מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא מילא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה והיה חבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותפגיעות בחוט השדרה גורמות לפירוק שרירים מערכתי

פגיעות בחוט השדרה גורמות לפירוק שרירים מערכתי

מחקר חדש שופך אור חדש על תהליך פירוק השרירים שמתרחש לאחר פגיעה בחוט השדרה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מטופלים עם פגיעות בחוט השדרה מאבדים ממשקל גופם וממסת השריר, וזאת למרות שבמהלך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ לאחר הפגיעה הם מקבלים תזונה עתירת קלוריות. תהליך פירוק השרירים אצל הנפגעים הוא משמעותי ונרחב מעבר למה שעשוי להיות מוסבר עקב חוסר פעילות או אובדן השליטה העצבית באזור הפגיעה לבדו.

 

צוות חוקרים מארה"ב ביקש לפענח את התעלומה: מה גורם לאובדן נרחב של שרירים אצל נפגעי חוט שדרה? והאם ניתן יהיה לעכב את התהליך?

 

במוקד: בלוטת יותרת הכליה

 

החוקרים מהמרכז הרפואי וקסנר באוניברסיטת אוהיו, בשיתוף חוקרים מברלין, בית החולים לילדים בקולומבוס שבאוהיו ואוניברסיטת מיזורי, בחנו לעומק את תהליך אובדן השרירים שמתרחש לאחר פגיעה אקוטית בחוט השדרה. המחקר מספק הבנה לראשונה מדוע פירוק השריר מהיר וחמור, מדוע התופעה כלל גופית וכיצד התהליך תלוי בתפקודם של הורמונים.

 

בהתבסס על מחקר בעכברי מעבדה, החוקרים מצאו כי פירוק השרירים החמור והנרחב מתרחש כתלות במיקום הפגיעה בחוט השדרה. ליתר דיוק, המחקר הדגים כי פירוק השרירים תלוי בין היתר בשאלה האם בלוטת יותרת הכליה מאבדת כתוצאה מהפגיעה את העצבוב שלה, למשל במצבים של פגיעות בעמוד השדרה בגובה מעל בית החזה, באזור חוליה T5.

 

החוקרים גילו כי פירוק השריר מחמיר כאשר בלוטות יותרת הכליה מתנתקות ממערכת העצבים המרכזית, וכתוצאה מכך ייצור ההורמונים מופרע. בהמשך, תהליך זה מוביל לעיתים קרובות להפרשת יתר של הורמון הלחץ קורטיזול מבלוטת יותרת הכליה – תופעה המכונה ברפואה 'היפרקורטיזוליזם' (Hypercortisolism), וזאת באופן שמשפיע על פעילותם של קולטנים בשרירים בגוף כולו, באופן שמביא לפירוקם.

 

המחקר נתמך על ידי מספר קרנות, ובהן המכון הלאומי לחקר מחלות נוירולוגיות ושבץ בארה"ב (NINDS), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2023 של כתב העת Science Translational Medicine.

 

החוקרים מקווים כי פענוח מנגנון אובדן מסת השריר יאפשר לפתח טיפולים חדשים לבלימת התופעה ולהצלת רקמות שריר מפני פגיעה – טיפולים אשר עשויים במצבים מסוימים גם להיות מצילי חיים עבור הנפגעים. הניסיון לאתר טיפול מועיל שיגן על בלוטות יותרת הכליה וימנע מהם לקבל מידע "שגוי" מחוט השדרה שיוביל להפרשת יתר של קורטיזול ולהנעת שרשרת התגובות שבסופה נפגעים שרירי הגוף.

 

בראיון לתקשורת הסביר ראש צוות החוקרים, פרופ' יאן שוואב, מומחה לנוירולוגיה ומדעי המוח בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אוהיו, כי "לחולים עם מדד השמנה BMI נמוך יש סיכון גבוה בהרבה למות זמן קצר לאחר שסבלו מפגיעה בעמוד השדרה. הבנה טובה יותר של תהליך פירוק השריר והירידה במשקל לאחר פגיעה כזו תאפשר לחקור דרכים חדשות להפחית את מקרי המוות באוכלוסיית חולים שברירית זו".

 

ממצאי המחקר מבוססים על מחקרים קודמים שבוצעו באוניברסיטה של מדינת אוהיו, שבחנו את ההשפעה של פגיעות בחוט השדרה על מערכת החיסון, באופן שמביא לדיכויה ולעלייה בסיכון להידבקות בזיהומים ולסיבוכים נוספים שעשויים להשפיע על הגוף כולו. לדברי החוקרים, ממצאי המחקרים מתחילים לחשוף את האופן שבו פגיעה בחוט השדרה משפיעה על בריאותם של איברים בגוף כולו, כשהמנגנונים שנחשפים עשויים להקל בניסיונות לפתח טיפולים שיוכלו להועיל למניעת התפשטות הפגיעה.

 

עוד על פגיעות בחוט השדרה

 

Science Translational Medicine, doi: 10.1126/scitranslmed.adh2156