אנחנו קהילה עוטפת ומחבקת ומכילה ומכבדת את כל דריה ואנחנו מכבדים את האנונימיות של הפונים כדי לאפשר שיתוף בטוח ומוגן, אך לפעמים באים לפה בני בליעל שכל מטרתם להציק ולהכפיש 
אנחנו, מנהלי הקהילה מנטרים את כל התגובות מוחקים ומסירים כל אחד שמגיע לפה עם כוונה שכזו 
אנא, פנו בפנייה פרטית לכל אחד ממנהלי ער"ן על כל פוסט או תגובה שכזו ואנחנו נדאג להסיר ואף להעביר לרשויות.

שבוע טוב ורגוע 

אני מנסה לשפר את העולם בעזרת הדיבור, למשל בעזרת התעניינות בתחביבי חברים ופתירת מריבות בעזרת הסברים. אני חושב שכשחושדים שפעלתי נגד מישהו, עדיף לסרב לענות מאשר להיתפס בשקר. אמנם כשאין ראיות, אפשר להטעות את השומע. לא רצוי לדבר עם אנשים שלא מכירים ויכולים להיות אלימים ולא להבין את דבריי. אני משמיע בטעות קולות מפחידים עם הפה, ופעם לא ידעתי שהם מפחידים וחשבתי שזאת דרך להילחם בעולם ולהראות שאני חזק ויכול ליצור קשרים בקלות. בגלל הדברים האלה יש לי עימותים עם האנשים בכפר כבר שנים. אני מצטער שהשמעתי קולות ודיברתי עם אנשים שעלולים להיות אלימים, ועכשיו אני מבין שהדרך לתקן את העולם היא לתת שמחה ואהבה ולא איום ותוקפנות. בסך הכול אני אדם חיובי, אין לי כוונה נגד אף אחד, ואני רק רוצה לחיות בשלום עם כולם.

איך ניתן להתנחם? למרות הגשם או אפילו בעיקבותיו. יא אתי עיסוקי. הסתפרתי לקראת צומת הבן בעוד שישה שבועות אי״ה, ביליתי בסטודיו קרמיקה איפה שצבעתי אגרטל לחברה ובדרך הביתה עצרתי בארומה לאכול. רק רוצה לבכות. נכנסת קצת למיטה בניסיון לנוח. 

קשה לי להתמודד ולחזור לצעוק על תלמידים מחר... זה ירגיש לי ממש רע. אולי אני לא חייבת לצעוק, אבל אני יכולה לאבד עליהם שליטה. קשה לי כבר להתמודד עם הכל. אולי אלוהים יעשה איתי חסד והם יתנהגו יפה. אבל אני מרגישה בקושי רב לווסת את העצב/דיכאון שאני מרגישה. אני הייתי כמה ימים בבית כולל יומיים מחלה, ופשוט עברתי מלא דחיות ביום אחד וזה בגלל המצב הנפשי שלי... ואנשים לא מתחשבים ולא רוצים להכיל. אבל את הצרות שלהם הם מצפים שיכילו אז די אין לי כח כבר אני מיואשת... גם אף אחד לא מדבר פשוט בורח ואז לא רוצים שאנשים ייכנסו לדיכאון

מה חשוב יותר, העבר ההווה או העתיד? את העבר אי אפשר לשנות, העתיד לא ידוע אז כנראה ההווה. אבל פעם מישהו אמר בלי עבר אין עתיד. 

העבר מעצב אותנו, בזכותו אנחנו מי שאנחנו היום וזה מה שיקבע את עתידנו. אני אישית חושבת שצריך just be לחיות כאן ועכשיו עם המגבלה ועם מה שהיא מביאה איתה. 

תגובות?

עושה  את הכל משאני יכולה אם לא להתעודד אז לפחות לשרוד עוד כמה שעות. כנראה לא רק לי קשה - לא פנוי מתנדב בטלפון. אתמול מתנדב בצ׳ט ענה לי ״מצטער שאת כך כועסת על הבן שלך״ איפה הצטערות שהוא לא מקבל אותי כמו שאני - בעצם שהוא עלי כועס.  חוששת מנסות שוב את הצ׳ט מפחד לסכן עוד ביקורת. תודה לכם על ההקשבה.

