד הכליות לאחר שישה חודשים. עם זאת, תחזיות שנשמעו בחודשים האחרונים ולפיהן מחלימים רבים מקורונה יזדקקו לטיפולי דיאליזה ממושכים שצפויים להוביל לעומס על מערכת הבריאות – התבדו נכון לשלב זה.

מה ניתן לעשות? לדברי ד"ר לוי, במקרים של הפרעות בתפקוד הכבד או הכליות אצל מחלימים מקורונה, מומלץ לבצע סינון ראשוני אצל רופא המשפחה, ובהמשך להפנות חולים רלוונטיים להמשך התייעצות וטיפול אצל רופאים מומחים לרפואת כבד (הפטולוגים) או רופאים מומחים לרפואת כליות (נפרולוגים), לפי הצורך.

סיבוכים במערכת העיכול

מחלימים מקורונה נמצאים גם בסיכון לסיבוכים במערכת העיכול, לרבות כאבי בטן, תחושות בחילה, הקאות, שלשולים ואובדן תיאבון. במחקר מסין שבוצע כסקר טלפוני בקרב 114 מחלימים מקורונה 90 יום לאחר שחרור מאשפוז בעקבות המחלה, שממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2021 של כתב העת Lancet Gastroenterology & Hepatology, נמצא כי בעוד שבשלבי המחלה האקוטית דיווחו 13% בעת האשפוז על תסמינים במערכת העיכול, הרי שבמהלך האשפוז השיעור עלה לקרוב למחצית מהחולים (42%), ולאחר השחרור מאשפוז השיעור נותר גבוה ואף עלה מעט (44%).

במחקר זה, התסמינים השכיחים ביותר במערכת העיכול בקרב המחלימים היו אובדן תאבון (24%), בחילות (18%), צרבת (18%) ושלשולים (15%), ופחות שכיחים היו תסמיני נפיחות ביטנית (14%), גיהוקים (10%), הקאות (9%), כאבי בטן (7%) ודם בצואה (2%).

מחקר מסין שפורסם בכתב העת Signal Transduction and Targeted therapy מצביע על המנגנון האפשרי שמוביל לפגיעה בדרכי העיכול לאחר הידבקות בנגיף הקורונה, לרבות פגיעה של הנגיף באיברי מערכת העיכול ובתפקוד אנזימים/קולטנים מסוג ACE2 שדרכם חודר הנגיף לרקמות הגוף.

מה ניתן לעשות? במקרים של סיבוכים במערכת העיכול מומלץ על מעקב אצל רופא המשפחה, ובהתאם לחומרת המצב – להפנות מטופלים רלוונטיים להמשך התייעצות וטיפול אצל רופאי גסטרו.

סיבוכים לאחר אשפוז לקורונה

בקרב מחלימים מקורונה שסבלו מתסמינים נשימתיים קשים ונזקקו לאשפוז בשלב האקוטי של המחלה, בסמוך להידבקות בנגיף, נצפים עם הזמן גם סיבוכים מאוחרים אופייניים נוספים:

פוסט טראומה

פוסט טראומה (PTSD) אצל מחלימים מקורונה שהיו מאושפזים בעקבות מהמחלה – אינה תופעה זניחה, כפי שמתברר בעבודות שפורסמו כבר לאחר גל ההתפרצות הראשונית של הנגיף ברחבי העולם. פוסט טראומה היא אבחנה פסיכיאטרית שמלווה בתסמינים של חרדה כללית, חוויה חוזרת של האירוע הטראומטי, קשיי ריכוז, הימנעות מהחברה ובידוד חברתי, קרירות רגשית ודריכות ועוררות מוגברת, כעס, אשמה, דכאון ופגיעה בדימוי העצמי ובתפקוד במשפחה וביחסים אינטימיים.

במחקר מאיטליה שפורסם במארס 2021 בכתב העת Journal of General Internal Medicine נמצא כי מתוך 115 מחלימים מקורונה, כשלושה חודשים לאחר השחרור מאשפוז אובחנו כעשירית (10.4%) עם תסמינים המעידים על אבחנה של פוסט טראומה ועוד 8.6% תועדו עם תסמינים של פוסט טראומה שאינם מביאים לכדי אבחנה רשמית. אך מתבטאים ברמות גבוהות של מצוקה ופגיעה בתפקוד. במחקר נמצאו מספר גורמים שמעלים את הסיכון לפוסט טראומה אחרי החלמה מקורונה, לרבות אבחנה פסיכיאטרית קודמת (מעלה פי 6.3 את הסיכון לסיבוך), מחלת ריאות כרונית (מעלה פי 6.03) והשמנה (מעלה פי 3.51). עוד התברר כי הסיכון לפוסט טראומה אחרי אשפוז לקורונה היה גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.

