מפשת לי עכשיו סטרתגיה אין למנוע עימות עם בני משפחתי. שנים אני מזמינה אות להפסיק לגרות אותי אבל אני רואה שאין תקווה לזה כמו שנכון לעכשיו אין ביכולתי המנע להגיב כשמגרים אז אני עכשיו מנסה ללכת עוד עד אחורה. איך אולי אני יכולה למנוע מה לגרות אותי לדוגמה להמנע מלהכנס לשדה מוקשים, בכלל לא להעלות נושאים דליקים. אני עכשיו מחזקת את עמי על עצם מציאת קו משבה הזאת אפילו אם יק זמן ומאמץ לפתח אותו. לא פשוט ובטח לא קל אבל כמו שאני תמיד אומרת אין דבר שוב שהוא לא גם ​​​​​​​​​​​​​​קשה

הי טלי,

העבר מעצב אותנו, ההווה הוא כל מה שיש לנו, והעתיד הוא התקוות שלנו. לכן, כולם חשובים בעיני. 

מה שמעניין זה שרוב האנשים חיים או בעבר או בעתיד, וקשה להם "לחיות את הרגע". אני, למשל, מוצאת את עצמי מתכננת תכניות לעתיד כל הזמן, ולפעמים שוכחת להנות מההווה... כך היה כל חיי. אז זה לא בא לי באופן טבעי, אבל אני מסכימה איתך שהכי טוב לחיות כאן ועכשיו עד כמה שניתן. 

🍵 מאצ'ה

שלום רונית, ברוכה הבאה לפורום.

נשמע כמו חוויה קשה מאוד. האם זו הפעם הראשונה שאת מרגישה כך? 

אני מקווה שתצליחי להתגבר, ושתזכרי שיש גם הרבה טוב בעולם הזה. 

🍵 מאצ'ה

תודה לכולם. הייתה לי בעיה בחיבור לאינטרנט והצלחתי לסדר אותו והתחברתי ליוטיוב. ראיתי סרטונים של ריקודי טנגו וזה עשה לי טוב. המוזיקה, הריקודים אני מאוד אוהבת. קפץ לי איזה יצירת מוזיקה קלאסית כמו מוצרט וזה היה ממש נעים לשמוע לאוזן ולנפש. האמת שזה יכול להוות לי פתרון לא רע ברגעים כאלה. טנגו ומוזיקה קלאסית. זה ממש יפה לנפש ונעים לאוזן. 

מאצ'ה אני אקח בהזדמנות את הטיפ שלך מתישהו.

שרי אני התחלתי ללכת למופעי סטנד אפ. שבת הבאה הולכת למופע של אסי כהן שמזוהה כשאולי. יהיה בהיכל התרבות וזה יהיה בהליכה לרגל. כשיהמזג אוויר יתאפשר אני אסתובב ככה ואטייל בעיר בלי מונית ובלי אוטובוסים. גם יעזור לגוף ובריא.

ככה לא יהיה הרבה הוצאות על קפה ואני לא אשאר כל הזמן בלי לקראת סוף החודש.

נקווה לימים טובים יותר ושכל משפחות של החטופים יהיה להם מנוח ושאמן לא נהיה תלויים רק בתרופות אלא גם שנמצא במה שעושה לנו טוב גם אם זה להתנתק מהחדשות הנוראיות אם זה מזיק לנו נפשית ושתגיד החברה מה שתגיד. הבריאות הנפשית חשובה לא פחות מהגופנית.