כליות ודיאליזה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
פגיעה בכליות מעלה את הסיכון לדמנציה
חוקרים משבדיה מצאו כי אי-ספיקת כליות חריפה עשויה להעלות באופן משמעותי את הסיכוי לדמנציה. מה ההשלכות?
הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים מובילות בעשורים האחרונים לגידול בהיקף המתמודדים עם ירידה קוגניטיבית ודמנציה. לפי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, מעל ל-55 מיליון איש מתמודדים בימים אלה עם דמנציה, ובכל שנה מתווספים כ-10 מיליון מקרים חדשים. דמנציה היא למעשה צבר של מחלות שמלוות בדעיכה קוגניטיבית, שהמרכזית שבהן היא אלצהיימר, והיא מהווה גורם תמותה מוביל במדינות המערב. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת 2021 דמנציה היא סיבת המוות השישית בשכיחותה בקרב גברים והעשירית בשכיחותה אצל נשים.
בד בבד עם העלייה בתחלואה בדמנציה מתחדד לאחרונה הקשר בין הכליות לבין המוח, כאשר מספר עבודות מדגימות כיצד פגיעות בתפקוד הכליות מלוות בהידרדרות בתפקוד המוחי. כך, באפריל 2015 דיווחו חוקרים מפורטוגל בכתב העת Neurocritical Care על קשר בין פגיעה מוחית חמורה בעקבות אירוע טראומה לבין תפקוד כלייתי ירוד. בעבודה שפורסמה במאי 2023 דיווחו חוקרים מסין על בסיס מחקר בעכברים כי פגיעות נוירולוגיות במערכת העצבים במוח מלוות בפגיעה בתפקוד הכליות והלב.
בשנה האחרונה נחשף גם קשר הפוך, ומתברר כי פגיעה כלייתית מעלה את הנטייה לפגיעה מוחית, ירידה קוגניטיבית ואלצהיימר. חוקרים משבדיה מדווחים כי היקף התופעה משמעותי.
דמנציה וסקולרית ואלצהיימר
החוקרים ממכון קרולינסקה בשבדיה התמקדו באי-ספיקת כליות חריפה – מצב רפואי שמלווה בתפקוד מדרדר של הכליות באופן מהיר ופתאומי. מצב זה שכיח יותר בגילים מבוגרים, ומלווה בסיבוכים רפואיים רבים וידוע כבעל קשר לתחלואה ולתמותה מוגברת.
החוקרים ניתחו נתונים של 305,122 אנשים מעל גיל 65 תושבי בירת שבדיה סטוקהולם מהשנים 2006 עד 2019. כל הנבדקים היו בשלב ההתחלתי שהוגדר למחקר נקיים מדמנציה ונמצא לגביהם תיעוד לתפקוד הכליות.
במעקב אחר הנבדקים שנמשך בממוצע 12.3 שנים, אחד מכל ארבעה משתתפים (26%) פיתח אי-ספיקת כליות חריפה לפחות באירוע מתועד אחד, ו-16% אובחנו עם דמנציה.
עיבוד הנתונים העלה כי למשתתפים שסבלו מאי-ספיקת כליות חריפה היה סיכוי גבוה ב-49% לפתח דמנציה לאחר הפגיעה, בהשוואה לסיכון הרווח לדמנציה באוכלוסייה הכללית. שיעורי הדמנציה לאחר התפתחות אי ספיקת כליות חריפה עמדו על 37 לאלף שנות חיים, בהשוואה לשיעור של 17.3 לאלף לפני התפתחות אי ספיקת כליות חריפה. הסיכון להתפתחות דמנציה לאחר אי ספיקת כליות חריפה היה גבוה לסוגים רבים של המחלה: סיכון גבוה ב-88% לדמנציה עם גופיפי לואי – המאופיינת גם בשינויים בהתנהגות, השינה וויסות תפקודי גוף אוטומטיים, סיכון גבוה ב-88% לדמנציה אצל המאובחנים עם פרקינסון, סיכון גבוה ב-47% לדמנציה וסקולרית שנגרמת על רקע זרימת דם לא מספקת למוח, וסיכון גבוה ב-31% למחלת אלצהיימר שמהווה את הסוג העיקרי המקיף כ-60% עד 70% ממקרי הדמנציה בעולם.