שלום אני רוצה לשתף סיטואציה מאוד קשה שנקלעתי אלייה עם בחורה מהתיכון שלמדה איתי בכיתה... אני בת 27 בזמנו נוצר קונפליקט עם הבחורה שגרם לה לפתח אנטי כלפיי... במהלך כיתה י"ב היא נתפסה לכך שהיא קלטה את מצבי בבדידות חברתית(כן לא באמת היו לי שמה חברות/רים) כתוצאה מהישארות במוסד לימודים שלא רציתי להיות. מה שהיא עשתה זה שהיא פשוט נטפלה לכך מי שרק הלך איתי במטרה להרחיק להפריד ממני...כל זה התרחש בתיכון כשיצאנו מהתיכון לא חשבתי עלייה הרבה המשכתי הלאה לצבא בתקווה להכיר חברות/רים וגם לא חשבתי שהיא בוודאי תמשיך עם זה .. אני יודעת.... להפתעתי הרבה יש לציין מס' שנים לאחר מכן ראיתי אותה באיזשהו מקום והיא פשוט באה באותה גישה של התיכון עם אותה התנהגות שלא הבנתי למה אבל זה פחות משנה, מה שמשנה זה כרגע האובססיביות שראיתי עלייה סביב העניין הזה של ההרחקה של אנשים ממני ***כמה שנים אחרי יש לציין*** יש לציין בנוסף במשך שנים אני שקלתי לעבור עיר מגורים כדאי להתרחק מכך לאו דווקא בגללה אבל גם בעיקר כשחשבתי על העניין לעומק אני נמצאת בחששות ששמא היא אולי גם תרדוף אחריי לעיר אחרת או אם תראה אותי עם אנשים חברים בעיר אחרת תיטפל גם אליהם תרדוף אחריהם... בחיי שאין לי מושג אני פשוט רוצה לדעת איך אני מורידה את הבחורה האובססיבית הזאת ממני...  אשמח לכמה שיותר תגובות, תודה...

שלום אני רוצה לשתף סיטואציה מאוד קשה שנקלעתי אלייה עם בחורה מהתיכון שלמדה איתי בכיתה... אני בת 27 בזמנו נוצר קונפליקט עם הבחורה שגרם לה לפתח אנטי כלפיי... במהלך כיתה י"ב היא נתפסה לכך שהיא קלטה את מצבי בבדידות חברתית(כן לא באמת היו לי שמה חברות/רים) כתוצאה מהישארות במוסד לימודים שלא רציתי להיות. מה שהיא עשתה זה שהיא פשוט נטפלה לכך מי שרק הלך איתי במטרה להרחיק להפריד ממני...כל זה התרחש בתיכון כשיצאנו מהתיכון לא חשבתי עלייה הרבה המשכתי הלאה לצבא בתקווה להכיר חברות/רים וגם לא חשבתי שהיא בוודאי תמשיך עם זה .. אני יודעת.... להפתעתי הרבה יש לציין מס' שנים לאחר מכן ראיתי אותה באיזשהו מקום והיא פשוט באה באותה גישה של התיכון עם אותה התנהגות שלא הבנתי למה אבל זה פחות משנה, מה שמשנה זה כרגע האובססיביות שראיתי עלייה סביב העניין הזה של ההרחקה של אנשים ממני ***כמה שנים אחרי יש לציין*** יש לציין בנוסף במשך שנים אני שקלתי לעבור עיר מגורים כדאי להתרחק מכך לאו דווקא בגללה אבל גם בעיקר כשחשבתי על העניין לעומק אני נמצאת בחששות ששמא היא אולי גם תרדוף אחריי לעיר אחרת או אם תראה אותי עם אנשים חברים בעיר אחרת תיטפל גם אליהם תרדוף אחריהם... בחיי שאין לי מושג אני פשוט רוצה לדעת איך אני מורידה את הבחורה האובססיבית הזאת ממני...  אשמח לכמה שיותר תגובות, תודה...

רגשות רעים צפים בגלל אירוע שהייתי  שנאה נוראית הרגשה שאני שונאת את כולם .

הרגשה רעה בלב תחושה שהכל צף קשה . 

המזג אוויר הקריר הזה ממש מתסכל אותי. אני רוצה לצאת והטמפרטורות חבל"ז. לפחות היה לי כסף אז מילא הייתי יושבת באיזשהו מקום רק כדי לשתות משהו אבל אין לי גרוש על התחת עד ה28. עד עכשיו לא ישבתי עם המתאמת טיפול שלי לדבר על זה. עכשיו אני לא מרגישה טוב בכלל. לא יכולה לצאת וגם לא מוצאת דברים אחרים שיכולים לעודד אותי מבלי להוציא שקל. ואני לא מאמינה ב100% בתרופות. אני כן מאמינה בעזרה חיצונית ולא להיות תלויים בתרופות. בטח לא בלקחת מינונים גבוהים שגורמים להרבה אנשים להיות זומבי ומסוממים מבלי יכולת לתפקד. הלוואי והייתי מוצאת דברים אחרים חוץ מבתי קפה. מוזיקה עזר לי בעבר. חשבתי אולי לראות ביוטיוב מופעי טנגו שאני אוהבת אם יש, לא יודעת אם ספרים. אם יש דברים שעוזרים לנפש שלכם תגידו לי, תעשו לי רשימה. עד שאדבר עם המתאמת טיפול שלי.