ככל שאדם חי יותר שנים עם מחלת הסוכרת, הסיכון שלו לשבץ עולה. אחרי עשור עם המחלה, הסיכון לשבץ גבוה פי שלוש בהשוואה לאנשים ללא סוכרת. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Stroke. איזון אגרסיבי של המחלה יפחית את הסיכון לשבץ.

מחלת הסוכרת מהווה נטל מרכזי על מערכת הבריאות וגורם משמעותי לתחלואה. בין סיבוכי המחלה ניתן למנות תחלואה קרדיווסקולרית (שבץ, מחלות לב), פגיעה בעצבים היקפים, פגיעה כלייתית, נזק לרשתית, כיבים בכפות הרגליים ועוד. שכיחות המחלה עולה עם הגיל ולכן שכיחות הסוכרת הולכת ועולה בהתמדה עם הזדקנות האוכלוסייה.

הקשר בין סוכרת ושבץ הינו מוכח וידוע, אולם לא ידוע כיצד משך המחלה משפיע על הסיכון לשבץ. החוקרים ביקשו לבדוק את הסוגיה באמצעות מחקר צפון–מנהטן, מחקר העוקב אחר שיעורי השבץ וגורמי הסיכון לו באוכלוסיה עירונית בניו יורק במשך מספר שנים. החוקרים עקבו אחר כ-3,300 משתתפים ללא שבץ בתחילת המחקר וניטרו את שיעורי הופעת מחלת הסוכרת בתקופת המחקר וגם את שיעורי השבץ.

22% מהמשתתפים סבלו מסוכרת כבר בכניסתם למחקר ו- 10% נוספים פתחו סוכרת בהמשך. במהלך המעקב שנמשך כ- 9 שנים, נצפו 244 מקרי שבץ חדשים.

החוקרים מצאו כי הסיכון לפתח שבץ מוח היה גבוה יותר בחולים שסבלו מסוכרת תקופה ממושכת יותר. הסיכון לשבץ עלה בשלושה אחוזים לאחר כל שנת מחלה. בהשוואה לאנשים ללא סוכרת, לאנשים עם סוכרת עשר שנים או יותר, הסיכון לשבץ היה גבוה פי 3.

המחקר הדגים לראשונה כי לא רק עצם המחלה, אלא גם משכה, מעלה באופן משמעותי את הסיכון לשבץ מוח. חשוב לציין כי לאיזון אגרסיבי של הסוכרת, יחד עם הפחתת גורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם, פוטנציאל להוריד באופן משמעותי את הסיכון.

Stroke. 2012 Mar 1