במאמר בריטי שפורסם באפריל 2021 בכתב העת European Respiratory Journal, בוצעה סקירה שהעלתה בקרב מחלימים מקורונה שכיחות גבוהה יותר של פוסט טראומה בקרב שליש מהמחלימים (33%), כאשר לצד התסמינים הפיזיים של נגיף הקורונה שזוכים לתשומת לב רפואית גבוהה יחסית – יש פחות יחס של מערכת הבריאות לתסמינים נפשיים. יש לציין כי תופעת הפוסט טראומה רווחת גם באוכלוסייה הכללית בתקופת הקורונה, ובמטה אנליזה שפורסמה בנובמבר 2020 בכתב העת Psychiatric Research הוערך כי 15% מהאוכלוסייה בתקופת הקורונה פיתחו תסמינים של פוסט טראומה.

חוקרים בריטיים ואמריקאים דיווחו בפברואר 2021 בכתב העת BjPsychOpen כי במאגר של 13,049 מחלימים מקורונה תושבי בריטניה, תסמינים של פוסט טראומה מופיעים בעיקר אצל אלו שנזקקים לטיפול רפואי ביתי תומך במחולל חמצן. התסמין השכיח ביותר שביטא פוסט טראומה היה בתמונות חודרניות (Intrusive images) שמשחזרות את מהלך המחלה האקוטית שלוותה בסיבוכים נשימתיים קשים. החוקרים קוראים להעלאת מודעות לתופעה – במטרה לספק תמיכה נפשית הולמת למחלימים הנזקקים.

מה ניתן לעשות? למחלימים מקורונה שפיתחו 'פוסט טראומה' מומלץ להסתייע בשירותי בריאות הנפש הקהילתיים בישראל הניתנים מאז הרפורמה בבריאות הנפש על ידי קופות החולים.

תסמונת PICS

תסמונת PICS (קיצור של Post-Intensive Care Syndrome ובעברית 'תסמונת טיפול פוסט נמרץ') היא תסמונת שמאפיינת מטופלים שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ מסיבות שונות, לרוב לפרק זמן משמעותי, ובכללם גם מחלימי קורונה שעברו את השלב האקוטי של המחלה באופן קשה ונזקקו לאשפוז, לרוב על רקע סיבוכים נשימתיים.

תסמונת PICS מתבטאת בחולשה חמורה, תגובתיות יתר לאירועי חיים מלחיצים והידרדרות קוגניטיבית, לצד הסיבוכים הרפואיים שנותרים לאחר תקופת האשפוז. בחלק מהמקרים התסמונת פוגעת ביכולת החזרה לתפקוד לאחר תקופת האשפוז, לרבות בעבודה, בחברה וביחסים משפחתיים וזוגיים.

מאז שהתברר היקף הסיבוכים המאוחרים של פוסט קורונה, בדצמבר 2020 התריעו חוקרים אמריקאים בכתב העת Heart, Lung & Circulation כי על רקע העלייה באשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ במגפת הקורונה עקב סיבוכים נשימתיים קשים – בקרב המחלימים עשויה תסמונת PICS להוות את "המשבר הבא בבריאות הציבור" עמו צפויות להתמודד מערכות בריאות בעולם.

במאמר שפרסמו חוקרים בריטיים באוקטובר 2020 בכתב העת Lancet Respiratory Medicine נקראה קהילת הרופאים והחוקרים בתחום הטיפול הנמרץ לפעולה בתופעת PICS בקרב מחלימים מקורונה, לרבות ביצוע מחקרים חדשים בתחום – במטרה לפתח שיטות למנוע אשפוזים חוזרים ומעמסה על מערכת הבריאות ולשפר את איכות חיי המחלימים.

*ד"ר איציק לוי הוא מנהל מרפאת פוסט קורונה, מרפאת איידס וסקר מחלות מין במרכז הרפואי שיבא ורופא מומחה למחלות זיהומיות

עדכון אחרון: יוני 2021