מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותפגיעות בחוט השדרה קשורות בסיכון גבוה למיגרנות

פגיעות בחוט השדרה קשורות בסיכון גבוה למיגרנות

חוקרים מצאו כי פגיעה בחוט שדרה מעלה פי 4.82 את הסיכון למיגרנות. האם מיגרנה עשויה להעיד על פגיעה לא מאובחנת בחוט השדרה?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פגיעות בחוט השדרה מלוות במקרים רבים בכאב כרוני, ובעיקר בכאבים ממקור עצבי (נוירופתטים) באזורים שונים בגוף עליהם מדווחים מעל ל-60% מנפגעי חוט שדרה בחודשים הראשונים לאחר הפציעה.

 

מיגרנה מהווה את אחד הסוגים השכיחים של כאבי ראש, וצפויים לסבול ממנה 11% מהאוכלוסייה לאורך החיים. היא אמנם נתפסת לעתים בטעות כהפרעה שמקורה היחידי בכלי דם במוח, אך מהווה מחלה נוירולוגית שנגרמת על רקע תפקוד לקוי של מערכת העצבים, שעלולה לפגוע משמעותית בבריאות הכוללת ובאיכות החיים. מחקר חדש מקנדה וארה"ב זיהה סיכון מוגבר למיגרנות בקרב נפגעי עמוד שדרה - ממצא שעשוי להעיד על אפשרות להתפתחות מיגרנה בתגובה לפגיעה באזור חוט השדרה.

 

חוקרים קנדיים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה לצד חוקרים אמריקאים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד, בחנו את הנושא בקרב מדגם נרחב שמנה 61,047 תושבי קנדה שהשתתפו בסקר בריאות בקהילה (CCHS, קיצור של Canadian Community Health Survey) בשנת 2010.

 

ככלל, 10% מהנבדקים בסקר (5,956 איש) דיווחו כי הם סובלים ממיגרנות, מרביתם נשים (70.8%). כמו כן, 355 עברו פגיעות שונות בחוט השדרה (0.49% מהנבדקים). החיוקרים מציינים כיי יתכן והיה במחקר סיווג יתר של פגיעות בחוט השדרה, מאחר ושיעור הנפגעים שתועד גבוה מזה שדווח בסקר קנדי קודם (0.25%).

 

שיעור המיגרנות בקרב נבדקים שעברו פגיעות בעמוד השדרה עמד על 28.9%, והיה גבוה משמעותית משיעור המיגרנות בקרב שאר הנבדקים (9.9%). ניתוח סטטיסטי של הממצאים אודות הנבדקים העלה כי פגיעה בחוט השדרה העלתה פי 4.82 את הסיכון לפתח מיגרנה, תוך נטרול נתוני גיל ומין שעשויים להתערב בממצאים. מעבר לכך, נמצא כי אנשים שסבלו מפגיעות בחוט השדרה בשילוב עם מיגרנות דיווחו על רמת בריאות כוללת ירודה יותר, בהשוואה לנפגעי חוט שדרה אחרים. הממצאים פורסמו בגיליון אוגוסט 2015 של כתב עת PLoS ONE.

 

דפוסים חדשים במערכת העצבים

 

מספר מנגנונים עשויים להסביר את הקשר בין פגיעות בחוט השדרה למיגרנות, לפי החוקרים: ראשית, ייתכן וההסבר טמון בקשר שבין מיגרנות לשבץ מוחי, הקשור בהולכת דם משובשת בקרב הסובלים ממיגרנות על רקע ירידה בתאי אב אנדותליאליים בכלי הדם ודלקתיות כרונית – ואלה עלולים גם להוביל להתפתחות פגיעות לא טראומטיות בחוט השדרה. בנוסף, ייתכן שכאבי ראש בקרב נפגעי חוט שדרה מסוגים בטעות כמיגרנות, בעוד שמדובר בכאבי ראש פוסט טראומטיים שהתפתחו על רקע הפגיעה הטראומטית, תופעה ממנה סובלים כשליש מהאנשים שעברו פציעה טראומטית המשלבת פגיעת ראש ופגיעה בחוט השדרה.

 

כמו כן, פגיעות בחוט השדרה מלוות במקרים רבים בפגיעה במערכת העצבים האוטונומית, שבאה לידי ביטוי בעלייה בלחץ הדם, הזעות וכאבי ראש שאינם מסוג מיגרנות, שעשויים להיות מדווחים בטעות כמיגרנות. הסבר נוסף הוא באפשרות שכאב ממקור עצבי השכיח בקרב נפגעי חוט שדרה מעלה מצדו את הסיכון להתפתחות מיגרנות, ייתכן על רקע תהליך המלווה לעתים פגיעות בחוט השדרה של היווצרות דפוסים חדשים במערכת העצבים (תהליך הקרוי 'סנסטיזציה מרכזית', Central Sensitization).

 

החוקרים מסכמים כי "נמצא קשר חזק בין פגיעות בחוט השדרה למיגרנות", ומעריכים כי הקשר עשוי לרמוז על מיגרנות כתגובה אפשרית לפגיעה בחוט השדרה, ולעתים אף מפגיעה שכזו שאינה מאובחנת. החוקרים קוראים למחקרים נוספים כדי לבחון את המכניזם האפשרי שעומד בבסיס הקשר בין התופעות, כפי שנצפה במחקר, בין השאר במטרה להפחית את הסיכון למיגרנות בקרב נפגעי חוט שדרה ולשפר את איכות חייהם וכן כדי להבין לעומק מנגנונים שעשויים להוביל להתפתחות מיגרנות בכללותן.

 

 

PLoS ONE, doi: 10.1371/journal.pone.0135550