חוט שדרה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פגיעות בחוט השדרה קשורות בסיכון גבוה למיגרנות
חוקרים מצאו כי פגיעה בחוט שדרה מעלה פי 4.82 את הסיכון למיגרנות. האם מיגרנה עשויה להעיד על פגיעה לא מאובחנת בחוט השדרה?
פגיעות בחוט השדרה מלוות במקרים רבים בכאב כרוני, ובעיקר בכאבים ממקור עצבי (נוירופתטים) באזורים שונים בגוף עליהם מדווחים מעל ל-60% מנפגעי חוט שדרה בחודשים הראשונים לאחר הפציעה.
מיגרנה מהווה את אחד הסוגים השכיחים של כאבי ראש, וצפויים לסבול ממנה 11% מהאוכלוסייה לאורך החיים. היא אמנם נתפסת לעתים בטעות כהפרעה שמקורה היחידי בכלי דם במוח, אך מהווה מחלה נוירולוגית שנגרמת על רקע תפקוד לקוי של מערכת העצבים, שעלולה לפגוע משמעותית בבריאות הכוללת ובאיכות החיים. מחקר חדש מקנדה וארה"ב זיהה סיכון מוגבר למיגרנות בקרב נפגעי עמוד שדרה - ממצא שעשוי להעיד על אפשרות להתפתחות מיגרנה בתגובה לפגיעה באזור חוט השדרה.
חוקרים קנדיים מאוניברסיטת בריטיש קולומביה לצד חוקרים אמריקאים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד, בחנו את הנושא בקרב מדגם נרחב שמנה 61,047 תושבי קנדה שהשתתפו בסקר בריאות בקהילה (CCHS, קיצור של Canadian Community Health Survey) בשנת 2010.
ככלל, 10% מהנבדקים בסקר (5,956 איש) דיווחו כי הם סובלים ממיגרנות, מרביתם נשים (70.8%). כמו כן, 355 עברו פגיעות שונות בחוט השדרה (0.49% מהנבדקים). החיוקרים מציינים כיי יתכן והיה במחקר סיווג יתר של פגיעות בחוט השדרה, מאחר ושיעור הנפגעים שתועד גבוה מזה שדווח בסקר קנדי קודם (0.25%).
שיעור המיגרנות בקרב נבדקים שעברו פגיעות בעמוד השדרה עמד על 28.9%, והיה גבוה משמעותית משיעור המיגרנות בקרב שאר הנבדקים (9.9%). ניתוח סטטיסטי של הממצאים אודות הנבדקים העלה כי פגיעה בחוט השדרה העלתה פי 4.82 את הסיכון לפתח מיגרנה, תוך נטרול נתוני גיל ומין שעשויים להתערב בממצאים. מעבר לכך, נמצא כי אנשים שסבלו מפגיעות בחוט השדרה בשילוב עם מיגרנות דיווחו על רמת בריאות כוללת ירודה יותר, בהשוואה לנפגעי חוט שדרה אחרים. הממצאים פורסמו בגיליון אוגוסט 2015 של כתב עת PLoS ONE.
דפוסים חדשים במערכת העצבים
מספר מנגנונים עשויים להסביר את הקשר בין פגיעות בחוט השדרה למיגרנות, לפי החוקרים: ראשית, ייתכן וההסבר טמון בקשר שבין מיגרנות לשבץ מוחי, הקשור בהולכת דם משובשת בקרב הסובלים ממיגרנות על רקע ירידה בתאי אב אנדותליאליים בכלי הדם ודלקתיות כרונית – ואלה עלולים גם להוביל להתפתחות פגיעות לא טראומטיות בחוט השדרה. בנוסף, ייתכן שכאבי ראש בקרב נפגעי חוט שדרה מסוגים בטעות כמיגרנות, בעוד שמדובר בכאבי ראש פוסט טראומטיים שהתפתחו על רקע הפגיעה הטראומטית, תופעה ממנה סובלים כשליש מהאנשים שעברו פציעה טראומטית המשלבת פגיעת ראש ופגיעה בחוט השדרה.
כמו כן, פגיעות בחוט השדרה מלוות במקרים רבים בפגיעה במערכת העצבים האוטונומית, שבאה לידי ביטוי בעלייה בלחץ הדם, הזעות וכאבי ראש שאינם מסוג מיגרנות, שעשויים להיות מדווחים בטעות כמיגרנות. הסבר נוסף הוא באפשרות שכאב ממקור עצבי השכיח בקרב נפגעי חוט שדרה מעלה מצדו את הסיכון להתפתחות מיגרנות, ייתכן על רקע תהליך המלווה לעתים פגיעות בחוט השדרה של היווצרות דפוסים חדשים במערכת העצבים (תהליך הקרוי 'סנסטיזציה מרכזית', Central Sensitization).
החוקרים מסכמים כי "נמצא קשר חזק בין פגיעות בחוט השדרה למיגרנות", ומעריכים כי הקשר עשוי לרמוז על מיגרנות כתגובה אפשרית לפגיעה בחוט השדרה, ולעתים אף מפגיעה שכזו שאינה מאובחנת. החוקרים קוראים למחקרים נוספים כדי לבחון את המכניזם האפשרי שעומד בבסיס הקשר בין התופעות, כפי שנצפה במחקר, בין השאר במטרה להפחית את הסיכון למיגרנות בקרב נפגעי חוט שדרה ולשפר את איכות חייהם וכן כדי להבין לעומק מנגנונים שעשויים להוביל להתפתחות מיגרנות בכללותן.