יתרה מכך, החוקרים גילו כי הסיכוי לפתח דמנציה גבוה אפילו יותר בחולי אי-ספיקת כליות חריפה במיוחד שנזקקו לאשפוז בבית חולים לצורך הטיפול.
המחקר נתמך על ידי רשם הדמנציה הלאומי של שבדיה (SveDem), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת Neurology.
ציר הכליות-מוח
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שאי-ספיקת כליות חריפה אינה אירוע בודד המשפיע על תפקוד הכליות אלא עשויה להיות בעלת השלכות רחבות יותר, במיוחד על בריאות המוח", אמר החוקר הראשי ד"ר הונג שו (Xu) בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים.
לדברי החוקרים, זיהוי אי-ספיקת כליות חריפה כגורם סיכון לדמנציה יכול להוביל להתערבות מוקדמת יותר, טיפול מונע וטוב יותר בחולים. כיום יש טיפולים שביכולתם לאזן את תפקוד המוליכים העצביים במוח ולטפל בהפרעות התנהגות נלוות למחלה. כמו כן, אורח חיים בריא הוכח ביעילותו לעיכוב הידרדרות המחלה. בנוסף ישנן תרופות שנחקרות לעיכוב דמנציה על ידי צמצום משקעי החלבונים מסוג עמילואיד וטאו במוח – טיפולים שנכשלו במחקרים על חולי דמנציה מתקדמים אולם נחקרים כיום ביעילותם לחולי דמנציה ראשוניים. בינואר 2023 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) תרופה ביולוגית חדשה שהוכיחה יעילות בעיכוב התקדמות אלצהיימר בשלבים מוקדמים תוך הפחתת משקע עמילואיד במוחם של החולים.
בשלב הבא, החוקרים מקווים להרחיב את המחקר במטרה לנסות להבין את המנגנון בו פגיעת כליות חריפה יכולה להשפיע על תפקוד המוח. החוקרים מאמינים כי הבנה זו תוכל לסייע לפתח בעתיד תרופות חדשניות שיאפשרו התערבות מוקדמת באי-ספיקת כליות חריפה. באופן זה ניתן יהיה לטפל בכליות החולות ובמקביל למנוע עלייה בסיכון להתפתחות דמנציה אצל החולים.
עבודות בשנים האחרונות מרמזות על מספר מנגנונים אפשריים לקשר שזוהה, המעידים על ציר ביולוגי משותף בין הכליות למוח. הממצא במחקר הנוכחי שמזהה כי החמרה באי ספיקת כליות חריפה מלווה בעלייה נוספת בסיכון לדמנציה מחזק את הראיות בדבר קשר חזק בין התופעות. החוקרים מעריכים כי הסיבה לקשר זה נעוצה בין השאר בפגיעה בכלי הדם בכליות על רקע אי ספיקה חריפה שמלווה גם בפגיעה בזרימת הדם במוח. גם אצל המתמודדים עם דמנציה עם גופיפי לואי ודמנציה עם פרקינסון, שתועדו במחקר בקשר החזק ביותר לפגיעה בכליות – מתמודדים עם פגיעה בזרימת הדם במוח. כמו כן, מחקרים בחולדות מזהים קשר בין פגיעה חריפה בכליות לבין שינויים בתפקוד המוליך העצבי דופמין במוח, שגם הוא עשוי להסביר את הקשר שזוהה במחקר.
הממצאים החדשים מלווים בעדויות נוספות על קשרים בין הכליות למוח. חוקרים מסין שסיכמו נתונים בנושא בגיליון אוקטובר 2024 של כתב העת Neurobiology of Disease מציגים ראיות לציר של תקשורת בין הכליות למוח שמושפע על ידי מספר מכניזמים ביולוגיים, בהם דלקתיות, רעילות כתוצאה מהצטברות תוצרי פסולת כלייתית בדם, פגיעה בכלי הדם, ניוון עצבי ועוד. באוקטובר 2021 דיווחו חוקרים מסין בכתב העת eBioMedicine כי על בסיס מחקר מעקב גנטי נרחב בבריטניה (UK Biobank) מצאו בבני אדם קשר בין פגיעה כלייתית שמתבטאת במחלת כליות כרונית לבין שינויים מבניים במעטפת המוח. ציר הכליות-מוח בא לידי ביטוי גם בעבודות שמזהות קשר בין פגיעה בתפקוד הכליות לעלייה בסיכון להתפתחות טרשת נפוצה – מחלה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית.