בשנים האחרונות, עם העלייה בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים, הולכים ומתבררים הנזקים של השמנה בילדים – ולא רק בהמשך הדרך בגילים מבוגרים יותר. חלק מהנזקים – מפגיעה בכלי דם ועד התפתחות סוכרת סוג 2 – מופיעים כבר בילדות.

השכיחות של עודף משקל והשמנת יתר ילדים בישראל

לפי סקר מב"ת שנערך בשנים 2016-2015 על ידי משרד הבריאות, בגילי שנתיים עד 11 שנים - 9% מהילדים נושאים משקל עודף ו-7.5% נוספים עם השמנה. בכיתות ז'-יב' - 19.5% מהתלמידים מוגדרים כבעלי עודף משקל ו-10.7% נוספים עם השמנה. ידוע כי בשנים האחרונות המצב אף החמיר, בין היתר בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, אם כי עדיין לא התברר עד כמה.

אבחון השמנה בילדים

הכלי המרכזי שמשמש כיום לאיתור עודף משקל או השמנה הוא מדד למסת הגוף - BMI, שמתקבל מנוסחה: משקל הגוף (בקילוגרמים), מחולק בגובה (במטרים) בריבוע.

כדי לקבוע אם מדובר בהשמנה מעמידים את הנתון שהתקבל על עקומות גדילה שמשוות את הילד מול מה שצפוי באוכלוסייה. בישראל נעשה שימוש בעקומות הגדילה של ארגון הבריאות העולמי ולפיהן ילד עם BMI מעל אחוזון 97 לגיל ולמין מאובחן עם השמנת יתר ואילו עודף משקל מוגדר כ-BMI שמעל האחוזון 85 ופחות או שווה ל-97. מעל אחוזון 99 מוגדרת השמנה חמורה.

ה-BMI אינו מדד מושלם, ובמצבים מסוימים לא משקף את מידת ההשמנה. לדוגמה, לילדים שריריים יותר עשוי להיות BMI גבוה בגלל שהם שוקלים הרבה, אבל המשקל הגבוה נובע מהרבה מאוד שרירים ורק מעט רקמה שומנית. מסיבה זו באבחון השמנה לפעמים נעשה שימוש בבדיקות נוספות, ובעיקר מדידת היקף המותניים.

הגורמים להשמנת ילדים

ברמה הבסיסית - השמנה נגרמת כשאנחנו צורכים יותר אנרגיה (קלוריות) מאשר האנרגיה שאנחנו מנצלים. אנו מנצלים אנרגיה עם כל תזוזה שאנחנו עושים, ומעבר לכך, הגוף משתמש באנרגיה גם לתפקודים בסיסיים כמו נשימה ועיכול מזון (המטבוליזם הבסיסי).

אנרגיה שצרכנו ממזון ולא הוצאנו בפעילות הבסיסית של הגוף או בפעילות יזומה, תיאגר ברקמות השומן כדי לשמש אותנו בעת הצורך. ככל שתיאגר יותר אנרגיה – כך נצבור יותר ויותר שומנים.

על מנת לרזות נדרש לצרוך פחות אנרגיה ממה שנוציא במנוחה ובפעילות, כדי שהגוף שלנו יפיק את האנרגיה הנדרשת ממאגרי השומן. עם זאת המצב מורכב יותר, מאחר שהגוף ינסה לפצות על ירידה משמעותית בצריכה האנרגטית באמצעות מנגנונים שונים כמו ירידה בקצב המטבוליזם.

הגורמים להשמנה הם רב-תחומיים: שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, המשפיעים על צריכת המזון, הוצאת האנרגיה ועל המטבוליזם שלנו. במיעוט קטן מהמקרים השמנה יכולה לנבוע מתסמונות רפואיות או מהפרעות אנדוקריניות.

הסיכונים בהשמנת יתר בילדים

ילדים שמנים לרוב גדלים להיות מבוגרים שמנים. במחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת היוקרתי NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE  נמצא כי 82% מהילדים שסבלו מהשמנת יתר בילדותם הוסיפו לסבול מהשמנה בבגרותם. עוד מצא המחקר כי לאנשים שהם שמנים מילדות סיכון גבוה פי 5.4 לפתח סוכרת סוג 2, סיכון גבוה פי 2.7 לפתח יתר לחץ דם וסיכון גבוה פי 1.7 לפתח טרשת עורקים מאנשים שהיו במשקל תקין לאורך חייהם. אבל המחקר גם הצביע על נקודת אור - אנשים שהיו ילדים שמנים ורזו הצליחו להימנע מהסיכון המוגבר למחלות.

השמנה לא מעלה סיכון לבעיות בריאות רק בעתיד. מחקרים מצאו כי ילדים שמנים סובלים יותר מהאסתמה שלהם, מסוכרת סוג 2 שכונתה בעבר "סוכרת מבוגרים" וכיום מאובחנת יותר ויותר בילדים, מכבד שומני ואפילו מגורמי סיכון למחלות לב לרבות יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם והתקשות של כלי דם.

כך למשל במחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת היוקרתי British Medical Journal נמצא כי BMI גבוה בגילי 12-9 נקשר עם גורמי סיכון מוגברים למחלות לב כבר בגיל ההתבגרות. עם זאת, לפי המחקר ילדים עם BMI גבוה שיורדים במשקל ומגיעים למשקל תקין לפני שהם מגיעים לגיל ההתבגרות, הם בעלי פרופיל טוב יותר מבחינת גורמי הסיכון למחלות לב, מאשר ילדים שנותרו שמנים. מחקר אחר שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת Pediatric Obesity, חשף כי צבירת משקל עודף בילדות לצד השמנה בטנית עמוקה מעלים את הסיכון לפגיעה בגמישות כלי הדם – הפרעה שעד כה נצפתה בעיקר בגיל המבוגר.

השמנה בילדות עשויה להוביל גם להפרעות גדילה שונות ונקשרה לסיכון מוגבר להתבגרות מינית מוקדמת, קידום בגיל העצמות ופגיעה בצמיחה לגובה. כמו כן, השמנה מעלה סיכון גם למחלות מפרקים, וכן לקשיים נפשיים, רגשיים וחברתיים, לבעיות בדימוי גוף ולהפרעות אכילה.

מניעה ודרכי התמודדות עם השמנת ילדים

הקפידו על תזונה בריאה

״כוונו יותר למזונות טבעיים שדלים בשומן רווי, צמצמו בצריכת מלח (נתרן) וסוכרים והגבירו צריכה של חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים – בעיקר באמצעות צריכה של פירות, ירקות וקטניות והעדפת מזונות מלאים כמו לחם מלא, פסטה מחיטה מלאה או אורז חום״ מסבירה סיון אבוט-ברקן, דיאטנית קלינית ופיזיולוגית, מטפלת ומרצה בתחומי תזונה נכונה לנוער, מבוגרים וספורטאים ובתחום השינה הבריאה.

״שלוש ארוחות עיקריות, כולל הקפדה על ארוחת הבוקר - לריכוז מקסימלי בבית הספר, וכשתי ארוחות ביניים קלות, יהיו בסיס בריא ותומך לבריאות הילדים״ מוסיפה אבוט-ברקן.

״מילת המפתח בתזונה בריאה הינה: גיוון! גיוון בחלבונים – מוצרי חלב, קטניות, ביצים ומוצרי בשר, גיוון בירקות – במדינתנו שפע של ירקות מעבר למלפפון ועגבנייה, עשו לילדים היכרות עם המגוון הזה: קולרבי, ברוקולי, נבטים וכדומה. גוונו בצבע, צורה ובאופן ההכנה – ועוד״.

בצעו יותר פעילות גופנית – ופחות זמן מסכים

חשוב להקפיד על ביצוע פעילות גופנית. מעבר להוצאה האנרגטית בזמן הפעילות, פעילות גופנית גם עשויה להעלות את הקצב המטבולי לפרק זמן מסוים ולהעלות רקמת שריר – גם היא קשורה למטבוליזם מהיר יותר.

הגבילו את הזמן בו הילד מבלה מול מסכים למיניהם ועודדו אותו לבלות את הזמן הפנוי שלו בפעילויות כמו משחקי כדורגל עם חברים, טיול אופניים או חוג ריקוד. כל רגע שהילד מבלה מול המחשב הוא רגע בו הוא לא מבצע פעילות פיזית, וחמור מכך – זה עלול לגרום לו לאכול יותר. חוקרים מצאו כי בנים אכלו ארוחת צהריים גדולה יותר (163 קלוריות יותר) לאחר שהם שיחקו במשחקי וידאו, בהשוואה לארוחה לאחר שעה שהם בילו ברגיעה. החוקרים הסבירו כי המתח הנפשי הכרוך בעבודה מול מחשב עלול "לרמות" את המוח כך שיחשוב שהגוף שרף קלוריות רבות שיש להחליפן.

ותרו על המעלית

כדי להגיע לרמות המומלצות של פעילות גופנית, חשוב שהילדים יצברו כמה שיותר זמן בפעילויות יומיומיות. כל טיפה נחשבת. הפסיקו להסיע את הילדים לכל מקום, עלו יחד במדרגות במקום במעלית ותנו להם לטייל עם הכלב.

תנו דוגמה אישית 

הדרך להתמודדות עם בעיה של השמנת ילדים מתחילה אצל ההורה. השינוי צריך להתחיל בכם – ולא רק במה שאתם קונים בסופר או מגישים לארוחת ערב. אם אתם בעצמכם במשקל לא תקין דוגמה אישית של ירידה במשקל תהיה בעלת השפעה דרמטית: מחקר שפורסם בשנת 2012 מצא כי הדרך הטובה ביותר בה הורה יכול לעזור לילד שמן לרזות, היא לרדת במשקל בעצמו .התוצאות הראו כי ירידה במשקל אצל ההורה הייתה המנבא החשוב ביותר לירידת משקל אצל הילד.

אכלו פחות בחוץ 

ברור שמזון מהיר הוא משמין מאוד, אבל גם כשלא מדובר בצ'יפס ומיונז, מזון שאתם אוכלים מחוץ לבית יהיה פעמים רבות פחות בריא ומשמין יותר. הקפידו לאכול יותר בבית.

הקפידו על ארוחות משפחתיות 

מחקר-על שפורסם בכתב העת Pediatrics מצא כי ארוחות משפחתיות סדירות משפרות את התזונה של הילד, מפחיתות את הסיכון להשמנת ילדים ומעודדות התנהגויות אכילה בריאות. החוקרים ניתחו את תוצאותיהם של 17 מחקרים ומצאו כי ילדים שאכלו ארוחות עם המשפחה לפחות 3 פעמים בשבוע היו בעלי סבירות גבוהה ב-24% לאכול מזונות בריאים ולהיות בעלי הרגלי אכילה בריאים מאשר אלו שחלקו ארוחות משפחתיות לעיתים רחוקות יותר. בנוסף, הם היו בעלי סיכון נמוך ב 12% להיות בעלי משקל עודף.

קנו נכון 

למרות המבצעים והאריזות המשפחתיות המוזלות, אל תקנו מזון בכמויות לא מבוקרות ובדקו את הערך התזונתי של מאכלים שאתם מכניסים הביתה. שימו לב לסימון התזונתי במדבקות האדומות והירוקות ותנו לו לעזור לכם לבנות סל קניות בריא יותר.

סדרו נכון 

 הרחיקו ממתקים וחטיפים מטווח הראייה והזיזו מזונות בריאים יותר לגובה העיניים בארונות, במקרר ועל השיש.

השתמשו בכלים קטנים 

מחקרים הראו כי אנשים אוכלים יותר מצלחות גדולות. כך למשל, ניסוי אחד הראה כי ילדים מזגו כמות גדולה פי שניים של קורנפלקס לקערית שגודלה היה כפול. ניסוי אחר מצא שאנשים מוזגים 37% יותר נוזל לכוסות רחבות וקצרות מאשר לכוסות גבוהות ורזות בעלות אותו נפח. לכן אם אתם שותים משקה שמכיל קלוריות, מזגו אותו לכוסות רזות וארוכות ולא שמנות ונמוכות.

הרבו במים, והימנעו ממשקאות ממותקים 

ידוע כי משקאות ממותקים הם אחד הגורמים המרכזיים להשמנת ילדים. בפחית קולה יש כ-140 קלוריות. כדי לשרוף כזו כמות של קלוריות ילדים בסביבות גיל 10 יצטרכו לשחק כדורגל במשך כ-30 דקות. גם מיצים, אפילו טבעיים, מכילים כמות גדולה של קלוריות.

מים לעומת זאת, לא רק שאינם מכילים קלוריות, הם אף נקשרו להרזיה בילדים. לדוגמה, במחקר ישראלי שנערך בילדים עם עודף משקל נמצא כי שתיית מים קרים מגבירה את קצב חילוף החומרים. לפי המחקר, שפורסם בכתב העת  International Journal of Obesity ב-2011, כבר לאחר מספר דקות מזמן שתיית המים נצפתה עלייה בקצב חילוף החומרים של הגוף, אשר הגיע לשיאו כעבור שעה והיה מוגבר ב25% מהערך ההתחלתי. החוקרים חישבו ומצאו כי על-ידי שתיית כמות מומלצת של מים באופן יומיומי, ניתן יהיה לחסוך עלייה ממוצעת של 1.2 ק"ג במשקל במהלך שנה, בקרב ילדים בעלי עודף משקל.

שינה טובה

מחקרים מצאו קשר בין שינה לבין השמנה בכלל והשמנת ילדים ובני נוער בפרט. לא מדובר רק בכמות השינה. מחקר מצא כי לבני נוער שהולכים לישון בשעה מאוחרת ומתעוררים בשעה מאוחרת סיכון גבוה פי 1.5 להשמנה.

כך תשפרו את איכות השינה

התייעצו עם אנשי מקצוע 

״אם אתם או ילדכם מוטרדים מאחד מהבאים: אופן האכילה של הילד - כולל מצבים כגון צמחונות חדשה שהילד החליט לאמץ או גילוי של מחלת צליאק, המשקל שלו, תפיסת הגוף שלו או מהגישה שלו למזון - מומלץ שתתייעצו עם דיאטנית ילדים לגביו״ אומרת אבוט ברקן. ״בילד מתחת לגיל 12 הטיפול המומלץ הוא טיפול בהורים. במידה וגיל הילד מעל 12 מקובל ומומלץ שההורים יגיעו לטיפול עם הילד״ .

טיפולים להשמנת יתר בילדים

מאחר והשמנה אצל מתבגרים לרוב נגרמת משילוב גורמים – הטיפול בה נחשב למורכב, ועשוי לשלב מספר מרכיבים, ומותאם לפי חומרת ההשמנה, הסיבוכים הנלווים, הגיל ומצב הבריאות הכולל.

שינויים באורח החיים

״שינוי באורח חיים ואימוץ של הרגלי חיים בריאים הם המפתח כאן״ אומרת אבוט-ברקן. ״טיפול מסודר אצל דיאטנית יכוון לכל אלו: התאמה של הרגלי אכילה, פעילות גופנית בהיקף מתאים והקפדה על שעות שינה בהתאם לגיל, כל אלו יתמכו ויכוונו לנתיב בריא, שפוי ונכון״.

תרופות לטיפול בהשמנה בילדים 

כיום קיימות מספר תרופות לטיפול בהשמנה המאושרות לטיפול בילדים: סאקסנדה (מגיל 12), קסניקל (מגיל 12) ורזין (מגיל 16). התרופות ניתנות במצבים שקיימים סיבוכי השמנה כגון סכרת סוג 2 ובמצבים שבהן ההשמנה איננה מגיבה לשינוי ממשי באורחות החיים.

התרופות מסייעות בהפחתה של אחוזים בודדים במשקל הגוף, ורק בשילוב עם פעילות גופנית ותזונה בריאה. מעבר לכך הן גם כרוכות בהוצאה כספית שעשויה להגיע לעתים למאות שקלים בחודש ופועלות רק כאשר נוטלים אותן ועם הפסקתן המשקל עלול לעלות חזרה.

עוד על תרופות לטיפול בהשמנה

ניתוחים בריאטריים לילדים

לפי חוזר משרד הבריאות מאוגוסט 2017, ניתוחים בריאטריים יאושרו למתבגרים עם השמנה חמורה מעל גיל 16 או מעל גיל 13 – באישור ועדת חריגים הפועלת במינהל רפואה במשרד הבריאות, וכן כשההערכה לגיל העצמות היא מעל ל-15 אצל בנים ומעל ל-13 אצל בנות, כלומר כשהילדים השלימו יותר מ-95% מתהליך הגדילה.

הניתוח מאושר למתבגרים עם מדד השמנה בגובה 40 יחידות ומעלה עם סיבוכי השמנה קלים, לרבות יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם (מעל 150 מ"ג/ד"צ ברמות הכולסטרול הרע), הפרעה משמעותית בתפקוד היומיומי – לרבות בעיות מפרקים, זיהומים חוזרים בקפלי העור, אי נקיטת שתן במאמץ, פגיעות במפרקים עקב עודף משקל שמגבילות ביצוע פעילות גופנית באופן סדיר, הפרעה פסיכיאטרית הקשורה למצב הגופני, צרבת (רפלוקס) בדרגת חומרה בינונית ומעלה ותסמונת שחלות פוליציסטיות; וכן למתבגרים עם מדד השמנה בגובה 35 יחידות ומעלה עם סיבוכי השמנה קשים, לרבות סוכרת סוג 2, כבד שומני, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגת חומרה קשה ולחץ תוך גולגולתי מוגבר על רקע השמנת יתר.

לפי נתוני רשם הניתוחים הבריאטריים של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בישראל בשנת 2020 בוצעו 46 ניתוחים בריאטריים למתבגרים בגילי 18-13, כשאחוז הבנות היה גבוה מאחוז הבנים (67.4% לעומת 32.6%). המדובר בירידה בפעילות, ככל הנראה כתוצאה ממגפת הקורונה, בהשוואה ל-79 ניתוחים בריאטריים במתבגרים בשנת 2019.

חשוב להבין כי ניתוחים בריאטריים כרוכים בסיכונים וגם דורשים התגייסות לשינוי אורח החיים.

עוד על ניתוחים בריאטריים 

טעויות שעושים הורים לילדים עם עודף משקל

* סיון אבוט-ברקן היא דיאטנית קלינית ופיזיולוגית, מטפלת ומרצה בתחומי תזונה נכונה לנוער, מבוגרים וספורטאים ובתחום השינה הבריאה.

עדכון אחרון: אפריל 2022